בוא'נה, אמרנו בלי לערב הורים!
מלאי גאווה, כמו בפעם הראשונה שעשיתם בסיר, אתם מבשרים להורים על החתונה ומקבלים בתמורה זעקות שמחה, דמעות אושר וחיבוקים. שימו לב, בשלב זה אתם עדיין יכולים לנצל את ההלם הראשוני ולנתק אותם מכל דבר הקשור בתכנון החתונה שלכם. אחרת, עוד לפני שהספקתם להגיד "קייטרינג", אמא שלכם כבר עם רגל וחצי בתוך החתונה, מושיטה יד לאבא
בטח ידעתם שתצטרכו להשגיח ולטפל בהורים שלכם מתישהו, מה שלא ידעתם זה שסימנים ראשונים לכך יגיעו כל כך מוקדם, רגע לפני שאתם מתחתנים, ויכללו גם את ההורים של בני זוגכם לעתיד.
באופן טבעי ובלתי נשלט, האנשים הראשונים שאתם רצים לספר להם על החתונה הם ההורים שלכם. מלאי גאווה, כמו בפעם הראשונה שעשיתם קקי בסיר, אתם מביאים להם את הבשורה, ומקבלים בתמורה זעקות שמחה, דמעות אושר וחיבוקים. שימו לב, זה השלב שבו אתם יכולים לנצל את ההלם הראשוני של ההורים, ולנתק אותם מכל דבר הקשור בתכנון החתונה שלכם. עכשיו, כשההורים שרויים באקסטזת רווחה ונחת, ניתנת לכם הזדמנות ראשונה ובלעדית להקל על עצמכם את החודשים שעד החתונה.
צעד ראשון בחיים שלכם כזוג
בניגוד לברית או לבר/ת המצווה שלכם, אירועים שבהם התקשתם לארגן הכל לבד, היום אתם כבר ילדים גדולים ותוכלו לעמוד במשימה הזאת. תסתכלו על זה כעל עניין סמלי: ארגון החתונה בזוג, כצעד ראשון בחיים שלכם כזוג (משמע - לא בבית ההורים).
אבל בפועל מה שקורה הוא שרוב האנשים נוטים משום מה להסס באותו שלב. אם זה בגלל תחושת חוסר נעימות כלפי ההורים, או תלות בלתי ניתנת לשחרור בהם. ההיסוס הזה יעלה לכם ביוקר. ההורים שלכם, שמכירים אתכם כמו את כף ידם, מזהים את הפתח הצר שפתחתם להם ימהרו לנצל זאת כדי ליהנות מהרגע ולשלוט בחייכם לפחות עוד קצת. פתח צר? נראה שלא מספיק צר. עוד לפני שהספקתם להגיד "קייטרינג" אמא שלכם כבר עם רגל וחצי בתוך החתונה, מושיטה יד לאבא שלכם שייכנס גם.
אתם מן סתם שואלים את עצמכם מה אני רוצה מההורים שלכם, הם בסך הכל רוצים לעזור. ובכן, גם אני רוצה לעזור לכם, ואני אומר לכם וקובע חד משמעית, מגובה בחוות דעת של פסיכולוגים ויועצי זוגיות: השאירו את ההורים שלכם מחוץ לנישואים שלכם. אמנם הסיכויים שתצליחו לעשות את זה הם כרגע שני אחוזים, אבל אם תשאירו את ההורים מחוץ לתכנון החתונה, הצעד הראשון שלכם בחיי הנישואים, הם יעלו לשלושה וחצי (תהיו אופטימים).
מובן שגם אם החלטתם לשמוע לעצתי, יש כמה דברים שמהם לא תצליחו להרחיק את ההורים. תנעלו להם את הדלת בפרצוף, והם ייכנסו דרך החלון, תצליחו לסגור את החלון, והם ייכנסו דרך המרתף או דרך חור בקיר בגודל של עכבר ממוצע. בקיצור, מה שלא תעשו, לא תצליחו להתחמק מהם, אבל אולי תצליחו לפחות לצמצם נזקים.
