דו"ח: עובדים ללא זכויות בישראל

92% מהמעסיקים שנבדקו מפירים את זכויות עובדיהם, בין 50% ל-70% מהעובדים שאמורים להשתכר שכר מינימום, משתכרים בפועל פחות מכך, עולים חדשים מרוויחים 30% פחות מישראלים ותיקים והנשים מקופחות במיוחד. אלו רק חלק מהנתונים הכלולים בדו"ח מיוחד של האגודה לזכויות האזרח המתפרסם היום (א').

האגודה לזכויות האזרח מגלה בדו"ח את היקף הפרת זכויות העובדים, ואת הדרכים שבהן משתמשים מעסיקים כדי לעקוף את לשון החוק.

כיצד מעסיקים עוקפים למשל את חוק שכר מינימום? אחת השיטות היא להכריז על עובדים כ"מתלמדים" או "מתמחים", ולכן אינם זכאים לשכר עבודה. שיטה אחרת היא על-ידי מתן קנסות וניכויים מתלוש המשכורת, תוך קבלת הסכמה לכך מראש ועל אף שהדבר אסור על-פי תנאי חוק הגנת השכר. חוק נוסף שמופר תדיר הוא חוק פיצויי פיטורין, והדו"ח מונה שיטות שונות ומשונות בהן משתמשים מעסיקים כדי שלא לשלמו.

חברת הסלולר מדווחת למעסיק איפה אתם

בנוסף לפגיעות בחוקים היבשים, ישנן פגיעות שכיחות שלא ניתן לייחסן לחוקים או לסעיפי חוק ספציפיים, והתמודדות עמן היא מורכבת יותר. מדובר בעיקר בפגיעות בכבוד, בפרטיות, או בחופש הביטוי של העובדים. כך למשל, חברות הסלולר מספקות למעסיקים שירות מעקב, המאפשר להם לדעת היכן נמצא העובד בכל רגע נתון.

על פי הנתונים, 38% מהעובדים בישראל (כ-800 אלף בני אדם)  מועסקים במשרה חלקית, כאשר 145 אלף מתוכם מועסקים במשרה חלקית משום שלא מצאו עבודה במשרה מלאה, והם מוגדרים עובדים במשרה חלקית "שלא מרצון". 

מאות אלפי שכירים בישראל מועסקים באמצעות קבלני כוח-אדם. על-פי ההערכות, כעשירית מהעובדים בארץ הם עובדי קבלן וזאת לעומת כ-2% באירופה. השכר הממוצע של עובדי חברות הקבלן הוא כ-60% מהשכר הממוצע במשק, ורק כ-5% מעובדי הקבלן משתכרים 25 שקל לשעה, או יותר. 46% מעובדי הקבלן מועסקים במגזר הציבורי, כשבכמה ממשרדי הממשלה השימוש בסוג עובדים אלה גבוה במיוחד: משרד הבריאות למשל מעסיק כ-4,500 עובדים באופן עקיף, החל מרופאים ואחיות ועד עובדי ניקיון.

הדו"ח גם קובע כי נשים מקופחות במיוחד. משכורותיהם של גברים גבוהות ב-23% בממוצע מאלה של הנשים. לדוגמה, בקרב בני נוער שכרם של נערים גבוה ב-74% משכרן של הנערות. שכרן של נשים נמוך בממוצע מזה של הגברים, גם כאשר מעמדן בעבודה גבוה, והן נמצאות בתפקידי ניהול. על-פי נתוני משרד התמ"ת, נשים מנהלות מרוויחות 78% מגברים מנהלים. השכר הממוצע של מנהלות עומד על כ-11.7 אלף שקלים ברוטו לחודש, בעוד ששכר הגברים מסתכם ב-15.6 אלף שקלים ברוטו לחודש. חלקן של הנשים המועסקות באמצעות קבלני כוח-אדם גבוה פי 1.5 מחלקם של הגברים, והן מועסקות באופן זה כמעט פי שניים מגברים.

בנוסף, מדווחת האגודה לזכויות האזרח כי מצבן של העובדות ההרות נמצא אף הוא במגמת ירידה. כאמור, פיטורי עובדת הרה מחייבים היתר ממשרד התמ"ת. על פי נתוני המשרד, בשנים 2002-2000 זינק מספר הבקשות להתיר את פיטוריהן של נשים בהיריון. במקביל, עלה באופן ניכר גם מספרם של מעסיקים המעוניינים לפטר נשים הנמצאות במהלך טיפולי פוריות.

עולים חדשים עובדים יותר, מרוויחים פחות 

שכרם של העולים החדשים נמוך בכ-30% בממוצע משכר הישראלים ילידי הארץ. כמו כן, אחוז העולים החדשים המועסקים במקצועות בעלי מעמד תעסוקתי גבוה נמוך בכמחצית משיעור היהודים ילידי ישראל העובדים במקצועות הללו. למרות תנאי ההעסקה הירודים והפערים בשכר, שיעור ההשתתפות של העולים החדשים בכוח העבודה גבוה מזה של הישראלים הוותיקים. בשנת 2000, שיעור ההשתתפות של העולים הגברים עמד על 93%, ושיעור ההשתתפות של הנשים העולות עמד על 89%. מדובר בנתונים במספרים גבוהים בהרבה משיעורי ההשתתפות של כלל האוכלוסייה בישראל בגיל העבודה העיקרי העומד על 75%.

