מוזיקה בסלולר: מורה נבוכים
לטובת מי שלא מעודכן: מה זה רינגטון, טרוטון, פאנטון ו-AAC. מילון השפה המוזיקלית של תעשיית הסלולר
רינגטון (RingTone)
צלצולי הטלפון הסלולרי המודיעים על כניסת שיחה או הודעת SMS צברו פופולריות בשנים האחרונות והפכו למקור רווח חשוב של ספקיות הסלולר.
הטכנולוגיה שמאחורי הרינגטונים עברה מספר שינויים במשך השנים, אך בבסיסה לא השתנתה. מדובר בתוכנת מחשב המאוחסנת בזיכרון הטלפון, שכל תפקידה מסתכם בהוראה שמופנית למעבד של הטלפון על הצליל שיש להפיק, באיזה סדר להפיקו ובאיזו מהירות. על ידי כוונון המשתנים השונים, ניתן להפיק אין סוף צלילים.
הדרך הנפוצה ביותר למשלוח צלילים היא דרך האוויר, כלומר, דרך גלי רדיו. הטכניקה הזאת יושמה לראשונה במכשירים של חברת נוקיה, אך מהר מאוד אימצו אותה מרבית היצרניות וספקיות הסלולר. הרעיון הבסיסי הוא לשלוח לטלפון הודעה המכילה את ההוראות שיגרמו למכשיר הטלפון לנגן את הצלצול הרצוי.
בשלב ראשון הסתפקו משתמשי הסלולר בצלילים חדגוניים, אך בשנים האחרונות התרגלנו מהר לאיכות שמע פוליפונית. המכשירים החדשים מאפשרים לנו ליהנות ממנגינות עשירות והרמוניות יותר, המשלבות מספר רב של כלים מוזיקליים בו זמנית. כמות הפוליפונים הפכה במהרה לסממן היכר של המכשירים הסלולריים כמעט כמו ההבדל בין מסך שחור לבן לצבעוני.
רבים מהצלצולים הרבגוניים משתמשים בסטנדרט ה-Musical instruments digital interface (ובקיצור, Midi), המשמש מאז שנות ה-80 לשליטה בסינתיסייזרים. המידע המאוחסן ב-Midi אינו שולט במוזיקה אלא בפקודות המשמשות להפעלתה (התחל לנגן עכשיו את הטון הזה...) ובהתאם לכך, הסינתיסייזר משמיע את המוזיקה.
במכשירים סלולריים חדשים משתמשים כיום בסטנדרט מתקדם של midi הקרוי scalable polyphonic midi (ובקיצור, SMP), המאפשר השמעת קובצי מוזיקה איכותיים על גבי מכשירים בעלי יכולות פוליפוניות שונות. כך, SMP יכול לשלוט על הערוצים השונים בהתאם ליכולות המכשיר.
טרוטון (TrueTone)
צליל רב גוני המאפשר לנו להאזין בסלולר למנגינות עם קולות אנושיים (בני אדם, חיות ועוד) הוא ה-True Tone. הפורמט החדש מתבסס ברוב המקרים על מקודד הקול החסכוני במיוחד בשם AMR (המציע קידוד של עד 12.2 קילו ביט לשניה), המאפשר לנו ליהנות מאיכות שמע מצוינת ויחד עם זאת שומר על קובץ בגודל זעיר (ניתן לשמור קובץ True tone לאורך 15 שניות בקובץ השוקל כ-30 קילו בייט בלבד או לחלופין, לשלוח הודעת MMS בנפח ממוצע של 100 קילו בייט המכילה קובץ True Tone באורך של 50 שניות).
פאנטון (FunTone)
צליל המתנה אישי המתבסס על קטעים מוזיקליים מתוך שירים של אומנים ידועים. פרטנר וגם סלקום מאפשרות למנויים על השירות ליהנות בזמן המתנה ממוזיקה ישראלית, לועזית, אפקטים קוליים, חיקויים של פוליטיקאים ועוד.
MP3
תקליטור ממוצע מאחסן מוזיקה בקצב של 44,100 דגימות לשנייה. מדובר ב-16 ביט (65,000 ערכים שונים) לכל דגימה. חישוב מהיר מצביע על כך שנדרשים 40 מגה בייט בממוצע עבור ארבע דקות (זמן ממוצע של שיר). מדובר בנפח עצום במיוחד, אם לוקחים בחשבון כי קצב ההורדה הממוצע של רשתות הנתונים הסלולריות איטי ביותר ועומד על עשרות קילו ביט לשנייה במקרה הטוב .
גופים שונים בעולם כקבוצת MPEG פיתחו במהלך השנים עם הדרישה הגוברת למדיות שונות בזמן אמת טכנולוגיות דחיסה שונות. אחת השכבות של MPEG אשר מתמקדת בקובצי השמע נקראת Mpeg Audio Layer 3 או בשמה המוכר יותר - MP3.
MP3 עושה שימוש בטכניקות דחיסה שונות, בהן Perceptual Noise Shaping, המנצלת את מאפייני השמיעה של האוזן האנושית כדי להשמיט אלמנטים מיותרים (להם אנו לא נזקקים כדי להמשיך ולשמוע באיכות טובה) בקובץ השמע. MP3 יכול לדחוס קובץ שמע ביחס של עד פי 12 ועם זאת עדיין לשמור על איכות שמע של תקליטור.
AAC
המלך החדש של השכונה. AAC מצטיין ביכולת דחיסה טובה מפורמט MP3 ובאיכות הקול איכותית כמעט כשל תקליטור. AAC פותח על ידי קבוצת MPEG כשלוחה של מקודד הווידיאו Mpeg 2. הפורמט מוכר גם בשם Mpeg 2 NBC (ה-NBC הוא קיצור של Non Backward Compatible).
AAC משתמש בכלי הדחיסה הזמינים גם בעבור MP3 אך עושה בהם שימוש מוצלח יותר. מבחני בדיקה הראו כי קובץ שמע בפורמט AAC הנדחס בקצב של 128 קילו ביט לשנייה, דומה באיכותו למקור הלא דחוס. ואילו קובץ שמע דחוס בפורמט AAC בקצב של 96 קילו ביט לשנייה עולה באיכותו על אותו קובץ כאשר הוא דחוס בפורמט MP3 בקצב של 128 קילו ביט לשנייה.
לפנייה לכתב/ת 
