שיעור בהיסטוריה
האוסף החדש של פאבליק אנמי מזכיר שהם עדיין הרכב הראפ הכי טוב שהיה פה
קשה לחשוב על עוד הרכב, או אמן בודד, שתרם להצלחת ההיפ-הופ ולהתפתחותו יותר מפאבליק אנמי. ההרכב הזה, ובעיקר המנהיג שלו, צ'אק די, שיכלל את כתיבת הראפ מרמת הרחוב לרמת האקדמיה. הם היו, ולמעשה הם עדיין, ההרכב הכי מעורב פוליטית וחברתית בארה"ב.
15 שנה אחרי שיצא, Fear Of a Balck Planet שלהם עדיין נחשב לאחד משלושת אלבומי ההיפ-הופ הטובים בכל הזמנים, כשהאלבום שקדם לו It Takes A Nation Of Millions נכנס לרשימת עשרת הטובים ביותר.
לאורך תקופה ארוכה פאבליק אנמי היו הפרצוף של הראפ, והם מילאו את תפקידם בתור הדוברים של הקהילה השחורה בצורה שאף אמן לא יוכל לשחזר או לשכפל. היום, כתוצאה מבחירה שהם עשו, הם כבר לא נמצאים במירוץ למקומות הראשונים במצעד המכירות. הם מופיעים מעט, משחררים פה ושם שירים, אבל למעשה כבר לא מתפקדים כלהקה שפועלת באופן רצוף.
האוסף שיצא עכשיו הוא שיעור היסטוריה חשוב וגם תזכורת, לדור שמשוכנע שההיפ-הופ התחיל ביום ש"8 מייל" יצא למסכים, שהיסודות של הראפ היו בהרבה מקרים יותר מעניינים מהבניין שנבנה עליהם. החל מהפתיחה העוצמתית עם You're Gonna Get Yours ועד לסיום המפויס עם He Got Game פאבליק אנמי עדיין נשמעים עדכניים וחדשניים כפי שהיו ביום שהשירים האלה יצאו במקור. המוזיקה שלהם דוהרת במהירות של 140 קמ"ש ומתרסקת על המאזין כמו סמיטריילר של גרוב. הטקסטים של צ'אק די מוכיחים שהמציאות הפוליטית שעליה הוא כתב לא השתנתה לטובה, אלא רק החריפה באדיבותם של ג'ורג' בושים למיניהם.
ההאזנה לאוסף (Power To The People And The Beats) הזה מזכירה שגם 23 שנים אחרי שהם פתחו את הג'ורה, פאבליק אנמי הם עדיין הרכב הראפ הטוב ביותר בעולם. רק חבל שגם היום הם כל כך לבד שם למעלה.
