פיאסטה ספרדית
להסתובב בעירך ולהרגיש בארץ זרה, זה הרעיון. ynet מגיש סדרת כתבות מיוחדת לחג האורים על אתרים מקומיים עם ניחוח בינלאומי. והפעם: מטיילים בספרדית, רוקעים לצלילי הפלמנקו, מתרשמים מאדריכלות כמו קטלונית, חוזרים לימי תור הזהב, תופסים סייסטה ומקנחים בקרם קטלן
- עוד חו"ל בישראל: יפן,
דרום אמריקה.
אחד הדברים הראשונים עליהם חושבים כששומעים "ספרד" הוא הפלמנקו, הריקוד העממי שמקורו באנדלוסיה (אגב, גם הגיטרה הומצאה באנדלוסיה, בשנות ה-90 של המאה ה-18). בארץ יש מספר בתי ספר בהם ניתן ללמוד את רזי הריקוד החושני. הוותיקה מבין מורות הפלמנקו בארץ היא סילביה דוראן, ובית הספר שלה נמצא בתל אביב ברחוב בן יהודה 53. טל': 5231453 - 03.
להקה ישראלית המתמחה בריקודי פלמנקו היא "קומפאס", של הכוריאוגרפית
והרקדנית מיכל נתן. ייחודה של Compas הוא בכך שלתהליך היצירה שותפים אמנים גם מתחומי המוסיקה, הפלסטיקה, שחקנים ובימאים. הלהקה מופיעה ברחבי הארץ ובסטודיו שלה מתקיימים שיעורי פלמנקו בכל הרמות, גם לילדים. כתובת: נח מוזס 20, תל אביב. טל': 7770212 - 03.
גם בדרום רוצים לרקוע, ובקריית גת נפתח לא מזמן המרכז למוסיקה ומחול ספרדי. את המרכז, שמציע שיעורי ריקוד ונגינה, מנהל טימו לוזאנו, רקדן ונגן קאחון שלימד גם באקדמיה למחול בספרד. בשנה האחרונה הקים לוזאנו גם להקת הפלמנקו משלו. כתובת: בית ישראל ורחל פולק, קריית גת. טל': 6620862 - 08.
נוסח ספרד
באופן אישי אני סולדת ממלחמות שוורים, אבל אין לי שום דבר נגד שוורים כשלעצמם, בעיקר אם הם צבעוניים ומקושטים. הבורסה לניירות ערך ומשרד הפרסום "גיתם" הציבו לאורך שדרות רוטשילד בתל אביב מאה שוורים לציון 70 שנה לפעילות הבורסאית בישראל. כל שור עוצב בהתאם לחברה הציבורית אותה הוא מייצג ועל פי חזונו וכשרונו של האמן הצעיר שנבחר לתפקיד. התוצאה צבעונית ומרשימה ביותר.
חובבי אדריכלות לא יצליחו לדבר על ספרד מבלי להזכיר את גאודי, האדריכל הגאון. מבנים פרי בתכנונו אין בישראל, אבל לנו יש את צבי הקר, שכמו גאודי בשעתו, נחשב לפורץ מוסכמות וגבולות בתחום האדריכלות.
הקר, "הילד הרע" של האדריכלות הישראלית וחתן פרס ישראל לאדריכלות, מציג את עצמו כאמן-פסל. אחד הבניינים המפורסמים שלו, שמזכיר את סגנונו של גאודי, הוא בית הספירלה ברחוב צל הגבעה ברמת גן. הבניין נבנה במהלך שנות ה-80 ועדיין מעורר מחלוקת - אפשר לא לאהוב אותו אבל אי אפשר להתעלם ממנו וראוי מאוד לעלות אליו לרגל. המבנה מעוצב כהגדלה של מדרגות ספירליות, מוקף במרפסות ללא קירוי ומחופה בחלקו בטיח ובחלקו באבן דקה בגוון ורוד, שברי זכוכיות ופח גלי.
