האדריכל יסקי: "השמיים הם גבול היצירתיות"
מאחורי פרויקטי הבנייה הגדולים שצצים בשנים האחרונות, עומד שוק גדול של אדריכלים ישראלים ומוכשרים שנלחם על כל פרויקט בחרוף נפש. למרות זאת, מעדיפים יזמים רבים להתהדר בשמות מפוצצים מחו"ל. בשיחה עם האדריכל פרופ' אברהם יסקי הוא מסביר מה מעמדו של האדריכל הישראלי, למה הוא לא ממליץ על לימודי אדריכלות ומזכיר למי ששכח: "פיליפ סטארק הוא מעצב פנים - לא אדריכל!"
ענף האדריכלות ומעמדו של האדריכל הישראלי ידעו במשך השנים עליות ומורדות. כיום, בעידן שבו שם המותג הוא כבר סגנו של אלוהים, האדריכל הופך לתווית שיווקית עבור קהל נובורישי - כך הבניין של אילן פיבקו, הפרויקט של פיליפ סטארק (שהוא דרך אגב מעצב פנים ולא אדריכל) והמתחם של זאן פול וידייה הצרפתי. היצירתיות והתעוזה מרקעים שחקים (תרתי משמע), ונדמה שאדריכל חוזר להיות מקצוע מתגמל ומכובד, האם זו אכן התמונה?
בישראל ישנם הרבה מאד אדריכלים והתחרות בענף היא עצומה. השבוע פורסם דירוג דנס 100 למשרדי האדריכלים בישראל על ידי חברת דן אנד ברדסטריט, ובו דורג משרד יסקי-מור-סיוון כמשרד האדריכלים הגדול בישראל, המונה כיום 73 עובדים מקצועיים - אדריכלים, שרטטים ומעצבי פנים וכו'.
המשרד הגדול בארץ הוא תוצאה של מיזוג בין משרד יסקי-סיוון בהנהלת האדריכל פרופ' אברהם יסקי ויוסי סיוון, עם משרד מור אדריכלים, שבראשו האדריכל עמי מור. המיזוג שבוצע בשנה שעברה הציב, כאמור, את המשרד בראש הרשימה.
במשרד החדש של יסקי-מור-סיוון במגדל ב.ס.ר ברמת-גן, עוד מתאקלמים, המעבר לבניין החדש טרם הושלם, אבל ניכר כי העבודה נמשכת ביתר שאת. במשרדו של אברהם יסקי נמצאים בנו יעקב ועמי מור, השותף החדש. הדיירים החדשים עדיין נפעמים מהנוף בקומה ה-21 של הבניין.
בתמונה (מימין לשמאל): יעקב יסקי, אברהם יסקי ועמי מור
אברהם יסקי (79) הוא לא אדם של גינונים. "אברהם זה בסדר, לא צריך פרופסור", הוא אומר, "זה מצחיק אותי כל פעם מחדש שקוראים לי ככה". יסקי, שבין היתר הקים ועמד בראש החוג לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב, נחשב לפנומן בתחום, וברשימה חלקית ביותר של הפרויקטים פרי תכנונו ניתן למצוא את אוניברסיטת בן-גוריון (עליה קיבל גם את פרס ישראל ב-1982), כיכר רבין, פרויקט דרום הקריה, בניין משרד הביטחון החדש בקריה בתל אביב, המגדלים המתוכננים בכיכר המדינה בתל אביב, פרויקט Yoo במתחם "פארק צמרת" בתל אביב, מגדלי אקירוב ברחוב פינקס בתל אביב, אודיטוריום סמלוארש באוניברסיטת תל אביב ועוד רבים אחרים.
גם חציו השני של המיזוג - מור אדריכלים, נחשב למשרד בעל שם. את המשרד שנוסד ב-1950 על ידי האדריכל יצחק מור, הוביל בשנים האחרונות הבן, עמי. עד המיזוג מנה צוות המשרד כ-30 אדריכלים והנדסאים וברשימת הפרויקטים שלו פרויקטים לאומיים כמו שדות התעופה בחצרים, רמון ועובדה, מפקדת חיל האוויר, מבני משרדים של הביטוח הלאומי, מרכזי קניות בכל רחבי הארץ, מתחמי תעשייה, מגורים, בתי אבות ועוד. בשנים האחרונות פועל המשרד באינטנסיביות בחו"ל, מה שהפך את המיזוג עם יסקי ליותר ויותר מתבקש. "קשה לנהל משרד בארץ שאתה נמצא רוב הזמן בחו"ל ולכן האיחוד משלים את החצי שלנו", אומר יסקי.
אילו שינויים חלו בשנים האחרונות במשרדי האדריכלים?
יסקי: "ההתמחות בתחום הולכת וגוברת, הדרישות הולכות וגדלות. פעם אדריכל אחד יכול היה לתכנן את כל סוגי הפרויקטים. היום ישנם צוותים המתמחים במבני ציבור, במגורים, במסחר וכו'. גם הפרויקטים עצמם משתנים. היום למשל משלבים מגורים ומסחר, בתי חולים ומסחר - ובכלל הבנייה למסחר הפכה בשנים האחרונות לגורם שמאזן כלכלית את ההשקעה בפרויקט".
כיצד משפיעים הקידמה והטכנולוגיה?
"כל הדרישות היום מהאדריכל הן גבוהות מאד. לא די בהצגת מודל לפרויקט מסוים. נדרשות גם הדמיות מחשב וסרטי הדמיה. בכלל, אם אתה לא משרד מספיק גדול אתה לא יכול להחזיק בית מלאכה לבניית מודלים, מערכת מיחשוב עם איש סיסטם צמוד וכו'. משרדים קטנים נאלצים להוציא את העבודות האלה החוצה".
