מי מציץ לנערות המצלמה התאילנדיות?

אגף האכיפה בתחום המידע הטכנולוגי במשרד המשפטים של תאילנד פירסם לאחרונה הנחיה לבנות עשרה, לנתק את מצלמות האינטרנט שלהן או לכסותן לאחר שהן מסיימות לשוחח בצ'ט. קולונל ינהפול יאנגיואן, מפקד מחלקת החקירות באגף, המליץ לא להסתפק בכיבוי המחשב ולהקפיד על ביצוע ההנחיות.

ההנחיה פורסמה לאור תופעה חדשה - האקרים גולשים באתרי צ'טים מקומיים, ועורכים עם נערות שיחות וידיאו, כשבאותו הזמן הם שותלים במחשביהן סוס טרויאני, המכונה "מלכודת קוף סינית". התוכנה מאפשרת להאקר לשלוט ולהפעיל את המחשב ומצלמת האינטרנט של הנערה באמצעות מחשבו האישי מרחוק.

לאחר שהנערה סיימה את הצ'ט וכיבתה את המחשב, מפעיל ההאקר את המחשב שלה ואת מצלמת האינטרנט המחוברת אליו, ומצלם אותה, ללא ידיעתה, מתפשטת ומחליפה בגדים בחדר. ההאקר מוכר את הסרטים ותמונות הסטילס באמצעות האינטרנט כ"פורנוגרפיה בשידור חי", לא מבויימת. כל זאת ללא ידיעת הנערות.

ההאקרים גם מספקים שכלול נוסף לחובבי הז'אנר, ומשדרים באתרי האינטרנט "חלונות" ובהם נראים נערים ונערות, המצולמים בזמו אמת בחדרם, ללא ידיעתם. כתובת האתר עוברת מפה לאוזן כדי להקשות על רשויות האכיפה לגלותה.

"סרטים מבוימים זה לא כיף" 

בחנויות מחשבים בבנגקוק נמכרות לקהל הרחב, "מתחת לשולחן", מספר תוכנות לפריצה ושליטה במחשב באמצעות האינטרנט, וכן נמכרות חבילות תוכנה, שמלבד הסוס הטרויאני, כוללות גם תוכנות לעריכת וידאו, וכן יישומים המאפשרים שינוי מסמכים במחשב הנשלט, גניבה ושיבוש מידע המאוחסן בו והסוואת עקבות הפורץ.

התוכנות נמכרות למי שלא מסתפק בצילומים פיראטיים של אלמונים, שהפכו כוכבים בעל כורחם, ורוצה לחדור בעצמו לפרטיותם של בני שיחו לצ'ט ולצפות בחשאי. אחד מהם הוא פיטר, שעובד כמורה לאנגלית בבנגקוק, ומגדיר עצמו כמכור לצ'טים ולאינטרנט ריאליטי מקוון. "אני כבר לא יכול לצפות בסרטים מבויימים. אין בזה שום כיף", הוא מסנגר על עצמו ובוחר להתעלם מהפגיעה בפרטיותם של בני שיחו בצ'ט.

המשטרה ורשויות האכיפה התאיות מנהלות מרדף תמידי אחר העבריינים. אך המוכרים מתגוננים מהמשטרה במספר שיטות, המשתכללות כל הזמן: דוכני הממכר נפרשים במרחק מחנות האם, כך שכשהמשטרה פושטת על הדוכן, לא נפגע העסק החוקי.

כדי להגן על הסחורה מהחרמה, מציע המוכר בדוכן ללקוח רק פרוספקט ובו פירוט התוכנות הנמכרות או עטיפות ריקות של תקליטורים, ועליהן מפרט התוכנות הצרובות. לקוח שרוצה להזמין תוכנה, משלם 100 ל-200 בהט (כ-15 שקלים), וחוזר למקום לאחר כ-20 דקות כדי לקבל את התקליטור.

השירות לא חוקי אבל אמין. המחשב, ובו הצורב שבאמצעותו מייצרים את התקליטורים, נמצא במקום שלישי, במרחק רב מהדוכן וחנות האם. שליח מקשר בין נקודת המכירה לחנות האם ולמחשב הצריבה. השליח מעביר את ההזמנה וחוזר עם הסחורה. לפעמים מיוצרים התקליטורים במחשב שנמצא בבית פרטי. פעמים אחרות מוסווה המחשב בחלקה האחורי של חנות הנמצאת בסמוך לדוכן, שאינה עוסקת כלל במכירת מחשבים.

מבצעי אכיפה מאסיביים

בדוכנים מסויימים נבנית דופן כפולה, היוצרת חדרון דחוס וחם, ובתוכו מוחזקות התוכנות הלא חוקיות. לאחר שיחה קצרה עם המוכר, מוכנס הלקוח במהירות לחדרון, בו מצטופפים עוד לקוחות המחטטים בארגזי קרטון מלאי תקליטורים. בפתחי מרכזי המכירות ובנקודות תצפית מוצבים משקיפים, שמזהירים בעת פשיטה משטרתית על הדוכנים.

שכלול נוסף של העבריינים הוא ייצור התקליטורים על רכב נוסע, המקשה על המשטרה לאתרם וללוכדם. כמו כן מעסיקים הזייפנים מוכרים קטינים, שאינם ברי ענישה פלילית. הנערים מתייצבים במרכזי הקניות לאחר הלימודים ומציעים את מרכולתם. הלקוח מובל על ידי הקטינים לנער מבוגר יותר, העומד בסמוך. אצלו משלמים ואליו חוזרים לקבל את הסחורה.

הקלות הרבה שבה ניתן להעתיק ולשכפל את התוכנות הללו, יוצרת תחרות גדולה בין היצרנים הלא חוקיים. זאת הסיבה שמוכרים רבים אוחזים בידי הלקוחות הפוטנציאליים ומושכים אותם באופן פיזי לדוכן. האקרים לוחמניים אף מפיצים תוכנות דמה, ובהן וירוס מחשב שנועד לפגוע במתחריהם, המעתיקים מהם את התוכנה ומוכרים עותקים ממנה.

הרשויות התאיות, ובראשן המשטרה, מבצעות מבצעי אכיפה מאסיביים לתפיסת עבריינים והשמדת תוכנות לא חוקיות. בנוסף נעשית פעילות לסגירת אתרי אינטרנט המארחים את העבריינים. במקביל פונות הרשויות ומנחות את הגולשים כיצד להגן על עצמם.

זה אומנם מקטין מאוד את ממדי התופעה, אולם בו בזמן ממריץ את האדרנלין בדמם של ההאקרים להשתכלל, להתגבר על המשטרה ולנסות ו"לעקוץ" שוב את הציבור.

לחצו כאן  למדריך ynet: "כיצד לחסל את תוכנות הריגול?"