היי-טק לכל: שנה שנייה לפרויקט "נטע"

זהו המתכון לצמצום הפער הדיגיטלי לפי חברת "סיסקו ישראל": קחו אנשים לפי חברת מוכשרים וחדורי אמונה ותחושת שליחות, ציידו אותם בידע ובכלים, חברו בינם לבין אוכלוסיית הפריפריה, כך שיעבירו הלאה את הידע והיכולות, והחברה כולה תפיק רווחים. מובטלים יוכלו להתפרנס, ובכבוד. תלמידים ירכשו לעצמם מקצוע. ואגב כך, ייהנו כולם מתחושת העצמה, מהסיפוק שבעזרה לזולת ואפילו מדימוי עצמי-קבוצתי של יחידה נבחרת.

בשבועות הקרובים תיפתח שנת הלימודים השנייה של פרויקט "נטע", וכאלף תלמידים ב-40 כיתות-לימוד קטנות ויעילות ביישובי הפריפריה יתוודעו לעולם המחשבים וההיי-טק.

בשנת הלימודים החולפת פעל הפרויקט הייחודי בשמונה יישובים, בהם קרית-מלאכי, שדרות, רמלה, חדרה וכרמיאל. מטרתו המרכזית היא הכשרת בני-נוער למקצועות ההיי-טק ברמה הגבוהה ביותר, תוך שימת-דגש על חינוך למצוינות, נתינה לקהילה וכמובן – צמצום הפער הדיגיטלי.

זיקה אב-צוק, מנכ"לית הפרויקט והאחראית על תוכנית האקדמיה ב"סיסקו-ישראל", מסבירה: "השם 'נטע' נובע מרצוננו לנטוע מצוינות טכנולוגית, ואנו מתייחסים לפרויקט כאל תנועת-נוער טכנולוגית, כזו שמתאימה לעולם משתנה. לצורך העניין, השתמשנו בדימוי ההצלחה של ההיי-טק – לימדנו כ-400 חבר'ה בני 15 לימודי טכנולוגיה וגם להיות אזרחים טובים".

"מתייחסים לזה כאל חוג"

"בשנה הראשונה של הפרויקט התלמידים באים פעמיים בשבוע למרכזי המחשבים שהקימה עמותת 'תפוח', ולומדים אנגלית, לומדים לתקן מחשבים, לומדים על ניהול רשתות תקשורת, לומדים על טכנולוגיית המחשב ויוצאים עם תעודות שמוכרות בכל העולם. בשנה השנייה הם לומדים בקורס מתקדם יותר, שיהיה גם מוכר לבגרות ברמה של שלוש או חמש יחידות. פעם בשבוע הם לומדים, ובפעם השנייה עושים למען הקהילה – מתקנים מחשבים של אנשים שידם אינה משגת לשלם עבור התיקון, מתחזקים מחשבים בגנים, בתי-ספר ובתי אות וגם מדריכים תלמידים צעירים בתחום".

בחירת התלמידים נעשתה לפי מספר קרטיטריונים: מספר שווה של בנות ובנים, אפליה מתקנת לערבים, עולים חדשים וכדומה, ושמירה על יחס קבוע בין מי שמגיעים כמצוינים לפי ציוניהם בבתי-הספר לבין מי שהופכים למצטיינים במהלך תוכנית הלימודים, הנמשכת שלוש שנים. כיוון שעל כל מקום בפרויקט "התחרו" ארבעה תלמידים, עברו המועמדים בחינות באנגלית, ראיונות אישיים וסדנאות קבוצתיות.

ולא בכדי: בסיום הפרויקט יקבלו התלמידים תעודת CCNA – טכנאי מורשה להפעלת ציוד תקשורת. בכל כיתה לומדים 22 תלמידים, ועליהם אחראים שני מדריכים. מבדקים שנערכו למשתתפים בפרויקט עד כה, העלו כי כשליש מהם עלו הקבצה בלימודי האנגלית בבית-הספר, ואחוז המאמינים ביכולתם להצליח בעתיד עלה באופן משמעותי. גם המדריכים הטכנולוגיים, לדברי אב-צוק, נבחרו בקפידה – 16 מתוך 150 שהציעו עצמם, מהם 70 אחוזים שהיו מובטלים. רובם בעלי רקע טכנולוגי וכולם בעלי רצון לחנך ולתרום.

