מאולמרט עד הבנקים - שיאי החוצפה

להלן רשימה מקוצרת של שיאי החוצפה הישראלית שנשברו באחרונה:

• ראש הממשלה אהוד אולמרט נוזף בתושבי שדרות, החיים תחת מטר הפגזות קסאמים בלתי פוסק והראויים לתואר גיבורי העמידה הנחושה: "אין סיבה לברוח למלונות חמישה כוכבים". מוצע לראש הממשלה להתנסות חודש-חודשיים בחיי פחד תמידי מנפילת קסאם על ביתו, ורק אחר-כך להטיף מוסר. הנזיפה של מר אולמרט חוצפנית במיוחד כשהיא יוצאת מפיו של פוליטיקאי שהתארח במאות מלונות פאר וראה את מחלקת העסקים במטוס רק בחטף - בדרכו למחלקה ראשונה.
  

• הרמטכ"ל מטיל על קצין בכיר ועל הפרקליטות הצבאית לחקור את השימוש ההמוני שעשה צה"ל בפצצות מצרר בעת הלחימה בלבנון. השימוש בפצצות מצרר בלתי-אנושי, בלתי-מוסרי ובלתי-יעיל; הן פוגעות באוכלוסיה אזרחית ומשניאות את ישראל. הרמטכ"ל טוען שהורה מפורשות שלא להשתמש בסוג זה של נשק, אך הוראתו הופרה - או שהתעלמו ממנה. מפקד עליון של צבא, שפקודותיו במהלך המלחמה מופרות בבוטות ובהמוניות על-ידי דרגי הפיקוד הנמוכים, מאבד את מעמדו כראש המערכת וכמוביל צבאות לקרב. במקום להסיק מסקנות, הוא מגלגל את האשמה על הכפופים לו.
  

• שר הביטחון מרים טלפון לאבו-מאזן ומציע לו הפסקת-אש הדדית, מבלי להיוועץ בממשלה ובצה"ל. אבו-מאזן, נשיא מקרטון הנטול השפעה של ממש בציבור הפלסטיני, מגלגל את ההצעה לחבריו-יריביו מהחמאס, ואלו קופצים עליה כמוצאים שלל רב. היא תואמת את דרישותיהם: שישראל תשב בשקט ולא תגיב על הברחות הנשק ועל כינון ממלכת הטרור. אם יש לשר הביטחון מדיניות חוץ וביטחון משלו, חוצפה מצידו להמשיך לשבת בממשלה העושה את ההיפך - ועוד לשלוח בשמה חיילים למלחמה עקובה מדם בעזה.
  

• נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, משעה מעבודה פקידים אמיצים של הבנק המרכזי, אשר העזו (הם או חבריהם) לספר לתקשורת על דו"ח פנימי החושף ליקויים בתחומים שאותם מנהל בבנק דיסקונט המועמד של הנגיד למפקח על הבנקים, רוני חזקיהו. ניתן היה לצפות שלתפקיד המפקח, השני בחשיבותו הציבורית בבנק ישראל, תתמנה אישיות כלכלית ופיננסית מהשורה הראשונה, בעלת תארים אקדמאיים גבוהים ביותר, ששמה הולך לפניה בציבור ובשווקים ושתוכל להתייצב במלוא קומתה מול הבנקים והבנקאים ולכופף אותם כשצריך. מר חזקיהו, פקיד מוכשר, לא עונה למרבית דרישות אלו. אבל במקום שפרופ' פישר יודה לבכירי בנק ישראל על חשיפת הדו"ח הביקורתי על המועמד "שלו" בטרם כניסתו לתפקיד, הוא גוער בהם ומאיים לפטרם.
  

• הבנקים עצמם, אף שאינם יודעים מה לעשות עם כל רווחיהם והיכן להשקיע את המיליארדים שהעניקה להם במתנה הרפורמה הממשלתית בענף, מנצלים את ההזדמנות ומייקרים עמלות. גם אם העמלות הבנקאיות בארץ אינן גבוהות בהשוואה לנהוג בעולם, ייקורן כעת הוא עוד שיא מקומם של חוצפה. ושמנהלי הבנקים לא יופתעו אם חוצפתם תיענש והכנסת תחוקק נגדם חוקים.
  

• נבחרת של שבעה שרים נוסעת לכינוס הקהילות היהודיות בלוס אנג'לס. ההתנפלות ההמונית של שרי ישראל על בתי המלון היוקרתיים של קליפורניה עוררה זעם עצום בקרב המנהיגות היהודית האמריקנית, במיוחד הצעירה והדמוקרטית. יתרונה היחיד בכך שהציגה את ממשלת ישראל במלוא מערומיה, כמות שהיא: ראוותנית, רודפת כבוד וחסרת מעצורים. וחוצפנית, כבר אמרנו?