לוויין הריגול הישראלי החדש שוגר לחלל

מוסקבה הודיעה אמש (ג') ששיגור לוויין הריגול הישראלי החדש עבר בהצלחה. הלוויין, "ארוס בי", אמור לשפר באופן משמעותי את יכולת המעקב של ישראל אחר הנעשה באיראן - ובמיוחד אחר הנעשה במתקני הגרעין שלה. השיגור בוצע ממזרח רוסיה, נמסר ממינהלת החלל הרוסית. הוא שוגר מממשגר נייד בעיר סבובודני בשעה 19:47 לפי שעון ישראל. לאחר כ-20 דקות מהשיגור מסר דובר תוכנית החלל הרוסית אלכסיי קוזנצוב כי הלווין נכנס למסלולו בהצלחה. יחד עם זאת, רק תוך יממה וחצי יתברר אם הוא אכן מתפקד באופן מלא.

הלוויין "ארוס איי" ימשיך לפעול במקביל להפעלתו של "ארוס בי", שיספק תמונות ברזולוציה גבוהה יותר. יכולתו לסרוק נתונים מהקרקע תהיה משופרת וגם קצב העברת הנתונים יהיה מהיר יותר. המצלמה שבה הוא מצויד, מתוצרת אל-אופ, מסוגלת להבחין ולתעד עצמים על הקרקע בגודל של 70 ס"מ בלבד. הלווין, שהושקעו בו עשרות מיליוני דולרים, פותח בחטיבת החלל בתעשייה האווירית בשיתוף אימג'סאט.

שר הביטחון שאול מופז בירך על הצלחת שיגור הלוויין: "זהו הישג אדיר עבור מערכת הביטחון, התעשיות הביטחוניות ומדינת ישראל. פעילות הלוויין  

תגביר את היכולת לאסוף מודיעין איכותי במרחקים גדולים מגבולות הארץ. מדינת ישראל הוכיחה שוב כי היא סומכת קודם כל עצמה בהגנה על אזרחיה, ופועלת כל העת לשיפור היכולות ולפיתוח מערכות מתקדמת להתמודדות עם האיומים סביבנו".

עוד ציין מופז כי "היכולת להקנות ביטחון תלויה לא רק בהתמדה ובנחישות של כוחות הביטחון, אלא גם בהפניית משאבים לפרוייקטים של מחקר ופיתוח" - רמז מופז לקראת הדיון העתידי הצפוי בקיצוץ תקציב הביטחון.

הוא בירך את התעשיות הביטחוניות, החברות, עובדיהן ומנהליהן שלקחו חלק בהצלחת הפרוייקט. "הצלחה הערב היא עדות נוספת למצוינות שמפגינות התעשיות הביטחוניות הישראליות".

ארוס בי מוגדר כ"לווין צילום", ואמור לשרת במקביל הן לקוחות ישראלים והן את מערכת הביטחון. "ברגע שהלווין ייכנס למסלול הוא יציב אותנו בליגה הלאומית של מדינות העולם עם לוויני צילום", אמר ל"ידיעות אחרונות" שמעון אקהאוז, מנכ"ל אימג'סאט. בשיחה עם סוכנות רויטרס הוא הוסיף: "יכולותיו של הלוויין מדברות בעד עצמן, אין צורך לומר לאילו צרכים הוא ישמש".

באתר התעשייה האווירית מספרים שהלוויין, שמשקלו 360 ק"ג, אמור לשהות בחלל 10 שנים. הלוויין הוצג לראשונה בסלון האווירי בלה בורז'ה ב-2003.

הלוויין "ארוס איי", שאף הוא פותח בתעשייה האווירית ובאימג'סאט, שוגר לחלל בהצלחה בדצמבר 2000 מאתר שיגור רוסי. אימג'סאט ממשיכה להפעיל אותו ולספק תמונות ללקוחות שונים ברחבי העולם.

