משרד החינוך: דברו בנועם לתלמידים

המאבק באלימות בבתי הספר: בעקבות שלושה מקרי אלימות חמורים של תלמידים כלפי מורים שאירעו בשבוע האחרון, קוראת הממונה על זכויות הילדים במשרד החינוך, טובה בן-ארי, למורים "לדבר בנועם ולא לפגוע בתלמידים". לעומתה, האשים יו"ר ארגון ההורים הארצי, ארז פרנקל: "המורים אשמים באלימות לא פחות מהתלמידים". 

הממונה על זכויות הילדים במשרד החינוך, טובה בן-ארי, סבורה ששורשי האלימות נעוצים ב"אי הבנה בסיסית של נושא הזכויות וכבוד האדם".

לדבריה, "עיקר הבעיה היא שהתלמידים לא יודעים מה הזכויות שלהם, והמורים לא יודעים את כל הזכויות שלהם. נדרשת מערכת למידה ערכית קודם כל ברמת המורים. המורים צריכים להבין וללמוד מהם זכויותיהם כבני אדם וכאנשים בעלי סמכות, כי הזכויות שלהם הם נגזרת מהזכויות של התלמידים. 

"המורים צריכים ללמד מנקודה של כבוד ולא מנקודה של כוח. יש בתי ספר שהשכילו לבנות מנגנונים נגד אלימות. צריך לשדרג דרכי עבודה של מורים וללמד את אותו פסוק בתנ"ך בשלוש דרכים שונות כדי שיגיע לכל אחד. לדבר בנועם, לא לפגוע בתלמיד ולתת שעת איכות של מורה מול תלמיד".

לדבריה, "כיום יש מצב של חוסר שקט, אי נחת מהמצב הקיים. כשמורים מענישים תלמיד הם לא פועלים על פי רוב מרוע לב, פשוט אין להם כלים לעשות אחרת. צריך להיות מודעים לחברה רבת התרבויות. מפתח לאי אלימות זה החינוך לכבוד האדם". 

לדברי יו"ר ארגון ההורים, המורים מתחמקים מלקיחת אחריות על התופעה. "תפקידם של המורים הוא לחנך ילדים ולא לנסות לחפש אשמה בגורמים אחרים כמו משרד חינוך וההורים. אנחנו לא מתחמקים מאחריות כלפי ילדינו, ודאי שאנו אחראים להתנהגותם. אך עם זאת, מי שתולה את האשמה רק בנו לא עוזר למיגור האלימות. המורים, במקום לבוא לקראת היד המושטת שההורים נותנים, באים בפתרונות איך להגן על מורים. הם נמנעים מלהיכנס לפתרון אמיתי ואתגרי של מיגור אלימות בבתי הספר".

פרנקל סיפר שנעשה ניסיון לפני ארבעה חודשים לנסח אמנה משותפת למניעת אלימות, עליה חתומים ההורים והמורים. על-פי האמנה, יוכלו המורים לנקוט באמצעי ענישה חמורים יותר מהנהוג כיום, בתמורה לכך שלא ישתמשו בכלי הענישה של הנשרת התלמידים ממערכת החינוך כתגובה לאלימות.

לדבריו, "צריך להגביר את אמצעי ההרתעה והעונשים במערכת החינוך ויחד עם זה לחנך. כיום ישנה בעיה מורכבת של אלימות והמורים מצאו בהנשרת תלמידים פתרון. הנשרה זה הדבר הכי גרוע לחברה. אם ילד אלים מונשר מבית ספר - המערכת לא פתרה בכך כלל את הבעיה".

"גם הפוליטיקאים אחראים"

פרופ' רמי בנבנישתי, מבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית, סבור שעדיין מוקדם לקבוע האם מקרי האלימות האחרונים הם בגדר תופעה חדשה. "התופעה של אלימות במערכת החינוך קיימת, ואנחנו לא זקוקים להסתברויות כדי לדעת שצריכים לטפל בה. צריך להיזהר מלהתייחס למקרי האלימות כרצפים ולהפוך אותם לתופעה שכן ייתכן והם הסתברותיים בלבד. צריך מחקר שיטתי שמאשר את ההנחה בעקבות אותם מקרים מסוימים שמגיעים לידיעת התקשורת ולא לירות מהמותן".

בנבנישתי עוסק מאז שנת 99' בסדרת מחקרים עבור משרד החינוך הבוחנים מגמות של הסלמה או הפחתה של אלימות בקרב תלמידים בבתי הספר בארץ בכיתות ד' ועד י"א.

לדבריו, "התופעה קיימת הרבה שנים בבתי הספר, וגם המודעות אליה. כמו תמיד תשומת הלב עולה או יורדת כשיש מקרה קשה במיוחד או הצטברות מסוימת של מקרים. במחקר האחרון משנת 2002, שנעשה בשיא תקופת האינתיפאדה, דווקא התוצאות הראו כי חלה ירידה באלימות. אבל המציאות יותר מורכבת. היינו מצפים לאלימות גבוהה יותר במצב כזה, אבל תלמידים התחברו כי היה צורך לגונן ולהתאחד.

"עם זאת, אין ספק שאלימות החברה מחלחלת והלחץ הכלכלי, הביטחוני והתנהגותם של נבחרי הציבור משפיעים גם על התנהגות התלמידים. בחברה אלימה יש בנאליזציה והאלימות היא כבר דבר שבשיגרה. הילדים לומדים להתנהג באופן אלים ומקרי אלימות הופכים למשהו לא מפתיע".