בניין אחר שמזכיר את גאודי ומעורר מחלוקת לא פחותה, נמצא ברחוב
הירקון 181 בתל אביב. תכנן אותו אדריכל שוויצרי בשם ליאון גונייבה, והוא ידוע בכינוי 'הבית המשוגע'. על מעטפת של בית משותף רגיל הוסיף גונייבה אלמנטים פיסוליים, עבודות פירזול נועזות וחיפויים ייחודים. מתוך הבית מזדקרים ומציצים עצי זית ושיחי הרדוף, ומול הבית, בגדה המערבית של הרחוב, מוצב ספסל ה"מדבר" שעוצב באותה שפה פיסולית ומזמין את העוברים ושבים לשבת עליו ולהביט בבנין. חבל רק שהלחות והמלח מהים עושים שמות במבנה שידע ימים טובים מאלו.
יש גם נקודה יצירתית ישראלית בספרד – בעיירה פורט בו (Port Bou) שעל גבול ספרד וצרפת, נמצאת יצירתו של הפסל דני קרוון "מעברים". היצירה היא אנדרטה לזכרו של וולטר בנימין שהתאבד בעיירה בזמן שניסה לברוח מהנאצים. מי שרוצה לראות יצירה של דני קרוון בארץ יכול להגיע לפארק ע"ש אדית וולפסון שעל גבול גבעתיים-תל אביב, בין דרך השלום ודרך הטייסים. על גבעה בלב הפארק ניצב הפסל "כיכר לבנה" שהינו מחווה למייסדי תל-אביב ומשקיף על העיר.
שובו לפרדס
רוב הישראלים מקדישים את הביקור שלהם בספרד לברצלונה, מדריד או קוסטה דל סול, רק מעטים מכירים את חבל ולנסיה על פרדסיו הרבים. שגשוג הפרדסים באזור היה בבחינת נוק אאוט די רציני לענף פרי ההדר בארץ - היום מגדלים בספרד תפוזים הנמכרים תחת המותג jaffa ובפרדסים בארץ מצמיחים נדל"ן. כדי להיזכר בימים בהם התפוז היה היצואן מספר אחת של המדינה וכדי ללמוד קצת על תולדות הפרדס ועל הפרי אתם מוזמנים להגיע לרחובות – בעברה מעצמת תפוזים - לפרדס מינקוב שניטע ב-1913 והיה הפרדס הראשון ברחובות, והיום הוא מוזיאון אודות הענף הנכחד בארץ.
איך מגיעים: נוסעים על כביש 412 המקשר בין נס ציונה לרחובות. פונים מזרחה בפארק תעשיות המדע ע"ש יצחק רבין, עוברים את איזור ההיי-טק ופונים ימינה לדרך עפר בה יש שילוט לכיוון פרדס מינקוב. לתיאום ביקור ולפרטים נוספים, טל': 9406552 - 08.
בשרון, בין כפר ויתקין למעברות, עוד איזור הידוע בשל הפרדסים שלו, אפשר למצוא את "ולנסיה" – פינת חמד בתוך פרדס, בית קפה, שולחנות פיקניק, על שפת נחל אלכסנדר. בחורף, פתוח בשישי-שבת לא גשומים. רונן 054-4737322
בספרד נוצרה לאורך ההיסטוריה גם תרבות יהודית עשירה מאוד. חלק ממנה
משמרת התזמורת האנדלוסית הישראלית. מקורה של המוסיקה האנדלוסית במאה ה-9, בימי השושלת העבאסית בקורדובה שבחבל אנדלוסיה שבדרום ספרד. המוסיקה מהווה תפר בין מזרח למערב, ונחשבת לאצילית וחגיגית (במדינות המגרב, אליהן הגיעה המוזיקה עם גירוש ספרד, נחשבת המוזיקה האנדלוסית למוסיקה קלאסית). זוהי מוסיקה ווקלית בעיקרה, בה למילה תפקיד מרכזי.
בשנת 1994 קמה באשדוד התזמורת האנדלוסית הישראלית המופיעה כיום בכל הארץ ובחו"ל. בתזמורת 45 נגנים וסגל בן שישה מנצחים ויועצים מוסקליים. לצד נגני כינור, ויולה, צ'לו וקונטרה בס הנעזרים בתווים, מופיע הרכב המנגן בכלים כמו עוּד, מנדולינה, גיטרה, קמנז'ה, ותופי דרבוקה וטאר - ללא תווים, ועל סמך לימוד ותרגול מדור לדור. לפרטים וללוח קונצרטים: 693693 - 800 - 1.