מה לגבי פרנסה בתחום - האם אדריכל זה מקצוע מתגמל כלכלית?
"ממש לא, בגלל התחרות העצומה בענף התעריפים נמוכים. בעבר היו משלמים לאדריכל אחוז מסוים מעלות הבנייה, אחר כך התשלום היה לפי חדר, היום מקובל לשלם לפי דירה".
לדברי יסקי התמורה הכלכלית ביחס להשקעה, אינה גבוהה. "בפרויקטים יוקרתיים אתה צריך להשקיע המון, כי חלק מהלקוחות מתנים את רכישת הדירה בעיצוב ייחודי שיתאים להם, אז בפרויקטים כאלה אתה צריך לעבוד הרבה יותר והתמורה כלכלית נמוכה.
"כשמישהו שואל אותי אם ללמוד אדרכילות, אני אומר: 'עדיף שלא, אלא אם זה בוער בך, אלא אם אתה לא יכול אחרת'. אני עוד מילדות הייתי יושב ומצייר פרופילם של בתים, זה בער בי מגיל צעיר, פשוט לא יכולתי אחרת".
האם האדריכל הישראלי מוערך בקהילת האדריכלים הבינלאומית?
יסקי: "בשנים עברו, שהציונות בנתה את הארץ, עשו פה ניסויים של בניית שכונות שלמות לעולים, הייתה התעניינות גדולה מאד והופענו בספרות הבינלאומית. השוק הישראלי החדש של הנדל"ן מחפש רווחים כמטרה ראשונה וההתעניינות באדריכלות הישראלית פחתה, אין יותר 'תיירות מקצועית'.
"האדריכל הישראלי לא נופל ברמתו מטובי האדריכלים בעולם. אם תיקח לדוגמה את מגדלי צמרת של אקירוב, זה בניין ברמה בינלאומית. אתה יכול לעמיד אותו גם באזורי היוקרה של מנהטן, לונדון וברלין".
ואין גבול ליצרתיות?
"אדריכלות כמו במוסיקה, אין גבול ליצירתיות, השמים הם הגבול".
במזרח אירופה מככבים האדריכלים הישראליים
המגמה של חברות ישראליות שמקימות פרויקטי נדל"ן במזרח אירופה, מביאה איתה גם אדריכלים ישראלים. "מה שקרה" אומר יסקי, "שבמדינות שבהם היה שלטון קומוניסטי, הוא דיכא במידה מסוימת את מקצוע האדריכלות, ואדריכלים רבים טרם הדביקו את הפער הזה. במזרח אירופה דווקא מעדיפים אדריכלים ישראלים על אמריקנים. למשל בתחום הקניונים, התכנון הישראלי מתאים להם יותר מהאמריקני".
מור מוסיף: "אנחנו נחשבים לכוכבים שם. בדרך כלל, בקהילת האדריכלים שם אין אהבה גדולה לאדריכלים זרים. אבל אם הצלחת להיכנס אז אתה באמת מוערך שם. חשוב להבין שישראל היא אחת המדינות המובילות בטכנולוגיה ואנחנו מנצחים בתחרויות אדריכלים בינלאומיות. וכן, ישנה הערכה לאדריכל הישראלי. כך לדוגמה אנחנו מתכננים עכשיו באוקראינה פרויקט בסדר גודל של פעמיים וחצי מרכז עזריאלי".
בכל זאת בחלק מהפרויקטים בארץ יעדיפו להתהדר בנוצות של אדריכל מחו"ל, למה?
יסקי: "זה נובורישים שמחפשים תגים, זה רגשי הנחיתות שלנו פה בפרובינציה. למה צריך לקרוא למרכז מסחרי 'דיזנגוף סנטר? מה רע ב'מרכז לב ת"א'?, למה צריך לקרא לעיתון כלכלי ישראלי 'דה-מרקר'?, זו בדיוק הפרובינציאליות הזו, רגשי הנחיתות".
"זה תסמונת 'המומחה מחו"ל'", מוסיף מור. "מי שמגיע מחו"ל, מי שתוצרת חוץ, נתפס תמיד כ'מומחה', כיותר טוב".
משרדם של יסקי ומור הוא אחראי על תכנון פרויקט Yoo היוקרתי בצפון תל אביב, הנמצא בבנייה בימים אלה. ובכל זאת את מתחם הבנייה מפארים שלטי ענק עם תמונתו של מעצב הפנים הנודע פיליפ סטארק. "ראית?", אומר מור ליסקי, "הוא מתכנן לעשות את כל הלובי בשחור - זה פיליפ סטארק, והוא קיבל שני מיליון דולר עוד לפני שהוא צייר קו אחד". לדבריו, ישנה היום חבורה של כוכבים שהיזמים מגייסים אותם לפרויקטים שלהם. אבל, כאמור, האהדה הזו לאדריכלים מחו"ל היא גם זו ההופכת אותנו הישראלים ל'פיליפ סטארקים' במזרח אירופה".
אתם אחראיים היום לעיצוב של כמה ממגדלי המגורים הגדולים והמוכרים, האם זו התשובה האורבנית לתכנון העתידי?
יסקי: "כן. היום המגמה היא 'להגדיל את האדמה', לנצל את השטחים הבנויים ליותר יחידות דיור". ומור מוסיף: "אתה נוסע היום מרחובות לנתניה. זה רצף אורבני אחד גדול - מי שיפשיר עוד קטע אחד אחרי שפיים צריך לחתוך לו את הידיים".
לפנייה לכתב/ת 