ענבל בר-גיל קאקון (27) משדרות, מדריכה טכנולוגית ב"נטע", היא אחת מ-16 המדריכים שהחלו את הפרויקט. "סיימתי את התואר במדעי המחשב וחיפשתי עבודה. ראיתי מודעה, והחלטתי לנסות", היא מספרת. "ההתחלה היתה קשה. רמת לימודי האנגלית בשדרות לא כל-כך גבוהה, ובתוכנית כל חומר הלימודים הוא באנגלית, אז היה צריך תחילה ללמד את התלמידים להתמודד עם טקסטים באנגלית, לעבור מבחנים באנגלית, למצוא רמזים ותשובות בתוך הטקסט עצמו.

"הם מתייחסים לזה כאל חוג, זה משהו שנעשה מרצון, ולכן הם משקיעים הרבה, מוותרים על כל-מיני דברים כדי להגיע פעמיים בשבוע לארבע-חמש שעות. כיף לראות בנות, שהיו חסרות ביטחון בהתחלה, מדברות היום במונחים של גאוות-יחידה, רואות תקלה במחשב ואומרות 'וואלה, אני יודעת מה זה ואיך לטפל בזה'".

עניין הכסף, אומרת בר-גיל קאקון, פחות חשוב עבורה. "אני רואה עצמי כמו האמא של הילדים האלה, וזה ממש כיף. הפידבקים שלהם עושים את הכל. אני מרגישה מסופקת בכך שהצלחתי להביא אותם לכיתה כל שיעור, כולל בחופש הגדול. התאהבתי בפרויקט, ואני מחכה שאחותי תגיע לכיתה ט', ואולי אהיה המדריכה שלה".

600 תלמידים חדשים

גם יפעת ברון (26) מדברת על הפרויקט במושגים של אהבה. "עניתי למודעה בעיתון עם סיום לימודי המחשבים והמתמטיקה, הגעתי לראיון והרומן התחיל.

"אני עוסקת בהדרכה כשש שנים, והיה לי טבעי לשלב בין שתי האהבות הגדולות שלי", אומרת ברון, "אבל מה שהכי יפה ב'נטע' הוא שלראשונה אני מדריכה תלמידים, המודעים לכך שהפרויקט הזה ישנה להם את העתיד, יפתח להם דלתות. אני גאה בתלמיד שלי, בן 16, שכבר מצא עבודה כטכנאי במעבדה בחדרה, ובתלמידה מכיתה שלא היתה מיועדת לבחינות בגרות, אשר עברה בסוף שנת הפרויקט לכיתת המחשבים בבית-הספר שלה. הסיפוק הוא אדיר".

בימים אלה עוסקים ארבעת השותפים בפרויקט, "סיסקו ישראל", עמותת "תפוח", קרן היסוד והסוכנות היהודית, באיתור ומיון מדריכים חדשים. 600 התלמידים החדשים בפרויקט, נוסף ל-400 שסיימו את השנה הראשונה, יעברו בקרוב גיבושון חברתי במשך שלושה ימים בתנאי פנימייה. הטרמינולוגיה הצבאית, אגב, אינה מקרית: יוזמי הפרויקט ומממניו מתייחסים לאנשי "נטע" כאל "סיירת מטכ"ל לצמצום הפער הדיגיטלי".

לדברי בני מורן, מנכ"ל עמותת "תפוח", המספקת את מרכזי המחשבים ואחראית על הניהול הכספי והאדמיניסטרטיבי של הפרויקט, מדובר ב"הפקה מאוד מושקעת, שעלותה מוערכת בכ-80 מיליוני דולרים לשנתיים. העמותה נכנסה לפרויקט מתוך רצון ליצור שינוי חברתי במדינה. מאחר שהמדינה מסירה עוד ועוד את אחריותה מהאזרח הקטן, המגזר העסקי חש מחויב להיכנס ולסייע בצמצום הפער הדיגיטלי בין הפריפריה למרכז".