תצלומים בחצר המרכזית
ספרד ויהודים זה גם "בוסתן ספרדי", המחזה המפורסם מאת יצחק נבון. ההשראה למחזה הגיעה משכונת אוהל משה, כיום חלק משכונת נחלאות בירושלים. השכונה, שנקראה על שם משה מונטיפיורי, נבנתה בשנות ה-80 של המאה ה-19 והייתה התשובה הספרדית לשכונת מזכרת משה האשכנזית. יישבו אותה בני הקהילה הספרדית אשר חיו ברובע היהודי ויצאו ממנו אל מחוץ לחומות.
לשכונה יש חצר מרכזית ובתוכה גינה ציבורית (הלא היא הבוסתן הספרדי). בחצר הציורית מוצגת תערוכת קבע, "תמונה באבן", ובה 20 צילומים בני למעלה ממאה שנה, המספרים את סיפורם של ראשוני המתיישבים בשכונה. עוד בשכונה: בית הכנסת 'אוהל משה' שנבנה בשנת 1886 ושמר כמעט על מראה מקורי לגמרי. הכניסה לשכונה מרחוב אגריפס 85.
אוכלים וחולמים בספרדית
דרך טובה נוספת לא פחות להכיר תרבות של מדינה היא דרך האוכל שלה. החיפוש אחר מסעדה ספרדית הוביל אותי לאשדוד, ל"אספניה" - מסעדה
ספרדית ותיקה ואותנטית. בעליה עלו מספרד והביאו עימם הן תבשילים מבית אמא והן אווירה שמחה וחמה. על הקירות אלמנטים ספרדים, ברקע מוזיקה מתאימה והתפריט מבוסס בעיקר על פירות ים. בימי חמישי בערב מתקיימים מופעי פלמנקו. כתובת: אבא הלל סילבר 5, אשדוד. טל': 8563823 - 08.
אם חשקתם בטאפאס בר כמו בברצלונה פשוט תקפצו ל"ברצלונה" - בר מסעדה ספרדי בתל אביב, מתמחה בטאפאס ובפאייה. התפריט מציע 25 סוגי טאפאס, 6 סוגי פאייה ומגוון רחב של משקאות חריפים, קוקטלים ויינות. המקום מעוצב בסגנון ספרדי ומוזיקה ספרדית עלי גיטר נשמעת ברקע. כתובת: בוגרשוב 18, תל אביב, טל': 6208213 - 03.
ב"אדלינה", בקיבוץ כברי, מצליחה לשלב בין אוכל ספרדי-קטאלוני לחומרים גליליים-מקומיים. המסעדה שוכנת במבנה בו פעל "בית התרבות" הראשון של הקיבוץ וכוללת פטיו-מרפסת גדול מול ים של מטעי בננות וים כחול באופק. התפריט מציע, בין היתר, "טיול טאפאס" שכולל קרם חציל קלוי עם קצח, סלמון טרי כבוש עם ביצי סלמון וקרם פרש, שמפיניון מן הטאבון במילוי דוקסל וגבינת ברי, מולים שחורים על עדשים שחורים עם בצל מקורמל ועוד. טל': 9952707 - 04.
לא רחוק מכברי, ליד מעלות, נמצא בית מלון בסגנון ספרדי. מלון "שלום פלאזה אסיינדה ביער" שוכן בלב יער טבעי וצופה אל הנוף ההררי של הגליל המערבי. המלון בנוי כבית אחוזה ספרדי וכולל כ-120 חדרי ארוח. עלות: 480 לזוג ללילה באמצע השבוע. 580 בסופשבוע (מינימום שני לילות). לפרטים: 6556*.
לא רחוק ממעלות, בישוב אבירים, הקימו אלה ופבלו יונגמן, אדריכלית נוף ובמאי, את "אינדיגו", שני בתי אירוח מאבן המעוצבים בסגנון ים-תיכוני ספרדי, צבועים לבן בוהק ובעלי גגות כיפה. מתחת לגגות אפשר למצוא עיצוב כפרי המשלב אבן, עץ, טיח גס וקירות לבנים, דלתות כחולות ומרצפות מצוירות. מהמרפסת, בדיוק כמו בבתי נופש לאורך חופי ספרד, ניתן לראות את הים. עלות: 600-800 שקל לזוג ללילה. טל': 9870796 - 04.
