שימוש הוגן: דואר הזבל של מכון התקנים

1. הספאם של מכון התקנים

גולשים שפנו אלינו בימים האחרונים התלוננו על דואר זבל שנשלח אליהם ממכון התקנים הישראלי, על אף שלא ביקשו לקבל אותו כלל. על פי מספר הפניות הרב, נראה כי היקף הנמענים של הספאם גדול מאוד.

"הרושם הראשוני הוא שמדובר בגליון הדרכה אלקטרוני לטובת הציבור, וחשבתי שאמצא שם דבר לתועלתי, אך מעיון קצר התברר שמדובר בקידום מכירות לקורסים של המכון", כתב לנו ח', "כאשר התקשרתי להתלונן,

לא נראה שזה הזיז להם, והשתמשו בתירוץ שהמשלוח נעשה באמצעות צד שלישי, שהשתמש במאגר כתובות".

"נוסף על כך, הם הגדילו לעשות והתגאו כי ההודעה נשלחה למיליון אנשים. למרות שהכנסתי את מכון התקנים לתיקיית הספאם, קיבלתי את ההודעה פעם נוספת. לדעתי, זו חוצפה שארגון ממשלתי פועל בצורה כזו ומתיחס בזלזול לתלונות על-כך".

זה אינו המקרה הראשון בו מכון התקנים מעורב במשלוח ספאם, בנובמבר, 2004, הזכרנו מקרה קודם של משלוח ספאם על ידי מרכז ההדרכה של המכון. התגובה שניתנה לנו אז הייתה כי "מרכז ההדרכה הוטעה ולא היה מודע לכך שמשלוח הודעות הדואר האלקטרוני יישלח כדואר זבל".

אפשר, בקושי רב, לסלוח על תקלה חד פעמית כזו, אך מה יכול להיות התירוץ בפעם השנייה? פנינו למכון התקנים ותמהנו על כך שגוף שחרת על דגלו לקדם את תרבות האיכות בישראל ולהגן על הצרכן מפני מוצרים פגומים, מרשה ללכלך את המרחב הווירטואלי בדברי דואר שאיש לא ביקש לקבל.

התגובה 

"מכון התקנים התקשר עם חברת הפצה וזאת, על מנת להפיץ מידע. לפני ההתקשרות עם חברת ההפצה, בדק מנהל אבטחת המידע במכון את ההסכם עם החברה. כמו כן, חברת ההפצה התחייבה במסגרת הסכם ההתקשרות לאפשר לכל נמען שאינו רוצה להמשיך לקבל דיוור להסיר את עצמו ולבצע את ההסרה בתוך 72 שעות. הדואר עצמו אינו דואר זבל, אלא מידע על קורסים בנושאי איכות".

תגובה די אירונית, אם חושבים על זה. ושוב: ספאם זה ספאם זה ספאם. ואולי עד שבמכון התקנים ילמדו קצת על התנהגות נאותה ברשת, ויקראו את הצעת החוק הממשלתית המתגבשת בנושא דואר זבל, לא יתיימרו למכור לנו את התקן שלהם בנושאי אבטחה. אבטחה קונים רק ממי שמבין עניין.

2. מה עושה skype.co.il למחשב שלנו?

ניסינו להיכנס אל האתר האמור (אל תנסו זאת בבית) ותוך שנייה קפצה הודעה של נורטון על חדירת סוס טרויאני מסוג Troojan.moo.  

גל ולריוס, בעל הדומיין, הכחיש כל קשר לעניין והפנה את האצבע המאשימה אל החברה המארחת, web1000 מלונדון.

לדברי ולריוס, הוא תרגם לעברית את תוכנת "סקייפ", בשיתוף עם החברה, אך בשל סכסוך נפרדו דרכיהם והדומיין נשאר בידו.

3. ומי השתלט על Gmail.co.il?

אם אנחנו כבר בענייני כתובות מפורסמות בסיומת ישראלית, נגלה כי מי שיגלוש לאתר Gmail.co.il יבחין כי ניתן להכניס פרטי משתמש - כלומר שם משתמש וסיסמה ולהיכנס לאתר.

מאחר ואתר זה אינו שייך לחברת גוגל, מפעילת Gmail.com, נראה כי חלק ממשתמשי Gmail עלולים לטעות ולהקליד את שם המשתמש והסיסמה שלהם בשירות באתר הישראלי.  

"אין שום קשר בין האתר שלנו לאתר של Gmail.com", אמר לנו ניר אברהם, מי שרשום כבעל הדומיין, "אין שום לוגו של Gmail.com ואין שום סממן מאפיין. השם והסיסמה של Gmail.com אינם מתאימים לאתר שלנו ואנחנו גם לא אוספים אותם. מדובר באתר בהרצה ולאף משתמש של Gmail.com אין סיבה לחשוש לפרטיותו". ובכל זאת, לתשומת לבכם.

4. ספקי האינטרנט מאוהבים בפקס

לעומת זאת, מסתבר שאפשר להתנתק באמצעות האימייל. מנטוויז'ן נמסר: "כל לקוח המעוניין להתנתק מן החיבור לאינטרנט יכול לשלוח בקשה רשמית באמצעות פקס או מייל ובקשתו תכובד. זאת, לצורך אימות פרטי הלקוח וקיומה של אסמכתא בכתב לבקשה. משיקולים של אבטחה לא ניתן לבצע התנתקות באמצעות הוראה טלפונית בלבד".

5. שירות השוואת מחירים

באתר ניתן למצוא סוגים שונים של חיפוש "חיפוש מהיר", "חיפש פשוט" וחיפוש מתקדם". בשלושתם ניתן לחפש על פי קטגוריה, טווח מחירים, שטח אחסון, נפח תעבורה, סוג אירוח ותכונות. כאשר בחיפוש המתקדם ניתן לסנן על פי שירותים המציעים תמיכה ב"IRC", "שירות אירוח משחקים" ועוד.

הודעה מסחרית שפורסמה באתר עוררה את חשדנו, אך על פי בעליו, יועץ התוכנה תמיר חסון, החברה אינה פועלת בתחום שירותי האחסון וכל פעולתה בתחום מסתכמת בהצעה לכל אתר, אשר תחום עיסוקו הוא פיתוח תחום האינטרנט בארץ, להתארח בשרתי החברה חינם, ללא הגבלת נפח ותעבורה.

נפגעתם משירות לקוי של ספק האינטרנט? קניתם מודם או מעבד וגיליתם שעבדו עליכם? שלחו אלינו את התלונה: computers@y-i.co.il.