תולדות הרשת הישראלית המטורללת
לא מעטים האתרים שקמו במטרה לשעשע ולא הצליחו, ומצד שני יש אתרים שהוקמו ברצינות מוחלטת, אבל מצליחים לסחוט רק פרצי צחוק מהמבקרים בהם. הטוב, המוזר והביזאר: על השוליים הסהרוריים של האינטרנט הישראלי
איך יודעים שאתר הפך לקאלט? המבחן העיקרי הוא מבחן האי-מייל. אם גם אתם לא התגברתם על הדחף להעביר הלאה את כתובתו של אתר מוזר במיוחד, ואם גם חבריכם מיהרו והעבירו אותו לשאר מכריהם ומוקיריהם, סביר מאוד שהוא קאלט.
כעת נותרת השאלה אם האתר הפך קאלטי בכוונה או שלא בכוונה. לא מעטים האתרים שקמו במטרה לשעשע ולא הצליחו, ומצד שני יש אתרים שהוקמו ברצינות מוחלטת, אבל מצליחים לסחוט רק פרצי צחוק מהמבקרים בהם. בסקירה הזו נציג את שני הסוגים, במטרה להביא לכם את המיטב של אתרי הקאלט, הביזאר והפינות המאובקות יותר שברשת הישראלית, שהוקמו במשך השנים. הערה חשובה: כל האתרים המוזכרים כאן נבדקו ונתגלו תקינים בזמן פרסום הכתבה. עם זאת, חלקם מתארחים בשרתים כמו "גיאוסיטיז" עם מגבלות תעבורה נוקשות. אם אתר מסוים אינו פעיל, הסיבה לכך היא עומס של גולשים, שגרמו לחריגה מהיקף התעבורה המותר. מומלץ לנסות אותם אתרים מחר או מחרתיים.
מפורסמים
אתרים עצמאיים המוקדשים למפורסמים הפכו לז'אנר נפוץ מאוד ברשת. בעיה קטנה היא, שלא תמיד אפשר להבחין אם מדובר באתר הערצה או באתר שנאה לאותו אדם.
דוגמה קיצונית היא "די, אורי, די" הוותיק, שטוען כי אינו אתר שנאה, אך מטיף בקנאות להפסקת פועלו (במילים עדינות) של מבקר הקולנוע אורי קליין, בגלל "כתיבתו הבלתי נסבלת". האתר הפסיק לפעול לפני שנים, אך קליין ממשיך.
לגבי "פינת המעריצים של דליה איציק" אין ספקות – מדובר באתר שבא מאהבה. הלהיט: מחשבון יום ההולדת, המחשב כמה זמן נותר עד ליום ההולדת הבא של איציק. ובכן, מסתבר שיום ההולדת חל הלילה (ג'). ואם המחשבון מדויק, מגיע לדליה מזל טוב.
ואילו עמיאל חדד, הנציג הישראלי הרשמי ב"ונוס ברלין", לא המתין עד שמישהו אחר יקים לו אתר. ובצדק. אף אחד לא יכול לחקות את הסגנון הייחודי של חדד.
תוכנית הילדים "פרפר נחמד" כמעט שנמצאה ראויה לקטגוריה משל עצמה. ראשית הוקם "אתר הביזאר של דודו זר" (ספר האורחים מדבר בעד עצמו). אתר נוסף מעלה על נס את פועלו של שבי השבלול, המככב מולו בסדרה הפופולרית, ומתחרה בשניהם האתר של בץ הצב, שבו ניתן למצוא מעט פחות תוכן אבל אותה רוח עזוז.
סאטירה ונונסנס
שלושת המקרים האחרונים משיקים בעצם לז'אנר אחר של אתרי קאלט, זה המוקדש לסאטירה ונונסנס. מה מביא אדם לטרוח ולהקים אתר העוסק בהבלים? לפעמים עודף זמן פנוי, לפעמים הצטברות של בדיחות טובות וטובות פחות, ולפעמים פשוט נגמר לו החומר להעביר באי-מייל לחברים. ראשון ברשימה זו הוא "הנה עוד ים עולה", שללא ספק עמד במבחן האי-מייל. הסרטון
בישר על אופנת השירים הלועזיים שאותרו בהם אמירות נסתרות בעברית, ורק הזמן יגיד אם מדובר בשגעון חולף או בתת ז'אנר שיאריך חיים.
