האם מאגר ה- DNA יפגע בצנעת הפרט?
בזכות המאגר הגנטי של בריטניה, נלכדו בעשור האחרון יותר מ-600 אלף חשודים בעבירות שונות. אך למרות ההצלחה, מומחים ופעילים לזכויות אדם טוענים בתוקף כי מדובר במגמה מסוכנת, ההופכת כל אדם לחשוד בפשע
תוך 10 שנים סייע מאגר ה- DNA הלאומי (NDNAD) של אנגליה ו-וולס, המאגר הגנטי הגדול בעולם, ללכוד 600,000 חשודים בעבירות שונות. ההצלחה יוצאת הדופן הושגה בזכות המאמצים הרבים שהשקיעה המשטרה בלקיחת דגימות DNA מחשודים, ומדינות אחרות הלכו בעקבותיה. אולם, כמה מומחים חוששים שההיקף והעוצמה של NDNAD עלולים להוות איום של ממש על זכויות הפרט.
שנה אחת לאחר שהחוק התיר למשטרה באנגליה ובוולס לקחת דגימות DNA מעצורים ולשמור אותן, מתחילות להתברר ההשלכות. NDNAD, שהוקם ב- 10 באפריל 1995, כולל כיום דגימות DNA של קרוב ל- 3 מיליון בני אדם. "מנקודת המבט של החוקרים, מדובר בכלי עזר רב עוצמה" אומר פול סטיקלר ממשטרת ססקס. בחודש טיפוסי מסייע המאגר לפענח 15 מקרי רצח, 45 מקרי אונס או מעשים מגונים ו- 2500 גניבות רכב, פריצות למבנים ועבירות סמים. בזכות דגימות ה- DNA עלה שיעור הפענוח של הפשעים מ- 24 אחוזים ל- 43 אחוזים.
פרופילים גנטיים: גם ממי שלא הורשע
היקף המאגר הולך וגדל, והמשטרה משקיעה יותר ויותר משאבים באיסוף הדגימות. לא מדובר רק בפרופילים הגנטיים אלא גם בדגימות הביולוגיות עצמן. בשנת 2001 התקבל חוק שהתיר לשמור פרופילים גנטיים של חשודים שהורשעו במשפט, ובשנה שעברה הותר לאסוף דגימת DNA מכל אדם שנעצר בחשד לעבירות מסוימות - אפילו אם לא יוגש נגדו כתב אישום וכמובן שגם אף פעם לא יורשע. קליפורניה היא המדינה היחידה הנוספת בה מותר לשמור דגימות DNA של כל מי שנעצר.
"אנו מודאגים מהמגמה המסתמנת" אומרת הלן ולאס מארגון GeneWatch בבריטניה. "אפשר להבחין בהרחבה הדרגתית של המאגר מבלי שמתנהל ויכוח ציבורי בשאלה היכן הגבול". מגמות דומות ניכרות גם בארה"ב. באוקטובר 2004 התקבל חוק שמתיר להרחיב את מאגר ה- DNA הפדרלי (Combined DNA Index System - CODIS) שנמצא בפיקוח ה- FBI. בעבר נשמרו ב- CODIS דגימות DNA של מי שהורשעו בפשעים אלימים בלבד, אך כיום ניתן לשמור בו נתונים של כמעט כל אדם שהורשע בעבירה כלשהי.
"אם ה- DNA שלך נמצא במאגר אתה הופך לחשוד אוטומטי בכל עבירה שתבוצע בעתיד", אומרת טניה סימונצ'לי מהאיגוד האמריקני לזכויות האזרח בניו יורק. "המאגר פוגע בכלל לפיו כל אדם הוא בחזקת חף מפשע עד שלא תוכח אשמתו".
יתכן שגישה זו נראית פרנואידית, אך לא חסרות סיבות ממשיות לחשש. עצם ההימצאות במאגר עלולה לפגוע בסיכויים למצוא עבודה או לנסוע לחו"ל, והמידע הגנטי עלול לתרום לפיתוח דעה קדומה ביחס לנטייה לפשע של בני אדם ממוצא מסוים. הוועדה למדע וטכנולוגיה של הפרלמנט הבריטי מסכימה שהפיקוח האתי על NDNAD אינו מספיק, והיא הציעה להקים מועצה עצמאית שתפקח על המאגר.
הנימוק בעד - בתוצאות
הטיעון הטוב ביותר בעד ההכללה של חפים מפשע במאגר טמון כמובן בתוצאות. מאז שנת 2001, בה החלו לכלול במאגר פרופילים גנטיים של חפים מפשע, נוספו 175,000 פרופילים נוספים למאגר. 7,000 מביניהם נקשרו לעבירות שונות - בהן 68 מקרי רצח, 38 ניסיונות לרצח ו- 116 מעשי אונס.
מאז השתנה החוק באפריל 2004 נמצאה התאמה בין 250 פרופילים גנטיים לממצאים בזירות פשע - כולל ארבעה מקרי רצח ושלושה מעשי אונס. איש אינו יודע כמה מבין עבריינים אלה היו נלכדים בעבודת בילוש מקובלת בלבד, אך אין ספק שהמאגר מקל על עבודת המשטרה. "אותם אנשים תמימים לכאורה ביצעו בפועל עבירות חמורות, וייתכן שהם לא היו נתפסים לעולם אלמלא נשמרו הפרופילים הגנטיים שלהם" אומר בוב ברמלי, הממונה על NDNAD ומי ששימש בעבר כמדען הראשי של השירות הבריטי למדעי המשפט.
למרות שממצאים פיזיים דוגמת שערות או פיסות עור יכולים לסייע לעבודת המשטרה, יש החוששים שהמאגר יחמיר את האפליה כלפי מיעוטים. "מאחר ומבני המיעוטים נלקחות יותר דגימות, הרי שסביר להניח שהמשטרה תחפש את החשודים בקרב קהילות אלה" אומר דומיניק בסקומב, הכותב בעיתון של קהילת השחורים בלונדון, The Voice. "כך נוצרת דעה קדומה ביחס לשחורים, שהופכים לחשודים הטבעיים בכל מעשה פשע".
אחד הפתרונות האפשריים הוא לקחת דגימות DNA מכולם, אך דייוויד לייזר מאוניברסיטת הרווארד, המתמחה בסוגיות אתיות שקשורות לפרופילים גנטיים, סבור שהעניינים אינם כה פשוטים: "הייתם רוצים שג'יי אדגר הובר יניח את ידיו על הפרופיל הגנטי שלכם"?
מתוך אתר "הידען" .
לפנייה לכתב/ת 
