האנונימיות של הגולשים תעוגן בהצעת חוק חדשה

תחום המסחר האלקטרוני בישראל סובל מדימוי בעייתי, שנוצר בגלל ספקים המתחמקים מאחריות ומטעים את הלקוחות, וצרכנים שסובלים משירות עלוב. גם בתחום הפרת זכויות היוצרים והעוולות המסחריות שנגרמות על ידי גולשים, לא תמיד ברור מה היקף אחריות אתרי האינטרנט בהם נערכת הפעילות.

תזכיר חוק מסחר אלקטרוני (קובץ PDF), שהופץ בימים האחרונים באישור שרת המשפטים, ציפי לבני, אולי לא יפתור את כל הבעיות אך ביכולתו להכניס מעט סדר בבלגן. תזכיר החוק, שעוסק בסחר אלקטרוני במובנו הרחב (כולל אתרי תוכן וספקי אינטרנט ויחסיהם עם הגולשים) מתבסס על המלצות הוועדה הבין משרדית למסחר אלקטרוני אשר הוקמה במשרד המשפטים, במטרה לבחון את הסוגיות המשפטיות השונות הקשורות באינטרנט, ולעגן את הנושא בחקיקה.

הוועדה בחנה באופן מקיף בעיות המשפטיות שעלו בתחומים שונים של המשפט האזרחי ובכלל זה בדיני החוזים, הנזיקין, הגנת הצרכן והגנת הפרטיות. חברי הוועדה, בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר, טנה שפניץ, בדקו אם ניתן להחיל על המסחר האלקטרוני את החקיקה הקיימת, או שיש צורך בחקיקה מיוחדת.

מתי מסמך אלקטרוני יכול להחליף מסמך נייר?

תזכיר החוק מגדיר מהו מסמך אלקטרוני ומתייחס לאפשרות לכרות חוזים אלקטרוניים ולבצע פעולות משפטיות באופן אלקטרוני. "המטרה הייתה לספק גושפנקה חוקית למסחר האלקטרוני ולהבהיר מתי מסמכים אלקטרוניים יכולים להחליף מסמכים כתובים", אומרת עו"ד תמר קלהורה, ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, שריכזה את עבודת הוועדה. "למשל, הוחלט שלא לאפשר עשיית צוואות וכריתת חוזים לעסקאות מקרקעין באופן אלקטרוני, אך במקרים אחרים מסמך אלקטרוני יכול להחליף מסמך נייר".  

ביטול עסקה באמצעות סוכן חכם

אחד הסעיפים בתזכיר קובע מתי ניתן לבטל עסקה שבוצעה על ידי אחד הצדדים באמצעות סוכן אלקטרוני (השימוש בסוכנים אלקטרוניים נפוץ במיוחד באתרי מכירות פומביות, בהם הגולש יכול לשלוח סוכן חכם מטעמו, שיציע הצעות לרכישה עד למחיר מסוים, וספקי המוצרים משתמשים אף הם בסוכנים חכמים כדי להבטיח לעצמם מחיר מינימום. הצעת החוק קובעת כי ניתן לבטל עסקה כזו כאשר נפלה טעות והצד הטוען לקיום הטעות דיווח עליה לצד השני.

ספקי שירותים ייהנו מפטור מאחריות

פרק מיוחד בחוק המוצע מוקדש לסוגית האחריות של ספקי שירותים באינטרנט, ומגדיר בין היתר את התנאים בהם לספקים אלה יהיה פטור מאחריות בנזיקין. אם תתקבל הצעת החוק, ישראל תאמץ את העמדה המקובלת במדינות רבות במערב, לפיה ספק האינטרנט אינו אלא צינור להעברת תכנים, בדומה לרשת הטלפון. פטור זה חל לגבי לשון הרע וגם ענייני נזיקין והפרת זכויות יוצרים.