חומר ישן אך טוב נמצא באתר "חציר", המגולל את קורותיה של משפחה עתירת מעללים, כולל טרומפלדור בתפקיד יוחאי קשית.
Nuke the Panda הוא דוגמה נוספת לאתר ותיק שלא נס ליחו, המסביר לכולנו מדוע יש להיזהר מדובי פנדה, אויבי האנושות, המתרבים ללא שליטה (זהירות, תמונות קשות). מחרה-מחזיק אחריו אתר השנאה "קיפי הרשע" (המצליחים לפענח את הקידוד באתר הזה יזכו בזוג נעלי בית). ואילו "אבוקדו קדוש" מנסה לעשות בדיוק ההפך, ולהלל ולשבח את האבוקדו באשר הוא.
"אינדונזיה, ביתם של המון יצורים מקסימים", החליט לייצר פנטזיות נונסנס על ארץ רחוקה. הדמויות הפיקטיביות "מילי ונילי" התיימרו לספק על כל שאלה תשובה, אבל למרות הכוונות הטובות לא החזיקו מעמד זמן רב.
מצטרף חדש לחבורה הוא האתר הפארודי של הרב ברנוצה, שמפעיליו הכריזו כי הוא "מונה לרב האינטערנט". על פי המתיחה החביבה הזו, "ר' ב. ברנוצה שליט"א קיבל על עצמו את המלצת ובקשתם הנרגשת של 'אברכי השולחן העגול'" עת שבו מן הגורן והיקב במוצאי ט"ו באב. מעתה משמש ר' ברנוצה שליט"א כראש מוסד "מפעל הכשר לאתר" - להכשרת אתרי אינטערנט". מפעילי האתר אף הכריזו על תוכנית "אברך נולד" שנועדה לגייס חברים חדשים ל"אברכי השולחן העגול".
רצוי גם להיזכר ב"ביתו של אלוהים", אתר שקנה את הדומיין השמימי ביותר ברשת העברית, ויושב בו כבר שנים לא מעטות. האתר הזה נכתב כסאטירה יותר מאשר כשיעור תורה, מה שמביא אותנו לז'אנר הבא.
דת וקונספירציות
הגענו לתחום בו כבר אין טעם לנסות לבדוק מי ממקימי האתרים מתכוון ברצינות למה שהוא אומר. אין ספק – האתרים הללו הוקמו על ידי מוחות קודחים, החפצים להביא בשורה לעולם, לפעמים גם גאולה. לא תמיד מצליח להם. כך למשל, היום כבר אפשר לבדוק עד כמה התגשמו הנבואות משנת 2002 באתר "ממשלת משיח". רמז: הן לא התגשמו (אם כי על פי האתר, אריאל שרון צפוי לפרוש מתפקידו בנובמבר השנה, כך שעדיין הכל פתוח).
התגלות משמיים – או ניצול של ילדה קטנה? אמה של גליה פגועת המוח מנסה לשכנע אותנו שילדתה שולחת אליה מסרים מעולם האמת. לא סתם מסרים, ספרים שלמים.
גאולה תמצאו גם אצל מיכאל מדמון, איש הקבלה, בעל 26 שנות ניסיון, שבבעלותו "חברה בע"מ לייצור מוצרי מיסטיקה ברמה הגבוהה ביותר". אם אתם סולדים משפה לא עדינה, התרחקו מאתר "שועלים באופל" המוקיע את חסידי נחמן מאומן.
חבר כבוד בקטגוריה הקנאית הוא האתר של בארי חמיש, המביא את כל האמת, כך הוא טוען, שמאחורי רצח יצחק רבין. נגיד.
ולקינוח, פורום מיוחד נפתח ב"הייד פארק", אליו יש לגלוש כדי להתרות בדתיים שגולשים באינטרנט: "בחייכם חרדים חיזרו ללמוד תורה", קוראים לו. אם זיהיתם פה אבסורד מסוים, אתם לא לבד.
מידע שימושי
יש לזכור כי אתר קאלט ראוי לשמו יספק לגולש גם אינפורמציה המעשירה את עולמו, ולא יעסוק רק בהבלים ריקים. כך למשל, "כבוד" ילמד אתכם כיצד לקלל בשפות שונות.