ממחקר שערך מרכז "אדוה" עולה כי עבור עולים רבים מאתיופיה שכר המינימום מהווה מעין "תקרת זכוכית". לרוב, שכרם של האתיופים נמוך משכר המינימום, כחלק מהעסקתם במשרות מסוג "גמיש" וחלקי. שיעור המועסקים בקרב עולי אתיופיה נמוך משיעור המועסקים בכלל האוכלוסייה ב-10%. שליש מתוכם מועסק כעובדים לא מקצועיים. 

עבור יוצאי אתיופיה השכלה לא מהווה קרש קפיצה לשוק העבודה הישראלי. על פי המחקר, שכבת האקדמאים עולי אתיופיה מועסקת ברובה בפרויקטים הנוגעים לקהילה האתיופית עצמה, ואלו אינם מקדמים את העולים בשוק העבודה הכללי.

היי-טק ישראלי בלי ערבים 

שיעור ההשתתפות של ערבים בשוק העבודה בישראל נמוך באופן משמעותי משיעור ההשתתפות של הציבור היהודי: 39% לעומת 57%. מהדו"ח עולה שגברים ערבים נפלטים משוק העבודה בשלב מוקדם הרבה יותר ממקביליהם היהודים: 37% מהערבים בני הגילאים 54-45 אינם עובדים, לעומת 13% בלבד מיהודים בני אותו הגיל.

נתוני הדו"ח מראים כי גם מצבם של ערבים הנוטלים חלק בשוק העבודה אינו מזהיר. סיכוייו של אקדמאי ערבי לעסוק בתחום המתאים לרמת השכלתו, נמוכים פי חמישה מסיכוייו של אקדמאי יהודי בעל מאפיינים זהים.

מצבם של ערבים בענף ההיי-טק הנחשק גרוע אף יותר מאשר במקצועות הניהול בכלל: ב-2006 הוערך שיעור הערבים בהיי-טק ב-2.8% בלבד, אף ששיעורם באוכלוסיה בישראל עומד על קרוב ל-20%. גם באקדמיה, הערבים המשכילים אינם נהנים משוויון: רק 80 מרצים ערבים מועסקים כיום במכללות ובאוניברסיטאות - 1% בלבד מכלל המרצים בארץ.

הזדקנת? לך הביתה

בדו"ח נכתב כי העובדים המבוגרים מפוטרים מהעבודה ביתר קלות, פעמים רבות כדי לפנות מקום לצעירים. פיטורים בשל גיל הפכו בשנים האחרונות לתופעה שצוברת תאוצה. מסקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עולה כי רק 13% מהמבוגרים שאיבדו את עבודתם בשנת 2005 התפטרו ביוזמתם, ואילו כל היתר פוטרו. לשם השוואה, ב-1986 עבדו 67.1% מהגברים בגילאי 64-60, לעומת 57.1% בני אותם גילאים שעבדו ב-2005.

האגודה לזכויות האזרח מאשימה בדו"ח את החברה הישראלית בכך שאפליה מחמת גיל היא כה מושרשת, עד שרבים מהמעסיקים אינם מנסים כלל להסוותהּ. באחרונה נדונו בבתי הדין לעבודה כמה מקרים כאלה, ובהם עניינו של ד', שפוטר בגיל 63 מעבודתו. בשיחה עמו אמר לו המנהל מפורשות כי פיטוריו נעשים עקב גילו המתקדם. בית הדין לעבודה קבע כי ד' פוטר מתוך הפרת חוקי השוויון, ופסק לטובתו פיצויים בסך 125 אלף שקלים.

הדו"ח מזכיר את מצבם העגום של קבוצה נוספת המופלת מחמת גילה - בני הנוער. ב-2004 הועסקו בישראל כ-67,300 ילדים ובני נוער, שחלקם הגדול עבד בענף שירותי האירוח והמזון ובענף תיקון כלי הרכב. מהדו"ח עולה כי ילדים ובני נוער סובלים מהפרות חמורות מאוד של זכויות בעבודה. על-פי נתוני משרד התמ"ת, 56% מבני הנוער העובדים מקבלים שכר הנמוך משכר המינימום המגיע להם.

למרות הנתונים הקשים, מתברר כי רק כ-19 מתוך 200 הפקחים של משרד התמ"ת, אחראים על אכיפת דיני העבודה בקרב 2.4 מיליון העובדים השכירים בישראל.

ב-2005 נרשמה ירידה משמעותית בהטלת הקנסות על מעסיקים לעומת השנה שקדמה לה: בעוד שאשתקד נרשמו 440 דו"חות בלבד, ב-2004 נרשמו 522. הדו"ח החדש דווקא תומך בפעולותיו של שר התמ"ת, אלי ישי, אך קובע כי עליו לעשות רבות. מוזכר כי בספטמבר 2006 יזם משרד התמ"ת את מבצע "חיים בכבוד", ובמסגרתו נבדקו בה כ-4,000 מקומות עבודה. שם נמצא כי 92% מהמעסיקים שנבדקו מפרים את זכויות העובדים. 15% מהם באופן חמור.

"זכויות העובדים והפרתן הן תעודת עניות למצב העגום של העובדים בישראל", נכתב בדו"ח האגודה. "זהו ניסיון ראשון להעלות על הכתב את סוגיית העובדים, שמצביע על מגמה הולכת וגוברת של החמרה במצבם. הקבוצות החלשות בישראל - עובדים מהגרים, פלסטינים ועולים חדשים - הן הנפגעות העיקריות".