צים: החברה נמכרה בזול לאחים עופר

מבקר המדינה אומר, כי המדינה דרשה מחיר נמוך מדי עבור חברת הספנות צים.

בתחילת שנת 2004 מכרה המדינה, באמצעות רשות החברות הממשלתיות במשרד האוצר, את חלקה (49%) בבעלות על צים, למי שהיתה עד אז שותפתה בשליטה בצים, החברה לישראל שבשליטת משפחת עופר. החברה לישראל שילמה תמורת המניות כחצי מיליארד שקל, והפכה לבעלת השליטה הבלעדית.

עוד מדו"ח המבקר:

• כשלים בפעילות מס הכנסה
• נתב"ג: אי סדרים בפיצוי לנפגעים
• סכנת הידרדרות סלעים בקו הרכבת לי-ם
• 11 חופים בכנרצ מוחזקים בניגוד לחוק
• האקדמיה למדעים: חוסר תפקוד
  

בדו"ח המבקר נכתב: "היה מקום שהוועדה למכירת המניות תשקול לדרוש בתחילת המשא ומתן מחיר גבוה מהמחיר שדרשה. החברה לישראל הייתה המתמודדת היחידה לרכישת המניות, מאחר ולא ניתן היה לקיים תחרות בין מציעים שונים, במטרה להשיג מחיר גבוה ממחיר המינימום. היה רצוי לדרוש מחיר גבוה יותר גם נוכח העובדה שבעת מכירתן נמשכה הגאות בשוק הספנות, והדבר היה אמור לחזק את כוח המיקוח של המדינה בבואה למכור את המניות שבידה.

"היה מקום לדרוש מחיר גבוה יותר גם נוכח הצעת הפתיחה של החברה לישראל, שהיתה נמוכה בהרבה מהסכום המזערי של הערכות השווי שנעשו לחברה".

מרשות החברות הממשלתיות נמסר בתגובה: ההפחתות במחיר צים נעשו בשל הגבלות שהיו לצים על חלוקת דיבידנדים, בשל קשיים במכירת מניות מיעוט ובשל העובדה שהמדינה ממשיכה להחזיקה מניית זהב בחברה המופרטת.

ומה קרה עם מתעניינים אחרים?

הדו"ח מותח ביקורת גם על התנהלות רשות החברות הממשלתיות מול חברות אחרות, שבדקו את האפשרות לרכוש את המניות. "נוכח מיעוט הפונים לרשות החברות כדי לרכוש את המניות, מן הראוי היה שהרשות תמצה את האפשרות לקבל הצעה נוספת לרכישת המניות", נכתב בדו"ח.

הדו"ח מציין, כי חברת ספנות מהמזרח הרחוק, שהתעניינה במכרז בשנת 2001, נסוגה "בשל קשיים שהוערמו על כניסתה". המכרז בוטל, ובשנת 2003 התפרסם מכרז חדש. למרות זאת, מציין המבקר, רשות החברות לא הודיעה לאותה חברה על המכרז החדש.

יתרה מזו, מציין המבקר, בשנת 2003 פרסמה רשות החברות מודעות בעיתונים, שבהן נכתב שהמדינה שוקלת למכור את המניות, אך צוין שהחברה לישראל תהא רשאית לממש זכות סירוב להצעת המכר.

במודעה נכתב, כי אם משקיע כלשהו יתעניין ברכישת החברה, אך החברה לישראל תממש את זכות הסירוב שלה, תופסק השתתפות המשקיע במכרז. עם זאת, לא צוין במודעות שהמשקיע היה אמור לקבל במקרה כזה פיצוי על השקעתו שירדה לטמיון. "ראוי היה שבמודעה יצויין שהרשות קבעה פיצוי למציע במקרה שהחברה לישראל תקבל זכות סירוב", נכתב בדו"ח.  

מרשות החברות נמסר בתגובה: הרשות מפיקה לקחים המיושמים כיום בהפרטת חברות ממשלתיות אחרות, כמו בזק. הרשות מספקת כיום לחברות המתעניינות ולציבור מידע רחב יותר על הליך ההפרטה.