תינוק עושים באהבה או לא עושים בכלל
בניסיון להיכנס להריון השתטחתי על שלושה קברי צדיקים בצפון, עשיתי דיאטה מיוחדת להולדת בנים (האמת שזייפתי קצת, כי נורא רציתי בת), אכלתי ריבה מיוחדת שרקחה מכשפה זקנה מיפו והזעקתי את בעלי מישיבות כשהתברר שאני מבייצת. עד שמצאתי לנו דרך נעימה יותר
שלא תבינו לא נכון, אני בעד ילדים. של אנשים אחרים. בעיקר מתה עליהם כשהם ישנים. הם פשוט מושלמים. והרצון החל לבעור גם בי , אז לאט לאט התחלנו לנסות.
בחודש הראשון לא הצלחנו. היינו אופטימיים והמשכנו בשלנו. כשגם בחודש השני לא הצלחנו, התחלתי לתהות אם יש דבר מה שאני לא יודעת. ופה ושם, כשהיה לי זמן פנוי בעבודה, גלשתי באינטרנט וניסיתי לדלות מיני פרטים על העניין הזה ואיך כל המערכת עובדת.
התחלתי לשתות יותר, כדי שיהיה לי מספיק שתן
כשגם בחודש השלישי לא נכנסנו להריון, החלטנו שאנחנו טיפשים ובורים והתחלנו לקרוא ספרות מקצועית ברצינות. מהר מאוד הפכנו אני ובעלי לשני פרופסורים חסרי תואר בעניין ביוץ, שחלות ובדיקות הריון שונות ומשונות. מתוך שינה בעלי יודע לדקלם את שמות הבדיקות השונות, איזו בדיקה מגלה הריון ארבעה ימים לפני קבלת המחזור, איזו בדיקה מגלה יומיים ואילו בדיקות מגלות הריון רק ביום קבלת המחזור (באותן בדיקות הוא מזלזל, כי הם לא משוכללות מספיק). לאט לאט שמתי לב שהתחלתי לשתות הרבה יותר מים מבעבר, כדי שאם אצטרך את אחת הבדיקות, יהיה לי מספיק שתן כדי שהתוצאה תהיה ברורה.
הימים חלפו, ונושא השיחה של המשפחה הפך ללחשושים ורכילות על הסיבה שבגינה אני עוד לא בהריון. שלא יובן לא נכון, אני צעירה ובריאה וכך גם בעלי, תודה לאל, והרצון לילדים בער בנו. רק משום שמשום מה לא הצלחנו. עם הזמן שחלף מאז אותו ערב בו החלטנו לנסות ולהיכנס להריון, השתטחתי על שלושה קברי צדיקים בצפון, עשיתי דיאטה מיוחדת להולדת בנים (האמת שזייפתי קצת, כי נורא רציתי בת), אכלתי ריבה מיוחדת שרקחה מכשפה זקנה מיפו ש "בטוח תכניס אותי להריון בתוך יומיים ושיהיה במזל", לקחתי כדורים להגברת הביוץ, וכשזה קרה, קראתי לבעלי מישיבה דחופה בעבודה ובגללי הוא הפסיד במכרז. בדקתי חום כל בוקר וכשסוף סוף הוא עלה הייתי בטוחה שזהו, הנה, אני מבייצת, אבל נפלתי למשכב לשלושה ימים ומסתבר שזו היתה בכלל שפעת.
ניסיתי להיות נחמדה יותר לתינוקות של אחרים
קראתי תפילות להולדת בנים וניסיתי להיות נחמדה יותר לתינוקות של אחרים, התיישבתי על כסאות שעליהן ישבו לפניי נשים הרות כי "זה בטוח יעזור, הכסאות האלו מביאים מזל וברכה" אמרה הרבנית, והלכתי למקווה. מקום נחמד לכשעצמו, אבל אני מעדיפה את הבריכה של מלון הילטון.
אחרי חצי שנה של רצון עז להיכנס להריון, אלפי שקלים מבוזבזים על בדיקות שונות ומשונות והבטחה (בכתב) מהרופא שאין לי שום בעיה ואני יכולה להיכנס להריון, נראה לי שהבנתי את הבעיה.
כשבעלי חזר הביתה מהעבודה, הודעתי לו שהיום הולכים לחגוג ולאכול בחוץ.
"את בהריון?" הוא צווח.
"לא, אבל אני רעבה", עניתי, גם זו סיבה למסיבה.
יצאנו לארוחת ערב משמינה במיוחד. הזמנתי את כל המאכלים האהובים עלי (וזה הרבה), ולפני כל ביס ביקשתי סליחה מבורא עולם וממי שהמציא את הדיאטות והשמעתי קולות בכל ביס שלקחתי שהיו גורמים למג ראיין ב "כשהארי פגש את סאלי" להיראות כמו טירונית במחנה 80. את הארוחה ליוו שני בקבוקי "פלאם רזרב" משובחים ואין סוף חיוכים וצחוקים, ולקינוח הזמנו סופלה שוקולד עם שני כדורי גלידה וליקקנו אותו בהנאה, בלי שום מילה על ילדים, תינוקות והריונות.
כשהגענו הביתה עשינו סקס מטורף ואינטימי. היין זרם בדם והרגשנו כמו שני ילדים קטנים ומולהבים. זה היה הערב הכי מדהים שהיה לנו ביחד. עשינו אהבה בכל חדר, ואני לא בכלל מקנאה בשכנים...
לפני שנרדמנו , אמרתי לבעלי שאני אוהבת אותו ומצאתי את הבעיה. "אנחנו כבר כמעט חצי שנה עושים ילדים במקום לעשות אהבה", אמרתי וחיבקתי אותו חזק.
ילדים לא עשינו באותו הלילה, נראה שזה לא הזמן שלנו, אבל ערב כזה לא היה לי מעולם.