בין ביישנים לסרבני מחויבות

מנסיוני בעולם ההיכרויות, שמתי לב שגברים בסביבות גיל 40 לחייהם נוטים להיות פחות מיומנים מבחינה חברתית - נראה שהם היו רווקים במשך זמן רב מדי. מדוע זה קורה?

הייתי רוצה גם לדעת כמה מוקדם בתהליך ההיכרות אני יכולה לבדוק אם הבחור פוחד ממחויבות. ברור שאני רוצה לגשת לעניין מוקדם ככל האפשר, אבל אני לא רוצה להבריח את הגברים הנורמליים.

תשובה:

רבים מהגברים הרווקים המבוגרים יותר הופכים יותר ויותר חד-ממדיים ככל שהם מתבגרים - חייהם מוגדרים בעיקר על בסיס עבודתם. המעגלים החברתיים שלהם הולכים וקטנים במשך השנים; הם לא כל כך מעורבים באירועים, והם גם פחות משתתפים בקורסים, הולכים למועדונים או עוסקים בתחביבים שיכולים להעשיר את חייהם ולגרום להם להתמקד באחרים. חלקם גם הופכים להיות יותר מכונסים בעצמם ככל שהם מתבגרים.

מובן שזו הכללה, אבל היא מתארת חלק ניכר מהרווקים. התיאור לא נועד לשמש כביקורת, זה פשוט משהו שמבחינים בו גורמים כמו שדכנים, מארגני אירועים לפנויים ופנויות ומתנדבים בקהילה, בהתבסס על שנים של ניסיון עם אלפי רווקים.

לעומת זאת, נראה שרוב הרווקות המבוגרות יותר עושות רושם הרבה יותר טוב, לפחות על פני השטח. הן לא חייבות להיות סופר-מצליחניות כדי להשיג מטרה זו: האשה הממוצעת בגיל 30 פלוס הספיקה להרחיב את אופקיה על ידי השתתפות בקורסים, התנדבות בארגונים, שמירה על כושר גופני והידוק קשרי החברות שלה. שוב, זו הכללה, אבל מדובר בתופעה נפוצה.

הבעיה הגדולה ביותר בפער הזה בין המינים היא שהגברים והנשים האלה לא "מתחברים". שדכנים עם רשימות של נשים "מוצלחות" וגברים "נחמדים" לא ישדכו בין השניים, מכיוון שהם נראים לא מתאימים. הנשים עלולות לעקם את אפן, מכיוון שהגבר נראה משעמם או לא מספיק מתוחכם; הגברים חושבים שחלק מהנשים הן דווקא "יותר מדי", ושהן בלתי נגישות.

ייתכן שהסיבה לפער משמעותי זה בין המינים קשורה הדוקות לטבע הבסיסי של גברים ונשים. נשים נוטות להתרכז במספר משימות בו-זמנית, הן קשובות יותר לרגשותיהן ופתוחות יותר לרעיון של צמיחה אישית. גברים נוטים להיפתח אחרי שהם נמצאים בזוגיות רצינית, שמאפשרת להם להתחבר יותר לצד החברתי ולנתינה שבתוכם.

ביחסים תומכים וטובים, הגברים לומדים מיומנויות ותכונות מהנשים, ומצידם, גם משפיעים לחיוב על הנשים. האם הבחנתם פעם שנשים נשואות רגישות יותר לתכונות הפנימיות של אחרים, מכפי שהיו בהיותן רווקות? לעיתים קרובות, דווקא אשה נשואה יכולה להבחין אם בחור רווק שהיא פוגשת יהיה בעל טוב למישהי שהיא מכירה, בשעה שחברתה הרווקה עלולה להתרכז יותר במאפיינים שטחיים יותר, ואפילו לדחות מישהו שיכול להיות "מציאה" נהדרת.

גברים, הרחיבו אופקיכם

יש דרכים שעשויות לסייע בגישור על "פער המינים" הזה. אחת היא, שהגברים הרווקים ינסו להרחיב את אופקיהם:

1. להיות מעורב יותר בקהילה על ידי השתתפות בפרויקט מסוים באופן קבוע, אולי בהתנדבות, אפילו שעה בשבוע.

2. להירשם לחוג או לקורס בכל תחום שהוא, להצטרף למכון כושר, או למצוא פעילות שהוא נהנה ממנה ויכולה להעשיר את חייו.

3. להתאמץ ליצור יותר קשרי חברוּת, בעיקר עם חברים נשואים מהעבר, שייתכן כי הקשרים עמם התנתקו. נשים נשואות רבות ישמחו לעזור לחברים הרווקים של בעליהן למצוא אשה מתאימה.

והצעות לנשים: שאלו את חברותיכן הנשואות, מה הן לדעתן התכונות שהופכות גבר לבעל טוב, והתמקדו בתכונות אלה בזמן שאתן בדייט. נסו להתבונן מתחת לפני השטח, גם אם כלפי חוץ הבחור לא הכי מתוחכם או "מגניב", וגם אם הוא לא בדיוק נסיך החלומות. זכרו כי הבחור הנכון עלול להתחבא מתחת למעטה קצת מבויש או פחות נמרץ מכפי שהייתן רוצות.

הקפידי להקשיב למה הוא באמת אומר

לגבי זיהוי אותם הססני-מחויבות, לאחר שיצאתם באינטנסיביות במשך מספר שבועות, ואת מרגישה שהיית רוצה לראות אם זה יכול להתפתח לקשר רציני, מצאי זמן מתאים לקיום שיחת "יחסינו לאן".  

אם הוא אומר שהוא נהנה מאוד ורוצה להמשיך לצאת, יהיה עלייך לשאול אם פירוש הדבר שהוא ירצה להתחתן בעתיד, אם הדברים יתקדמו היטב בחודשים הקרובים. הקפידי להקשיב למה שהוא באמת אומר, לא לדברים שהיית רוצה לשמוע. כשמישהו עונה תשובה מעורפלת, אומר שהוא היה רוצה להתחתן מתישהו; אומר לך שאת אדם נהדר, אבל "טובה מדי" בשבילו, או מודה שהוא לא יהיה מוכן להתחתן או אפילו לחשוב על כך במשך מספר שנים, ייתכן שאדם זה אינו "פוחד" ממחויבות באופן מוצהר, אבל הוא בהחלט לא מוכן לנישואים בקרוב.

• רוזי איינהורן (פסיכותרפיסטית) ושרי צימרמן (עו"ד לענייני משפחה) כותבות יחד ספרים בנושא ההיכרויות. הן ייסדו יחד את ארגון Jewishdatingandmarriage.com, המסייע לרווקים ורווקות יהודיים.  
  

באדיבות www.aish.co.il - אתר עם חוכמת חיים