"המדריך להצלחה עם נשים" (טירונות 69) מיועד "לאחד גברים, ששואפים לשפר את עצמם בתקשורת עם המין הנשי, לאלה, הרוצים לרכוש מיומנויות בתחומים כמו היכרויות רחוב, אומנות הפיתוי, הצלחה ביחסים עם בת הזוג, ולדעת כיצד לגרום למישהי להתאהב בך, הצלחה מהפגישה הראשונה וכו' וכו'".
האתר מתחבט יחד עם הגולש הזכר בשאלה "איך לדעת לפי צבע הבגדים איך הבחורה במיטה". מתוך האתר ליקטנו את שורת הפתיחה המוצלחת הבאה: "יש לך שיער מדהים! לאחת הבובות של אחותי הקטנה יש בדיוק כזה". כנראה שזו שיטה בדוקה לוודא כי הגולשים המאוכזבים יחזרו לאתר שוב ושוב. באתר התבשרנו כי לאחרונה נערך כנס הפיק-אפ הראשון בישראל, ויש להניח כי הגברברים שהתכנסו תהו היכן טעו.
ממשיכים. Celeb Watch יתריע לסלולרי שלכם בכל פעם ש"שרון רוטר מנשנשת סמבוסק בשוק הכרמל" או "יעקב כהן עם סיגריה בוויצמן", ועוד מידעים מרתקים.
אף מדור רכילות, עסיסי ככל שיהיה, לא מגיע לקרסוליו של "הטמפון של טלי". כאן תמצאו חומר שפורסם ברשת והוסר ממנה בגלל טעויות עובדתיות, צנזורה, לשון הרע, שיקולים משפטיים וכן הלאה. או כלשון האתר "כל השטויות כל הקללות כל השנאה כל האיומים כל העבירות כל הסטיות וכל הקטעים של הגולשים". לא מתעדכן כבר שנים, אבל לא נס ליחו (ויש לו ליחה רבה).
בלוגים ופורומים
למרבית הצער, בלוגים רבים בעלי פוטנציאל קאלטי, רובם ב"ישראבלוג", פשוט נמחקו לאחר תקופת מה של חוסר פעילות. אבל מספר דוגמאות לא רעות עדיין נותרו איתנו. ראשונה חביבה היא "שמשי העירקית", המציגה אינספור מפגשים של קורט קוביין עם פירות וירקות ארצנו.
שעות של הנאה תרתי משמע מספק "מד האוננות של תמסח" (הסטטיסטיקה משמאל למטה), שכשמו כן הוא. תמסח עצמו התבגר מעט מאז, והוא כבר בן 15.
ואילו המידעון לבשר" מציג שירים ומכתמים מעולמה הרוחני של "קבוצה מחתרתית שהתאגדה סביב האמונה כי הבשר הוא העליון שבכל מיני המאכל" (בהחלט לא לצמחונים).
גם הפורומים וקבוצות הדיון ברשת יכולים לספק את מחפשי הקאלט החרוצים. טיפ: נסו להתרכז בפורומים של אתרים שוממים למחצה, יותר מאשר בפורטלים הגדולים. רוב הסיכויים שתמצאו מציאות של ממש. דוגמה אחת היא פורום "כתיבה בחרוזים" באתר "שעת השין". זה כל מה שהם עושים שם, ואין לזה סיבה.
הלינק הבא אינו מיועד למי שאוכל מול המחשב. "קהילת אוהבי החיתולים ומרטיבי הלילה" ב-MSN התאגדה ומצאה לה מנהיג, חמוש בחיתול כמובן.
לעיתים מספקת לנו האינטראקציה הפורומית בין הגולשים חומר למחשבה מרובה: בפורום "היכל האור" באתר "דיבורים", מסבירה המנהלת אילנה כיצד אנו יוצרים את המציאות על ידי מחשבותינו. בתגובה הקשה גולש אחד: "מדוע בחרת ליצור מציאות שאת מנהלת פורום שאת לא יכולה למחוק בו הודעות?"
ואילו בפורום "כינויים למסנג'ר/ICQ ב-MSN", היושב על מימשק שבעצמו נראה כמו פארודיה, לא הצליח איש למצוא כינוי למסנג'ר.
אם שכחתי כמה אתרי קאלט מרכזיים, עמם הסליחה (והגולשים מוזמנים להוסיף אותם בתגובות).
לפנייה לכתב/ת 
