שיראק מפציר: חוקת האיחוד חיונית לעתיד צרפת
הנשיא הצרפתי ניסה להטות את דעת הקהל לטובת אישור חוקת האיחוד האירופי, ונשא נאום מיוחד לקראת משאל העם ביום ראשון. "ההצבעה חיונית לעתידה של צרפת", אמר. שיראק, שחושש כי הצרפתים ישתמשו במשאל כדי לנקום בממשלה, רמז כי יפטר את ראש הממשלה ראפרן אם יצטרך, כדי לשכנע את בני עמו להצביע בצורה עניינית
שיראק נשא נאום טלוויזיוני מיוחד לקראת משאל העם על אישור חוקת האיחוד שייערך ביום ראשון הקרוב. הוא דחק בעם הצרפתי להצביע בעד החוקה, ולא להשתמש במשאל כדי להביע את אי-שביעות רצונו מהממשלה הצרפתית.
11 סקרי דעת קהל אחרונים שנערכו בצרפת הראו כי רוב האזרחים מתכוונים להצביע נגד אימוץ חוקת האיחוד. לפי הסקר האחרון שנערך בנושא, 54 אחוזים מתושבי המדינה מתכוונים להתנגד לחוקה, לעומת 46 אחוזים שמסכימים לה.
פרשנים מעריכים כי באמירת ה"לא", מנסים הצרפתים להביע את התנגדותם להתנהלותה של הממשלה הצרפתית, או את חששם מכך שחוקה אחידה לאירופה תבטל כמה מההטבות הסוציאליות שניתנות בצרפת.
שיראק, מצידו, ניסה בנאומו לבטל את שתי הסיבות הללו. כשמאחוריו מתנוססים דגלי צרפת והאיחוד, הוא פנה לעם הצרפתי: "אתם חייבים להבין שהשאלה שהמשאל בסופו של דבר יענה עליה היא לא מה דעתכם לגבי התנהלות הממשלה, אלא מה דעתכם לגבי העתיד בו יחיו ילדיכם, ומה דעתכם על עתידן הצפוי של צרפת ואירופה".
הנשיא הצרפתי אף עשה צעד אחד נוסף, ורמז כי אם יהיה צורך, הוא יפטר את ראש הממשלה ז'אן-פייר ראפרן "כדי להעניק תנופה חדשה למדיניות הממשלה". נראה ששיראק מקווה כי בדרך זו יוכל לגרום לציבור לא להשתמש בהצבעה במשאל העם כמכשיר לנקמה בממשלה, אלא להצביע באופן ענייני.
באשר להטבות הסוציאליות, הבטיח שיראק כי "אותן הטבות תהיינה מוגנות מפני מדיניות הסחר החופשי והכלכלה החופשית של האיחוד".
אך ברוב נאומו, ניסה הנשיא הצרפתי לגרום לאזרחיו להבין את חשיבותה של החוקה ככלי שיוביל את אירופה אל העתיד. "ההצבעה חיונית לעתידה של צרפת", אמר, "ביום ראשון כל אחד מכם יאחז בידו חלק מעתידה של המדינה".
הוא טרח והסביר עוד כי אם העם הצרפתי יחליט שלא לאשר את החוקה, סירובו יהווה מכה קשה מאוד לאיחוד האירופי, שגם ככה ניצב בפני תחרות כלכלית קשה מצד ארצות הברית ומדינות אסיה.
"הצבעה נגד החוקה תוביל לתקופה של אי-ודאות, של מחלוקות ושל ספקות. אין זה נכון שאירופה תתאושש באמצעות פרוייקט אחר ותהיה חזקה יותר מאי פעם, פשוט משום שאין פרוייקט אחר באופק", אמר שיראק.
החוקה ההיסטורית
החוקה האירופית נחתמה בחודש אוקטובר ברומא על ידי מנהיגי מדינות אירופה במטרה לנהל את הגוש האירופי באופן יעיל יותר, לאחר התפשטותו מזרחה וצירופן של 10 מדינות חדשות לשורות האיחוד
בין השאר מגדירה החוקה את קווי היסוד עליהם מושתת האיחוד, מחלקת את הסמכויות בין האיחוד ובין המדינות החברות בו, מגדירה את גופי הניהול והממשל של האיחוד ואת נושאי התפקידים השונים.
על מנת שתקבל החוקה תוקף צריכות כל 25 מדינות האיחוד לאשררה. מספיק שמדינה אחת תתנגד על מנת לסכל את המהלך.
במקרה כזה יתחיל מהלך של ניסוחה מחדש וככל הנראה גם הצבעה מחדש בכל המדינות.
עד כה החליטו כמחצית מ-25 המדינות להעמיד את החוקה למשאל עם. המדינה הראשונה שקיימה את משאל העם הייתה ספרד. החוקה זכתה לתמיכה של 77% מהמצביעים ואושרה על ידי שני בתי הפרלמנט. צרפת היא המדינה השניה לקיים משאל עם, ומיד אחריה, ב-1 ביוני, תקיים הולנד משאל עם.
אחת השאלות הגדולות היא מה יעשו שאר מדינות אירופה אם צרפת תטרפד את החוקה ביום ראשון. אז כבר למעשה לא תהיה להצבעות או למשאלי-העם שלהן כל תכלית.
אחת מהבטחות הבחירות של טוני בלייר במאי הייתה לקיים משאל עם בנושא גם אם הצרפתים יפילו את החוקה, אולם בתקופה האחרונה אמרו גורמים בממשלתו כי יתכן שבכל זאת תעדיף הממשלה הבריטית להימנע ממבוכה שבתבוסה, ולא תקיים משאל עם.
המחצית האחרת של מדינות האיחוד החליטו לאשרר את החוקה בהצבעות בפרלמנט. כך עשו בינתיים ליטא, סלובקיה, הונגריה, איטליה ורק אתמול נוספה לרשימה אוסטריה. גרמניה צפויה לקיים היום הצבעה בבית העליון של הפרלמנט ולאשרר את החוקה גם היא.
