מזל טוב: יום הולדת 35 לאינטרנט
35 שנה לאחר שמדענים באוניברסיטת UCLA חיברו שני מחשבים באמצעות כבל אפור, במטרה לבחון דרך חדשה להעברת מידע בין מחשבים ורשתות, דומה כי רוב דרכה של הרשת העולמית עדיין לפניה
סטפן קרוקר ווינטון סרף היו בין הסטונדטים שהצטרפו לניסוי שערך פרופ' לן קלינרוק במעבדת ההנדסה באוניברסיטת UCLA בקליפורניה ב-2 בספטמבר 1969, במהלכו זרמו ביטים של מידע חסר ערך בין שני מחשבים. בחודש ינואר באותה השנה, הצטרפו שלושה מחשבים נוספים לרשת הצעירה, אשר גלגולה המודרני תקשר בין מיליארד גולשים ברחבי העולם, על פי נתוני ה-Computer Industry Almanac.
ההתחלה הייתה צנועה למדי. בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 נערך מחקר במשרד ההגנה האמריקני בדבר דרכים אפשריות לשמירת הקשר בין מוקדים צבאיים ושלטוניים שונים בתנאים של התקפה על ארה"ב. המסקנה היתה שיש להקים ערוצי תקשורת חלופיים, על מנת שגם במקרה של מתקפה גרעינית - תיוותר דרך להעברת מידע.
בעקבות זאת פותחו מספר רשתות מחשבים, שכל אחת מהן השתמשה בפרוטוקולי תקשורת אחרים. כדי לחבר ביניהן, פותח בסוף שנות ה-70 פרוטוקול TCP/IP, המאפשר למחשבים מרשת אחת "לדבר" עם מחשבים מרשת אחרת. הרשת הזו נקראה ARPANET.
לאחר כמה שנים הגיע הדואר האלקטרוני, בשנות ה-80 פותחה מערכת שמות המתחם (DNS), שאפשרה להשתמש בשמות של אתרי אינטרנט במקום כתובות מספריות בלתי ידידותיות. המערכת תרגמה שם של אתר (למשל, ynet.co.il) לכתובת המספרית שלו (192.115.80.66, לצורך העניין).
האינטרנט הופך ידידותי
בתחילת שנות ה-90, נכנס לחיינו ה-World Wide Web - היישום הפופולרי ביותר לאחר דואר אלקטרוני. מדובר ברשת של דפי HTML שהתאחסנו במחשבים שונים ברחבי העולם וקישרו זה לזה. עד אז, הגולשים הסתפקו בפרוטוקולים פחות ידידותיים לגישה לאתרים כמו FTP או Gopher. האינטרנט התרחב מעבר לתחום המקורי שלו - הצבא והאקדמיה - וחדר בהדרגה לעסקים ובתים ברחבי העולם.
כיום, החוקרים מחפשים דרכים להפוך את האינטרנט מהיר יותר, המפתחים מנסים לשלב אינטליגנציה בדפי האתרים, והאתגרים הכרוכים בהפחתת דואר הזבל והעלאת רמת האבטחה ברשת עומדים בעינם. במקביל, הסכנות ממשיכות לצוץ: מבקרים מזהירים כי לחץ מצד גורמים מסחריים, משפטיים ופוליטיים עלול לעכב המצאות וחידושים מהסוג שאיפשר לאינטרנט להיות מה שהוא היום ולבטל כליל את האנונימיות והפרטיות ברשת.
התהליך עוד ארוך
קרוקר ממשיך לפתח את האינטרנט גם היום, וממציא כלים טובים יותר לשיתוף מידע. במסגרת תפקידו כיו"ר האבטחה ב-ICANN, גוף הפיקוח של האינטרנט, הוא מנסה להגן על שיטת הכתובות שבליבת האינטרנט מפני איומים חיצוניים.
הוא מודע לעובדה שהתהליך של פיתוח האינטרנט, שהוא עצמו היה שותף לו, עדיין רחוק מלהסתיים. וכי בין השינויים שעוד נכונו נדרש פתרון לצורך הגובר והולך להעברה יעילה ברשת של תכני מולטימדיה כמו וידאו או שיחות טלפון. ספקי האינטרנט עושים כיום רק "מאמצים מיטביים" לתת עדיפות להעברת חבילות מידע (Packets) של מולטימדיה, ולדברי קרוקר, יש צורך ביותר מכך בכדי למנוע העברת וידאו "מגומגמת" כמו זו שאנו מכירים כיום.
ווינטון סרף, כיום בחברת MCI, מצטער על כך שהאינטרנט לא תוכנן עם אבטחה מובנית. מיקרוסופט, יאהו! ו-AOL, בין השאר, מנסות כעת לשנות את הרשתות, על מנת שניתן יהיה לאמת את זהותם של שולחי דואר אלקטרוני - ולהביא בכך לירידה בהיקף דואר הזבל שנשלח מכתובות מזויפות.
בין הפרויקטים בהם מעורב סרף נמנה גם פרוטוקול IPv6, שיאפשר להרחיב ולהאיץ את מהירות העברת המידע, לספק קישוריות לשלל התקנים, ולאפשר היצע כמעט בלתי מוגבל של שמות מתחם. אין טעם להיות חכמים בדיעבד, על פי סרף, מאחר וכלים רבים המפותחים כיום לא היו אפשריים בזמן שבו נולד האינטרנט, מכיוון שהמחשבים היו איטיים מדי ורוחב הפס היה צר מדי. "עשינו ככל שיכולנו עם הכלים שהיו לנו אז", הוא אמר.
