קרקור אחרון ופרידה

רשימת המינים הנתונים בסכנת הכחדה אמנם רחוקה מלהיות דבר חדש, אבל לא בכל יום מוכרז סוג שלם של חיות כמי שעתיד להיכחד מהעולם. אלא שזו בדיוק הבשורה הלא-נעימה שיוצאת בימים אלה מוושינגטון, שם ננעל השבוע כינוס חירום בנושא סכנת ההכחדה של הדו-חיים.

וכאילו כל זה לא מספיק, חכו שתשמעו מהי אחת הסיבות המרכזיות לכך שהדו-חיים – בהם צפרדעים, קרפדות וסלמנדרות – מאוימים היום יותר מאי-פעם: זוהי העובדה שלפני עשרות שנים נהגו לקבוע אם אשה נמצאת בהריון בעזרת צפרדע. נשמע כמו מתיחה של האחד באפריל? הלוואי. כי למנהג המשונה הזה יש היום תוצאות שרחוקות מלהיות מצחיקות.

הכל התחיל בשנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת, אז התברר שאפשר להזריק שתן של אשה, שלגביה התעוררו ספקות באשר להריון, מתחת לעור של צפרדע נקבה. אם היתה האשה בהריון, ההורמונים שבשתן היו גורמים לצפרדע לבייץ. גם זכרים היו טובים לצורך הבדיקה: שתן של אשה הרה מתחת לעורו של צפרדע זכר היה מזרז ייצור זרעונים. הצפרדעים נחשבות לחיות שקל לגדל במעבדה, ולכן החוקרים קפצו על המציאה והפכו אותן ל"תואמי חולדות", כשהם בודקים את תהליכי הביוץ שלהן ומשתמשים בהן למחקרים וניתוחים בפקולטות לרפואה למיניהן.

זיהום משוטט בעולם

וכך התפתח בשנות ה-30 מסחר משגשג בצפרדעים, שנמשך עד היום. מספרים עצומים של דו-חיים נתפסו באיזור דרום יבשת אפריקה ונמכרו בעולם כולו, וסחר בצפרדעים הפך למקור הכנסה משגשג לתושבים העניים של היבשת. הפטרייה שהתפרצה אלא שאין טוב בלי רע, ואותן צפרדעים אפריקניות – ה"קסנופוס" – הביאו עימן את מה שמאיים כיום לחסל את בני המין שלהן.

בכינוס החירום בוושינגטון אמרו מדענים, שהצפרדעים ההן היו נגועות בזיהום שלא פגע בהן, אבל נסע יחד איתן מסביב לעולם עקב הסחר המואץ בהן, והדביק זנים מקומיים ובלתי-עמידים. "פטרייה, שאותה זיהינו בצפרדע האפריקנית, היא זו שגורמת למוות בקרב אוכלוסיות גדולות של דו-חיים", אמר בכנס ד"ר אנדרו קאנינגהם, ראש המחלקה האפידמיולוגית ב"עמותה הזואולוגית המלכותית" בבריטניה. צוות המחקר של קאנינגהם בדק 1,664 דו-חיים בעזרת טכניקות חדשניות ורגישות במיוחד, והתוצאות הראו ש-20 מתוך 28 מיני הדו-חיים שהגיעו מחמש מדינות באירופה אכן נדבקו בפטרייה הקטלנית - ששמה המדעי הוא dendrobatidis batrachochytrium.

את הקשר בין מחלות הדו-חיים לבין בדיקות ההריון העלה צוות מחקר, בראשותו של פרופ' ריק ספיר מאוניברסיטת ג'יימס קוק באוסטרליה. הם בדקו את צפרדעי ה"קסנַפָס" בדרום יבשת אפריקה וגילו שהפטרייה שהן נושאות איתן לא השתנתה מאז שנות ה-30. לדבריהם, הפטרייה לא הזיקה לצפרדעים האפריקניות, שפיתחו כנראה מערכת חיסונית שאיפשרה להן לשרוד, אבל התגלתה כקטלנית ביותר כשבאה במגע עם הצפרדעים האירופיות העדינות שלא היו מחוסנות נגדה.

"הגיוני לחשוב שהמקור אכן הגיע מאפריקה", אמר לבי-בי-סי ד"ר פיטר דאזאק, שעומד בראש קבוצת הדיון בנושא מחלות בכינוס בוושינגטון. "הממצאים האלה הם העדות המוקדמת ביותר לפטרייה הזאת". החוקרים לא יודעים להגיד בדיוק מה עושה הפטרייה לצפרדע, אבל אין ספק שהיא פוגעת בעור שלה ובולמת מעבר חמצן ומים, שהוא קטלני לדו-חיים. "ייתכן שהיא גם חוסמת פליטת מלחים דרך העור, דבר שגורם להצטברות מלחים ושחרור רעלים בגוף", אמר ד"ר דאזאק.

לא הדאגה היחידה

ולמה כל זה צריך להדאיג את בני האדם? "הדו-חיים נותנים התרעה מוקדמת על מצב הסביבה, בהיותם קשורים לשני בתי גידול", מסביר פרופ' אביטל גזית מהמחלקה לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים של אוניברסיטת תל-אביב. "הם חיים הן במים והן ביבשה, וכל שינוי באחת מהסביבות האלה משפיע על הדו-חיים ומדליק נורה אדומה".

חשיבותן של הצפרדעים היא בכך שאפשר לגלות בעזרתן זיהומים במקווי מים, שמשפיעים עליהן הרבה לפני שתוצאותיהם ניכרות בבני אדם. למעשה, הפטרייה היא רק אחת הבעיות של הדו-חיים: בעולם מסתמנת בקרבם דעיכה גם בשל סיבות מסורתיות, כמו זיהום מים ואדמה, אפקט החממה והסחר בצפרדעים למטרות מדעיות.

גם בישראל, אגב, המצב לא מזהיר. "הסיבה העיקרית לבעיה אצלנו בארץ הוא הרס בית גידול", אומר פרופ' גזית. "במקרה של דו-חיים, בית הגידול הוא כפול: גם המים שבהם מתרבים ומתפתחים וגם היבשה ששם הם פעילים אחרי שהשלימו את שלב הגידול במים". האורבניזציה פגעה בכל אחד מבתי הגידול האלה, הוא אומר, בכך שהקטינה את שטחי המחיה הטבעיים ביבשה וייבשה את מקורות המים.

אבל אולי יש נקודת אור אחת קטנה בחייהם של היצורים שמבלים את זמנם במים וביבשה: בכינוס בוושינטון מקווים, שהבנה טובה יותר של המערכת החיסונית של הצפרדעים תסייע בעצירת ההידבקות בפטרייה הקטלנית, ואולי גם תשמש נקודת מוצא לפיתוח חיסון. כדאי להחזיק למדענים אצבעות, כדי שבדורות הבאים, כשאמא תשב לקרוא לילדיה לפני השינה את האגדה על הנסיך-צפרדע, לא יישמע קול ישנוני מכיוון הכרית: "נסיך-מה?".