פיאג'ו MP3 - גלגלי עזר לקטנוע

מילאנו, איטליה. באוויר הקפוא עומד ריח הגשם שירד כל הלילה. לראשונה בחיי אני מתפלל שירד עוד גשם וירטיב את האספלט - רגע לפני שאני רוכב על קטנוע. רוצה תנאי אחיזה נמוכים כמה שניתן, כדי שאוכל להחליק בקלות על המסלול המאולתר שבנו אנשי פיאג'ו בתערוכת הרכב הדו-גלגלי. נשמע מוזר לכל רוכב, אני יודע. אבל מה לעשות שזה בדיוק הקטע עם הכלי שאני עומד לבחון בעוד זמן קצר - ה-MP3.

MP מה?

פיאג'ו, מהגדולות והחשובות שביצרניות האירופיות, הפתיעה לפני מספר חודשים עם רעיון חדש: שני גלגלים מקדימה במקום אחד. נכון, כבר היו דברים מעולם, אבל פריצת דרך מעבר לשלב הפנטזיה או הייצור הסופר-מוגבל, לא נרשמה. ולא פחות מהרעיון עצמו, האיטלקים הדהימו כאן עם פרק זמן קצרצר בין אב-טיפוס לייצור סדרתי - כבסיס שימש ה-X8, אח קטן (ומצליח) ל-X9 המוכר לנו, ושני נפחי מנוע: 125 סמ"ק עם 15 כ"ס, 250 עם 22.5. יהיה גם אח גדול בנפח 400 סמ"ק, עם צמיג אחורי בקוטר "14 ("12 בקטנים) ובסיס גלגלים ארוך יותר לטובת יציבות במהירות גבוהה. עכשיו אני מטפס על ה-250, ושוב מבקש גשם...

הסיבה לכך פשוטה. בקדמת ה-MP3 (תסלחו לי אם קשה לכנות אותו קטנוע) יש שני גלגלים, שמחוברים כל-אחד במתלה עצמאי. מסיבה זו יכול הכלי לנטות לצדדים כאילו אין מחר. אם גלגל אחד מאבד את האחיזה, יש את השני. אגב, זווית ההשכבה מוגבלת, כדי למנוע נפילות כואבות במיוחד. על רטוב יש כמובן פחות אחיזה, ואני רוצה להתנסות בתכונות המיוחדות של הכלי הזה בזמן הקצר שיש לי עליו.

כמו קטנוע

ה-MP3 מרגיש מהמושב כמו כל קטנוע אחר, למעט העובדה שהוא "עומד לבד". מנגנון חכם נועל את המתלים, והקטנוע נותר יציב גם בלי תמיכה. אה, ויש גם רגלית רגילה, למי שמעדיף. התנעה, גז, הכל רגיל, חוץ מהעניין הפעוט הזה שצריך להתרגל אליו ומהר - לא צריך להוריד רגל בעמידה. גם המראה מהמושב לגמרי רגיל. עם רוחב כולל של 42 ס"מ בלבד, הוא בפירוש לא רחב מדי. המידה הזו מאפשרת לו להישאר בקטגוריית הדו-גלגליים, בכל הקשור לביטוח ורישוי באירופה. כרגע דולקת נורת אזהרה כתומה, לחיווי נעילת-עמידה. אפשר לשחרר אותה עם בוהן ימין שתלחץ על מתג שחרור נעילה. תחילת נסיעה משחררת אותה אוטומטית כמובן.

עכשיו אני כבר בתנועה, מאיץ ומשתלב שמאלה למסלול המאולתר. אספלט חלק, תחושה רגילה לחלוטין, ואני לא מעז לעשות שום דבר לא מוכר. שמאלית ארוכה, ואני מאד זהיר שלא להחליק. רצף מהיר של פניות גורם לי להגביר מעט את הקצב, וה-MP3 משנה כיוון בזריזות למרות 204 ק"ג. ה-125 רזה רק במעט עם 199 ק"ג, ה-400 כבד משמעותית עם 240. בכל מקרה, מסורבל הוא לא.

סוף סוף פניה עם שלולית רדודה במרכז. מהירות הכניסה שלי מעט מהירה מכפי שהייתי מרשה לעצמי עם קטנוע רגיל, אבל כל מה שקורה הוא מעט קלילות בחלק הקדמי, חריגה קלילה מהקו וזהו. לא קרה כלום, שום דרמה. עם קטנוע רגיל הייתי אוסף עכשיו חלקי פלסטיק מהרצפה. בכל זאת, לוקח לי עוד זמן מה, מספר הקפות נמרצות, להתחיל לפתח ביטחון אמיתי. עכשיו אני כבר רוכב מהר בהרבה מאי פעם על כביש רטוב עם שני גלגלים. פה ושם מחליקים, נכון, אבל זה כבר לא מפחיד. להיפך, זה אפילו כיף.

ועוד לא דיברתי על תכונות-איכות אחרות. יכולת הבלימה כאן, על רטוב או על יבש מן הסתם, טובה בהרבה מכל דבר אחר על שני גלגלים. פיאג'ו טוענים למרחק בלימה קצר ב-20% בכביש יבש, וברטוב כמובן שאף יותר. חשוב מכך היכולת לבלום חזק מאד בהטיה חריפה יחסית, ועל כביש רטוב, היא לא פחות מתגלית מדהימה. מצבים שבכלי דו-גלגלי אחר היו דורשים סופר-מיומנות ובכל מקרה תפעול עדין בטירוף, כאן ניתנים לטיפול באדישות גובלת בזלזול.

שורה תחתונה?

בואו נתחיל עם זה שבפיאג'ו נושמים ללא ספק לרווחה היום. לא שהיו להם ספקות בנוגע לפוטנציאל השיווקי של ה-MP3, אבל גם הם יודעים שהמצאות טובות לא תמיד הולכות יד ביד עם הצלחות עסקיות. כאן זה דווקא קרה. קווי היצור לא עומדים בדרישה, ערי אירופה עמוסות בהם, וההצלחה דוחפת גם את ג'ילרה, הבת ה"ספורטיבית" בקונצרן, להוציא את ה"פואוקו” הספורטיבי, על אותו בסיס.

צילום: אבי פרידמן

ויש לזה סיבה. ההתרשמות הקצרצרה שלי הותירה רושם אדיר. ה-MP3 הוא מימוש מושלם לרעיון נהדר, עטוף בחבילה קוסמת וידידותית שעשויה בהחלט לשכנע להמיר את המכונית בדו-גלגלי, אחרי שיעלם אפקט הפחד. רמת האחיזה כה גבוהה, עד כי נושא הנפילה הכואבת והמסוכנת מכלי דו-גלגלי הופך כאן כמעט ללא רלוונטי.

והחדשות הכי טובות, אצלנו הוא ינחת בתחילת 2007 כדי להתחיל ב"ניסיונות תקינה". בהנחה שיעבור אותם בהצלחה, נותרת רק שאלה אחת גדולה - האם תג-מחיר צפוי של 50,000 שקל, יעבור את מבחן השוק הישראלי. וזה בכלל לא בטוח. קודם כל, לא כל הצלחה היסטרית באירופה מאומצת מיידית גם על-ידי הרוכב המקומי. ראו קטנועים גדולי-חישוק, וגם "אופנועי עירום". שנית, 50 אלף לנפח של 250 סמ"ק? כן, אנחנו יודעים שזה לא אותו דבר, אבל אנחנו גם מכירים את העם היושב בציון. תחשבו שוב עפר-אבניר, זה עשוי להיות משתלם.

הכותב הוא עורכו הראשי של פול גז , "מגזין מוטורי בגובה המשקף"