הסטטיסטיקן הראשי: קו העוני אינו משקף את העוני

הסטטיסטיקן הממשלתי הראשי, פרופ' שלמה יצחקי, מתח היום (ד') ביקורת חריפה על הדרכים שבהן נמדד העוני במדינת ישראל. במסיבת עיתונאים לרגל פרסום הדו"ח הסטטיסטי השנתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אמר יצחקי: "ההצלחה והכישלון של תכניות למלחמה בעוני תלויה בדיוק הטכני של שיעור העוני".

"אתה יכול לשטות בציבור כמה שתרצה. הרבה אנשים זועקים כששומעים את מספר האנשים שמתחת לקו העוני, אבל אם רוצים אפשר גם לקבוע שכל תושבי המדינה עניים. אני מדבר רק על המדידה ולא על הסבל האנושי של העוני עצמו, כיוון שמדידת עוני צריכה להיות מדוייקת כמו מדידת עושר או גובה".

"עדיפות" למשפחות מרובות ילדים

לדבריו, שיטת המדידה הקיימת מקנה "עדיפות" למשפחות מרובות ילדים, כיוון שהססמוגרף של קו העוני רגיש יותר לעוניין הכספי של משפחות מרובות ילדים. בנוסף, בגלל שסופרים נפשות ולא בודקים את הצרכים שלהם, מובטח שמספר העניים יגדל מדי שנה, בלא קשר למדיניות הממשלה. מה שיוצר את אותה תעמולה מדי שנה.

"כולם יודעים שבנובמבר יתפרסם דו"ח העוני ויעלה מספר העניים וכבר מכינים מצלמות לצלם את המקררים הריקים. ספירת מספר העניים יוצרת תמריץ לפוליטיקאים להעביר אנשים מעל קו העוני. זאת במיוחד כיוון שמרבית תושבי המדינה נמצאים לא רחוק מקו העוני, מעליו. ולכן המדיניות הממשלתית במקרים רבים לא מקלה על אלה שבאמת עניים ביותר אלא על אלה שקרובים לקו העוני, למשל קשישים המתקיימים מהבטחת הכנסה" אומר פרופ' יצחקי.

לדבריו, כשמוסיפים מעט לקצבאותיהם של הקשישים, קו העוני יכול לרדת מכיוון שהם מאוד קרובים אליו. לטענתו אותו תרגיל נעשה לא מזמן. "אל תבינו אותי לא נכון. אני בעד שיעזרו למבוגרים. אני לא מתנגד, בשום אופן, לסיוע לעניים, אני מותח ביקורת על דרכי המדידה ועל דרכי הסיוע שנובעות ישירות מהן. אני מתנגד בכלל למדידה של עוני ותומך במדידה של אי שוויון" חידד יצחקי.

הכל עניין של השקפה

בתשובה לשאלה מה צריך לעשות כדי לצמצם את אי השוויון אמר יצחקי: "זאת שאלה ערכית, שנידונה כבר 200 שנה ברמה הפוליטית ותמשיך להיות לדיון. אם אתה שייך אידיאולוגיית לימין אתה תגיד שהעניים אשמים במצבם כיוון שהם עצלנים. אם אתה שייך לשמאל, אתה תגיד שצריך לעזור לעניים. העולם כעת זז ימינה".

בתשובה לשאלה האם ישראל יוצאת דופן בשיעור אי-השוויון שלה?, אמר יצחקי: "ישראל אינה יוצאת דופן. במרבית מדינות העולם ככל שהמדינה עשירה יותר, יש בה יותר שוויון, ארה"ב שהיא עשירה עם אי שוויון גבוה היא חריגה מאוד. כשאתה מסתכל על הסקאלה שבין מדינות עשירות ושוויוניות כמו שוודיה למדינות עניות עם פערים גדולים כמו אפריקה, ישראל במקום שבו 'היא צריכה להיות' - דומה למדינות ברמת חיים כמו שלנו. מי שאומר שאנחנו המדינה עם הפערים הכי גדולים בעולם צודק אולי רק אם הוא מחשיב את מחנות הפליטים בעזה".