השפם הצפוף של אמא שלה זה תורשתי
הדבר הראשון הוא הפגישה בין הורי החתן והכלה. על פניו מדובר במפגש חברתי קליל על כוס קפה ועוגה, המשלב שיחות על מזג האוויר, מצב החינוך בארץ ומעללי האבות בתקופת שירותם הצבאי. האמנם? מסתבר שלא. מצד ההורים הפגישה הזאת היא על תקן הערכת שווי: באיזה מחיר אני מוסר את הגוזל שלי ולמי? מצדכם זה מבט חטוף לעבר העתיד. ניתנת לכם הזמנות לראות איך ייראו בחירי לבבכם בעוד 30 שנה. וכן, הצחוק הפסיכוטי של אבא שלו יופיע גם אצל בעלך, וברור שהשפם הצפוף של אמא שלה זה תורשתי. מומלץ מאוד לעשות תדרוך קצר להורים שלכם לפני המפגש, שיכלול תיאור קצר של ההורים האחרים, על מה מותר ובעיקר על מה אסור לדבר אתם. אם נראה לכם שההורים שלכם לא יוכלו להתנהג יפה, אל תחששו לבטל את המפגש.
הדבר השני הוא ההזמנות. חשוב מאוד להקציב להורים מספר מוזמנים. הורים רבים נוטים להרגיש שעצם העובדה שהילד שלהם מצא שידוך היא הצלחה בלעדית שלהם כהורים ומחנכים בישראל, והם חשים צורך כפייתי שהכל יבואו וייווכחו בכך בעצמם. זכרו, עכשיו התור שלכם. ההורים שלכם כבר התחתנו. אז אם אתם לא רוצים לקבל בחתונה שלכם את ההרגשה שבתור ילדים דווקא שעשעה אתכם, איך זה להיות בחתונה של ההורים, הקציבו להם מקומות ספורים. דעו שהורים, ממש כמו ילדים קטנים, הם עם שקל מאוד לרצות אותו. אם הם מתחילים להתלונן ש"לא מספיק שהוצאתם אותם מתכנון החתונה, אתם גם לא נותנים להם להזמין את מי שהם רוצים", תראו להם שהשמות שלהם על ההזמנה מאוד בולטים - ותראו איך הם נרגעים.
בחתונה עצמה, וזה דבר שאין לכם שליטה עליו, ישנם הורים שסובלים מאחד מהשניים: אגו מנופח, או ביטחון עצמי מפונצ'ר (זה הולך לאותו מקום). בדרך כלל מדובר באמהות של החתן שמרגישות שהכלה גונבת להן את ההצגה ואת הילד, או באבות שרואים בחתן את דמות השטן שבחר מכל הבנות שבעולם לגנוב דווקא את בתם.
לגבי האמהות: במקרה הטוב, אמהות מסוג זה מוודאות שהצלם לא יזוז מהן לרגע וידאג לבזבז עליהן לפחות שלושה סרטי צילום, או מבקשות לדקלם במיקרופון שיר קצר של 24 דקות שכתבו לרגל האירוע . במקרה הפחות טוב יכולה האמא להופיע לחתונה בשמלה לבנה, ובמקרים קיצוניים, הגובלים בפסיכוטיות קשה - להופיע עם שמלת ליל הכלולות שלה.
אין מה לעשות, הורים לא בוחרים. מה שכן בוחרים זה מה לעשות איתם בקשר לחתונה. ומה שעושים איתם בקשר לחתונה זה לבקש מהם מתנה שתהיה מלבנית וקלה, עם לוגו של אחד הבנקים מתנוסס עליה וכמה שיותר מספרים לפני שלושת האפסים.
- רועי גזית הוא מחבר המדריך "חופה מהסוף להתחלה" והעורך הראשי של פורטל החתונות www.Hnet.co.il