בספטמבר 2004 נכשל ניסיון השיגור של לוויין הריגול "אופק 6". התקלה הטכנית אירעה בשלב שבו היה אמור הלווין להתנתק מהמשגר, ולהיכנס למסלול בחלל. יותר מ-50 מיליון דולר הושקעו ב"אופק 6", שהיה אמור להעביר תמונות באיכות גבוהה ביותר, שהיו מסוגלות לתת למערך המודיעין הישראלי זמן התרעה ארוך יותר מזה שקיים היום לגבי איום הטילים האיראני. 

הלוויינים מסדרת ארוס נועדו לתגבר את "אופק 5" – לוויין הריגול הרשמי של ישראל – ולסייע לגורמי המודיעין לקבל תמונה עדכנית יותר על הנעשה בארצות יעד חשובות. אופק" 5", ששוגר לחלל ב-2002 וחולף בצורה קבועה מעל מדינות ערב, מאפשר לגורמי המודיעין לעקוב באופן עצמאי אחר הנעשה באיראן, בדגש על פרויקטים של גרעין וטילים ארוכי טווח.

הוא מצלם אזורים שונים באיראן, משגר את הצילומים לתחנת הקרקע בלוד, ושם מפענחים אותם מומחי המודיעין ומשווים את רצף הצילומים כדי לדעת מה ההתקדמות של איראן בכל תחום.

ישראל לא מסתפקת בכך ומתכננת נוכחות רחבה יותר בחלל. הצעד הבא הוא שיגור לוויין ריגול המצויד במערכת מכ"ם מיוחדת עם מיפתח סינתטי – "עין לכל מצב". בשונה מלווייני צילום, שיכולים לפעול רק ביום ובתנאי ראות טובים (לילה, ערפל או עננים מעוורים את המצלמות שלהם), יוכל הלוויין המתקדם לפעול באפקטיביות בכל תנאי.

ישראל במועדון החלל

ישראל נכנסה באופן רשמי לעידן החלל עם שיגורו של "אופק 1" ב-1988. ההישג היה כפול שכן לא היה מדובר רק בלוויין כחול-לבן, אלא גם במשגר מתוצרת ישראל, הנושא את השם המבטיח "שביט". בכך הצטרפה ישראל למועדון מכובד ואקסקלוסיבי של מדינות בודדות שייצרו ושיגרו לוויינים על גבי משגר מתוצרתן.

"אופק 2" היה הבא בתור (1990), ואחריו בא תורו של "אופק 3", ששוגר בשנת 1995, ועליו מצלמה משוכללת מתוצרת חברת "אל אופ". בעת שיגורו התפאר בכיר בתעשיה האווירית ביכולותיה של המצלמה ואמר כי "אופק 3 מצליח לצלם מספרי רישוי של מכוניות בבגדד".

ב-1998 נכשל שיגורו של "אופק 4". לאחר שהפסיקה ישראל לקבל תמונות מ"אופק 3", ולאחר כישלון "אופק 4", נאלצה מערכת הביטחון להיעזר בצילומים שהתקבלו מהלווין המסחרי "ארוס". ארוס, בבעלות החברה הישראלית "אימג'סאט", פותח אף הוא בשיתוף התעשייה האווירית והוא דומה במאפייניו לסדרת לווייני האופק.

ב-28 במאי 2002 שוגר לחלל "אופק 5", שנבנה על-ידי התעשיה האווירית בעלות מוערכת של כ-60 מיליון דולר. "אופק 5" מקיף את כדור הארץ מדי שעה וחצי בגובה ממוצע של כ-450 ק"מ, ומשמש בין היתר, לצורכי מודיעין.

בשונה מקודמו, שיגורו של "אופק 5" נחל הצלחה, וכיומיים אחרי השיגור התקבלו בתחנת הקרקע של התעשייה האווירית צילומים של אזורים בעלי עניין במזרח התיכון, שצילם "אופק 5" ברזולוציה של פחות ממטר.