מחקרים חדשים מאשרים: יש קשר בין חלב לאקנה
שני מחקרים גדולים שביצעו לאחרונה ארגון הבריאות העולמי ואונר"א מצאו שצריכת חלב ומוצריו מעודדת ומחריפה התפרצות של אקנה, מחלת העור הידועה יותר בשם 'פצעי בגרות' • הסיבה: החלב של ימינו רווי הורמונים, שמשפיעים על עורו של הצרכן בעל הנטייה לאקנה
כבר יותר משני עשורים חוקרים מומחים ברחבי העולם את הסיבות להתפרצות האקנה – מחלת העור השכיחה ביותר בקרב בני נוער (ראו מסגרת). תחילה קבעו שאוכל מטוגן ושמן, שוקולד ומוצרי מזון שונים אחרים גורמים להחמרת האקנה. אך כעבור זמן מה חזרו בהם. אין קשר בין אקנה למזון, טענו, ואם פה ושם יש עדויות לקשר כזה, הן זניחות ושוליות. אבל לאחרונה מלמדים שני מחקרים רחבי היקף שדווקא יש קשר בין אקנה לתזונה – והפעם האשם טמון בחלב שאנחנו שותים.
במחקר ראשון מסוגו שביצע ארגון הבריאות העולמי השתתפו 112 אלף נשים, אחיות במקצוען, בגילאים 25-42, שהתבקשו לתאר את הרגלי צריכת החלב שלהן בהיותן תלמידות תיכון ואת חומרת האקנה ממנה סבלו באותן שנים.
מעיבוד הנתונים הסתמן בבירור קשר בין אקנה והחמרתה לבין צריכת מוצרי חלב. במחקר שני, שתמך במחקר הראשון, בדקו חוקרי ארגון אונר"א 40 אלף נערות אפריקאיות – וגם כאן הסתמן מהממצאים קשר ברור בין צריכת חלב להגברת האקנה.
ההורמונים של שרשרת המזון
לדעת מומחי בית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת הרווארד הסיבה להחמרת אקנה בעקבות צריכת חלב טמונה בחלב ה'מועשר' בהורמונים שאנחנו שותים, שמקורו בעיקר בפרות הרות. מסביר ד"ר זאב פם, מומחה למחלות עור ומין: "פרות הרות מניבות חלב בכמויות גדולות יותר והחלב
שלהן ספוג יותר בהורמונים. בעבר היו מוסיפים לחלב ויטמין D באמצעות תהליך של הקרנת אור, שהיה מפרק ממנו חלק מההורמונים. לכן לחלב של פעם, חסר ההורמונים, או הדל בנוכחות הורמונים, לא היתה השפעה על חומרת האקנה. היום לא משתמשים יותר בשיטה הזאת, וכאשר כולנו ניזונים מחלב תעשייתי רווי הורמונים, הפכו החלב ומוצריו לסיבה ישירה ומיידית להחמרת המחלה".
בכתבה שפורסמה לאחרונה ב"ידיעות אחרונות" עמדו חוקרים על מתקפת ההורמונים המדאיגה, שמשבשת את המאזן ההורמונלי בטבע ובאנושות. הסביר פרופ' מרדכי שמש, מנהל המחלקה לחקר הורמונים במכון הווטרינרי וחבר בבית הספר לווטרינריה באוניברסיטה העברית: "בקרקע מצויים הורמונים מסוגים שונים, כולל סטרואידים, המחלחלים אליה דרך שפכים, שחלקם הם תוצר של הפרשות אדם ובעלי חיים וחלקם תוצר של חומרים וכימיקלים המשמשים בתעשייה.
"אנחנו יכולים למדוד באופן כמותי את כמות הורמוני המין המצויים בקרקע. כך, למשל, פרה שמשקלה 600 ק"ג מפרישה בשנה 1.9 ק"ג אסטרוגן (ההורמון הנשי – א.א) ו-90% מכמות זו מופרשים בצואה ומגיעים לקרקע".
את יבולי הקרקע הדשנה בהורמונים תשוב הפרה ותאכל, דבר שיעלה את רמות ההורמונים בדמה ובחלב שייחלב ממנה. בשרשרת המזון הזו משתמש האדם כבר מילדותו המוקדמת במוצרים עשירים בהורמונים. "נמצא ששכיחות הופעת האקנה בקרב צמחונים ואוכלי בשר זהה, דבר שמחזק את הסברה המדעית האחרונה שמקור המחלה אינו בכל מזון, אלא רק בחלב", אומר ד"ר פם.
מתחילים 'לפרוח' בגיל 10
בשנים האחרונות מבחינים רופאי העור בכך שהתעוררות האקנה מוקדמת יותר. כבר בגיל 10, לדברי ד"ר פם, ואפילו בקרב בני 8, מאובחנים ילדים כסובלים מהתופעה. מוזרה במיוחד היא נטייתם של לא מעט תינוקות יונקים
לסבול מאקנה, שחולפת כשנפסקת ההנקה. "אחרי ששנים ישבנו על המדוכה, באו שני המחקרים האחרונים ועשו סדר", מבהיר ד"ר דייוויד פרידמן, מומחה למחלות עור. "אי אפשר להתעלם מהקשר בין צריכת מוצרי חלב לבין התפרצות, האצה או החמרה של אקנה. לכן בטיפול ראשוני אנחנו מורים לחולים להימנע משימוש בחלב ומוצריו לפחות למשך חצי שנה וממליצים להם להשתמש להשלמה בוויטמינים שמכילים סידן.
"יש אנשים שחושבים שבחלב דל שומן יש מעט הורמונים. הם טועים. בחלב הזה יש מעט שומן אך אותה רמת הורמונים בדיוק, כיוון שהחלב נלקח מאותו עטין של אותה פרה הרה, רוויית הורמונים".
בעשור האחרון עלתה באופן משמעותי צריכת החלב ומוצריו בקרב ילדים ובני נוער. "הפיצות העשירות בגבינה צהובה, הצ'יזבורגרים, מעדני החלב, המילקשייקים ועוד – כל אלה נצרכים בכמויות גדולות ביותר, בעיקר בעולם המערבי", אומר ד"ר פם. "אחת התוצאות היא החמרה מובהקת של פצעי האקנה.
"כל מחקר חדש שופך אור על כיוון אחר אפשרי שגורם להחמרת המחלה. הקשר בין מזון, במקרה הזה חלב, לאקנה נשמע הגיוני. אני מקווה שבעקבות צמצום צריכת החלב בקרב קבוצת הסיכון לאקנה יוקטנו מימדי התופעה".