אירופה: נורות הליבון יירדו בהדרגה מפס הייצור

יצרניות נורות הליבון באירופה קרובות לחתימה על הסכם שיתוף פעולה, שבמרכזו מתייחס להפסקת תהליך הייצור של נורות הליבון הבזבזניות באנרגיה ומעבר לנורות חסכוניות. מנכ"ל חברת פיליפס העולמית, יצרנית הנורות הגדולה בעולם, אמר בראיון לסוכנות הידיעות אי.פי כי החברה החלה במהלך רחב היקף להגברת המודעות לשימוש בנורות חסכוניות ותפסיק לייצר, בהדרגה, את נורות הליבון הרגילות.

נורות הליבון, הפופולריות ביותר לתאורה ביתית ומוסדית גם יחד, נמצאות בשבועות האחרונים על הכוונת. זאת, בשל צריכת האנרגיה הגבוהה של נורות הליבון, בהן כ-80% מכלל האנרגיה מופנית לייצור חום ורק 20% מהחשמל העובר בהן משמש לתאורה.

החשמל המתבזבז בצורת חום גובה מחיר כלכלי וסביבתי גם יחד. עיקר ייצור החשמל ברוב מדינות המערב מתבסס על שימוש בדלקים ומחצבים מתכלים, שמחיריהם מאמירים מדי שנה. במקביל, פולט התהליך כמות גדולה של חומרים מזהמים לאוויר, ובהם גזי חממה המגבירים את אפקט החממה וגורמים לעלייה בטמפרטורות ברחבי כדור-הארץ.

במספר מדינות הוגשו לסדר היום של הרשות המחוקקת שורה של חוקים ותקנות חדשים, המציעים לחייב את המוסדות הממשלתיים והאזרחיים לעבור בהדרגה לאמצעי תאורה יעילים יותר. כך לדוגמה, באוסטרליה הוחלט לאחרונה שתוך שלוש שנים הנורות יוסרו לחלוטין מהמדפים, כשאת מקומן יתפסו נורות חסכוניות.

במדינות אחרות, שיקולים אחרים מכתיבים את המעבר לנורות חסכוניות. כך לדוגמה, ברוסיה החלו לאחרונה בקמפיין רחב היקף לעידוד המודעות לשימוש בנורות חסכוניות באנרגיה, וזאת בשל צריכת החשמל העצומה במדינה. אחת מיצרניות הנורות קיבלה הנחות משמעותיות בפרסום ברחבי המדינה, והחברה מציעה ללקוחות לעבור לנורות שיקטינו את צריכת החשמל בביתם.

מאז רשם תומאס אדיסון את נורת הליבון כפטנט בשנת 1880, הן הפכו לאחד ממוצרי התאורה המרכזיים בעולם. מחירן זול במיוחד, בשל תהליכי הייצור והעיקרון הפשוט העומד מאחוריהן. לעומתן, נורות חסכוניות באנרגיה יקרות יותר לייצור, והעלות הסופית לצרכן גבוהה פי כמה ממחירה של נורת ליבון רגילה. עם זאת, החיסכון בחשמל ואורך חיי הנורה הארוכים יותר בנורות חסכוניות באנרגיה, הופך אותן לחלופה כדאית, גם למי שלא לוקח בחשבון את המשמעות הסביבתית.

גם בישראל

עמרי לוין, מנכ"ל פיליפס ישראל, אמר ל-ynet כי "הערכות ומחקרים שונים מראים שכ-20% מצריכת החשמל היא לצרכי תאורה, כך שנורת הליבון הסטנדרטית, ש-20-30 יחידות ממנה נמצאות בכל בית, היא יותר אמצעי חימום מאשר תאורה. הנורות הללו צורכות כמות גדולה של חשמל, המזהם את הסביבה, ומקפיצה את התשלום החודשי של כולנו".

לדבריו, "הנורות החסכוניות צורכות חמישית מהאנרגיה הנדרשת לנורת ליבון רגילה, מה שמוזיל את עלויות השימוש. לדוגמה, במקום לשלם כ-70 שקלים לשנה על שימוש בנורת ליבון (100W) אחת, נשלם רק 14 שקלים בשימוש בנורה חסכונית של 20W, בעלת עוצמת אור זהה. אם מכפילים את המספר בכ-20 נורות (W100) בממוצע בבית", אומר לוין, "נרשם חיסכון נקי של מאות ואפילו אלפי שקלים מדי שנה, כאשר החיסכון הכולל במשק הישראלי עשוי להיות עצום".

"מלבד החיסכון הכספי, באמצעות מעבר לנורות חסכוניות ניתן להפחית את כמות הפחמן-הדו חמצני הנפלטת לאטמוספירה", אומר לוין. "מדובר בכ-70 קילוגרם פחות מהכמות הנפלטת מדי שנה כתוצאה משימוש בנורת ליבון אחת בלבד. המכפלות מרשימות במשמעותן האקולוגית: למעלה ממיליון וחצי משפחות בישראל, כפול נורות בממוצע בכל בית, כפול 70 קילוגרמים של גז חממה לכל נורה מדי שנה. כמות עצומה של מזהמים שלא יפלטו לאטמוספירה".

ומה בעניין המחיר? לוין טוען, כי למרות מחירן הגבוה, נורות חסכוניות באנרגיה מהוות דווקא חלופה זולה יותר. "אכן, נורה חסכונית עולה כיום בממוצע פי 6 מנורה רגילה - כ-24 שקל לעומת כ-4 שקל לנורת ליבון. אך הנורה החסכונית מחזיקה פי 6 יותר זמן - כ-6000 שעות לעומת 1000 שעות הארה לנורה רגילה. משמעות הדבר שהנורות החסכוניות עולות בדיוק אותו הדבר לשעת שימוש כמו הנורות הרגילות. זאת, נוסף לצריכה הנמוכה".