על פי התזכיר, ספקי אינטרנט (חברות כמו נטוויז'ן, בזק בינלאומי ואינטרנט זהב) לא יישאו באחריות לנזק שנגרם עקב תוכנו של אתר אשר חובר על ידי צד שלישי (כמו גולשים), ובתנאי שהספק לא יזם את העברת המידע ולא שינה אותו.

ספקי שירותי אחסון זמני (חברות כמו "אקמאי" להפצת תכנים באופן מבוזר) לא יישאו באחריות לנזק שנגרם עקב תוכנו של מידע שחובר על ידי צד שלישי בתנאי שלא שינו את המידע שהועבר על ידן ופעלו במהירות להסרת המידע או לניתוק הגישה אליו מרגע שנודע להן כי המידע הוסר מסיבות משפטיות או שרשות מוסמכת או בית משפט הורו לו לנתק את הגישה למידע.

התזכיר מעניק פטור לספקי שירותים באינטרנט (ספקים המארחים אתרי אינטרנט בתשלום, או אתרים המאפשרים פרסום מידע שנכתב על ידי אחר באתר שלהם, לרבות טוקבקים באתרי חדשות) מאחריות לתכנים פוגעניים ולתכנים המפרים זכויות יוצרים, שחוברו על ידי גולשים.

הליך "הודעה והסרה"

על פי הליך ה-"הודעה והסרה", המהווה חלק מן התנאים למתן פטור מאחריות בנזיקין לספק שירותי אירוח, הספק יפעל להסרת הפרסום הבעייתי מרגע שנודע לו על הפגיעה בזכויות - הגורם שרואה עצמו נפגע שולח הודעה מפורטת לספק שירותי האירוח. המפרסם יכול אף הוא לשלוח הודעה נגדית ובה הוא מודיע כי התכנים לא מפרים את החוק והוא מעוניין לברר את הסוגיה בבית המשפט. במקרה כזה הפרסום יישאר ברשת.

ספקים כאלה לא יישאו באחריות בנזיקין בשל נקיטת הליך הודעה והסרה והצרכנים שנפגעו לא יוכלו לראות בכך הפרת חוזה.  כמו כן, במקרה בו ספקים יפעלו על פי החוק, הם יהיו זכאים לפטור מאחריות משפטית כלפי מי שטוען שתוכן שחובר על ידי צד שלישי מהווה עוולה כלפיו, והדבר לא ייחשב כהפרת חוזה כלפי מחבר התוכן, אם קיים חוזה בין הצדדים.

עיגון האנונימיות בחוק

אחד הסעיפים המעניינים בתזכיר החוק החדש כרוך בעיגון מעמד האנונימיות מהם נהנים גולשים. הסעיף קובע כי ספקי אינטרנט מחויבים לשמור על חשאיות הגולשים המפרסמים מידע באמצעותם, אלא אם הסכימו לכך במפורש.

חובה זו מתבטלת כאשר הספק מחויב למסור למתלונן את פרטי מחבר התוכן הפוגע. זאת, באמצעות צו משפטי, תוך מתן משקל לטיב התוכן הפוגע, מידת הנזק שנגרם, הקשר בין הפגיעה לבין הנזק, וכן היחס בין הנזק שייגרם מחשיפת שמו של מחבר התוכן, לבין הנזק שעלול להיגרם מאי חשיפת השם.

"יש חשיבות גדולה לשמור על האנונימיות באינטרנט, המבטיחה כי הציבור ייהנה מעושר של מידע שלא היה זמין לפני כן", מסבירה קלהורה, "מנגד, רצינו להגביל את האנונימיות כדי למנוע ניצולה לרעה למטרות לא חוקיות".

משרד המשפטים מבקש לקבל את תגובות הציבור לתזכיר. לאחר שיתקבלו ההערות ויידונו בהן, יוגש התזכיר לוועדת השרים לענייני חקיקה. הוועדה תדון והיא צפויה להעביר את התזכיר כהצעת חוק ממשלתית לקריאה ראשונה בכנסת. עקב הבחירות הקרובות, זה לא צפוי לקרות לפני מאי-יוני, 2006.