האינטרנט 2 בשירות המדע
בזמן שמהנדסים עמלים על פיתוח תשתיות חדשות לליבת הרשת, כמה חוקרים באוניברסיטאות בעולם מחפשים דרכים להאמת קצבי העברת המידע, ומפתחים מערכות נפרדות במקביל לאינטנרט. כך, יישומים כבדים, כמו ועידות וידאו, הדמיה, מחקר, וחיזוי מזג אוויר עולמי, לא יאלצו להתחרות על מקומם עם דואר אלקטרוני ומכירות מקוונות.
ישנם יישומים כה כבדים, ש"פשוט לא פרקטי להשתמש בהם באינטרנט הזמין כיום", אמרה טרייסי פאת'הי, יו"ר ה-National LambdaRail, פרויקט אוניברסיטאי-עסקי, המציע חיבור אינטרנט מהיר במיוחד, שייעודו לאפשר זרימת מידע "מנקודה א' לב' בלי להתחרות עם תעבורת מידע נוספת".
ה-LambdaRail (או NLR) השלים לאחרונה את החיבור האופטי הראשון שלו, המחבר בין סן דייגו שבקליפורניה, לסיאטל שבוושינגטון, פיטסבורג שבפנסילווניה ועד ג'קסונוויל שבפלורידה, כאשר בשנה הקרובה מתוכננות לו נקודות נוספות.
החוקר התת ימי רוברט באלארד, השתמש ברשת אחרת, האינטרנט 2, בכדי לשדר מצגות אינטראקטיביות בזמן אמת מתוך שרידי הטיטניק, אותם גילה ב-1985, לבין סטודנטים ומבקרים ששהו על פני המים.
לדבריו, רוחב הפס של האינטרנט מסוגל להעביר רק וידאו "גרוע" מבחינת איכות השידור. אבל עם האינטרנט 2, "מצלמות עם זום ורזולוציה גבוהה מסוגלות להראות אפילו את הפרטים הקטנים", אמר באלארד. אינטרנט 2, התומך במהירות של פי 100 לעומת חיבורי פס רחב ביתיים, מוגבלת כעת למספר אוניברסיטאות, חברות ומכונים, אך המדענים צופים פריצות דרך עתידיות, שיאפשרו לרשת החדשה לרשת בסופו של דבר את זו הקיימת.
הרשת הסמנטית החכמה
בעוד שהאינטרנט 2 ו-LambdaRail עוסקים בהעברת מהירה של מידע, חוקרים בקונסורציום ה-World Wide Web (ה-W3C), אותו ייסד ומנהל טים ברנרס-לי, ממציא ה-WWW, שמטרתו לעודד פיתוח סטנדרטים טכנולוגיים לאינטרנט, מנסים להפוך את המידע עצמו לחכם.
הדור הבא של האינטרנט, עליו שוקדים ברנרס-לי ועמיתיו, הוא הרשת הסמנטית, שתאפשר לדפי האינטרנט להתאים עצמם לצרכיו של הגולש. הוספת יכולות סמנטיות (יכולת הבנת משמעות המילה) לרשת, תאפשר לה להפוך מאיים בודדים של מידע, למסד נתונים דינמי וחכם.
כל גולש יקבל מידע על פי צרכיו ורצונותיו. למעסיקים יוצגו קורות חיים של עובדים פוטנציאליים; עבור קונים יאותרו פריטים במכירה פומבית; ועבור מדענים, יוצגו ידיעות חדשותיות רלוונטיות. המידע יאסף על ידי סוכני תוכנה חכמים, שיפטרו את הגולשים מהצורך לחפור במנועי החיפוש.
הרשת הסמנטית פועלת על בסיס שפת התכנות RDF, שתומכת בתגיות מטה-דאטה מבוססות XML, שפה המאפשרת יצירת תגיות אישיות לכל דף. ה-RDF אמורה לסייע לבוני אתרים לקטלג מידע, כאשר לכל פרט תוצמד תגית ייחודית לו.
יש גם סכנות
אבל השינויים אינם קלים. למשל, המעבר מפרוטוקול IPv4 הישן, שהמקום בו אוזל, לשימוש בפרוטוקול IPv6 החדש, אמור היה להתרחש כבר לפני חמש שנים, אבל מרבית התוכנה הוחומרה עדיים מתבססות על IPv4.
במקביל, האינטרנט עומד בפני התנגדות כללית של "העולם הישן", שגורמים שונים בו מעוניינים לשמר את כוחם ואת ההרגלים שלהם: חברות שמעדיפות רווחים על פני טובת הכלל, בעלי זכויות יוצרים שרוצים להגן על המוזיקה והסרטים שלהם, וממשלות שרוצות לצנזר מידע או לעקוב אחר אזרחיהן.
בתחילת אוגוסט הכריזה רשות התקשורת האמריקנית, ה-FCC, כי שיחות VoIP, טלפוניה מבוססת אינטרנט, יהיו כפופות לחוק המאפשר לכוחות הביטחון להאזין לשיחות סלולריות או קוויות. הפירוש המעשי הוא כי ספקי אינטרנט ייאלצו לתכנן מערכות שיתירו ציתות משטרתי.
ג'ונתן זיטריין, פרופסור במרכז ברקמן לאינטרנט וחברה בהארוורד, חושש כי מדובר במדרון מסוכן. לדבריו, ככל שהלחצים החיצוניים הללו ממשיכים להשפיע על הארכיטקטורה הפתוחה של הרשת, כך יש פחות ופחות הזדמנויות לעריכת ניסוייים וחידושים - כמו ה-WWW - שנולד בכלל מתוך פרויקט בלתי מאושר שנערך ב-CERN, המכון האירופי למחקר גרעיני ליד ז'נבה.
לפנייה לכתב/ת 
