בנק ישראל: הנחיות חדשות לטיפול בחשבונות רדומים

המפקח על הבנקים מתכוון לשנות את ההנחיות לבנקים בכל הקשור לטיפול ב"חשבונות רדומים" במערכת הבנקאית.

חשבונות רדומים הם חשבונות שלקוחות לא מבצעים בהם פעולות תקופות ארוכות, בין אם בעלי החשבון נפטרו והחשבונות לא אותרו על ידי היורשים, או שהחשבונות נשכחו מסיבה זו או אחרת. 

מתכונת הטיפול הנוכחית באותם חשבונות נקבעה בשנות השמונים והעלתה במהלך השנים שורה של בעיות. רענון הנהלים בא גם על רקע פרשת הטיפול בנכסי קורבנות השואה.

השינויים המוצעים:

• ההגדרה תשונה מפיקדון ללא תנועה לחשבון ללא תנועה, כך שכל הפיקדונות המתנהלים תחת אותו חשבון ייחשבו כחשבון אחד לצורך העניין. המשמעות היא, שעם החלת השינוי, פעילות באחד מהפיקדונות בחשבון (כולל משיכת מידע על ידי הלקוח), תהפוך את החשבון כולו לחשבון פעיל.
  

• פרק הזמן להגדרת חשבון עו"ש כחשבון ללא תנועה יקוצר ל-6 חודשים (במקום 10 חודשים). 
  

• אם חלפו 5 שנים מאז שהחשבון הוגדר כחשבון ללא תנועה מבלי שהלקוח יצר קשר עם הבנק, יוגדר החשבון כחשבון רדום. אם תוך שנה לא יצליח הבנק ליצור קשר עם הלקוח, יועברו הכספים לאפוטרופוס הכללי, ללא צורך בקבלת צו מבית המשפט. זאת בניגוד למצב הנוהג היום, בו הבנקים מדווחים לאפוטרופוס הכללי על פיקדונות העומדים ללא תנועה למעלה מעשר שנים.
  

• ההשקעה בכספי החשבונות תהיה בפיקדון חודשי מתחדש, במקום במלוות מדינה. בבנק ישראל מציינים כי במשך השנים התקבלו תלונות שונות בעניין, ובין היתר נטען כי ההשקעה כפי שנקבעה פוגעת בנזילות, ואינה מאפשרת ללקוחות המעוניינים בכך למשוך את כספם. אחרים התלוננו על כך שערכם של מלוות המדינה ירד בתקופות מסוימות, והלקוחות הפסידו יותר משהיו מפסידים אילו כספם לא היה מושקע כלל.
  

דיון מקדמי עם הבנקים על ההצעה יערך בתחילת חודש מאי, ולאחר מכן תגובש הצעה סופית לתיקוני החקיקה.