הערכה: בישראל נכסי נספים בכמיליארד שקל

יום השואה החל היום מעלה גם את שאלת הרכוש היהודי האבוד. עיקר ההתייחסות לאובדן רכוש נגעה לחשבונות בנקים ולפעמים גם ליצירות אמנות. את הרכוש הנדל"ני הרב שהותירו מאחוריהם ניצולי השואה ונספיה נוטים לשכוח. בנוסף קיימת גם בעיה של שערוך הנכסים בישראל שנרכשו טרם השואה בידי יהודים שנספו אחר כך.

בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת ביקרו בישראל אלפי יהודים שרכשו נכסים ופתחו תוכניות חסכון. חלקם שקל לעלות לארץ וניסה להכין קרקע פיננסית, אחרים ביקשו להבטיח עתיד לילדיהם. הם חזרו לאירופה ורובם ניספו בשואה.

בראשית 2005 הגישה ועדת החקירה לאיתור והשבת נכסים של קורבנות השואה, בראשות ח"כ קולט אביטל (העבודה) את מסקנותיה לכנסת וקבעה כי המדינה הרוויחה סכומים גדולים משמירה על כספם של נספים.

"מסקנות ועדת החקירה הפרלמנטרית היו מאוד ברורות", אומרת אביטל ל-ynet. "אותרו 9,000 חשבונות בבנקים בישראל. כשסיימה הוועדה את עבודתה, הבנו שהדרך היחידה להחזיר את הרכוש היא בחקיקה והחוק הובא לאישור הכנסת ה-16.

"במקביל, הוקמה החברה לאיתור והשבת נכסים של נספי שואה שאמורה לקבל לידיה את כל הרכוש, לאתר רכוש חדש ואת היורשים.

"מכיוון שערכם של הכספים נשחק, הוקמה ועדה במשרד המשפטים לשערך את הכספים. הוועדה סיימה את עבודתה וכעת ממתינים לתוצאות. המסקנות לא טובות. הסכומים המשוערכים נמוכים ממה שחשבתי. לדעתי, אחת הסיבות היא שהוועדה עבדה עם בעלי אינטרסים כיוון שחלקם יושבים בדירקטוריונים של הבנקים".

באיזה סכומים מדובר?

"בזמנו ההערכה שלי בנוגע לחשבונות הבנק עמדה על מיליארד שקל. יחד עם זאת יש גם דירות, פרדסים, חלקות אדמה. הבעיה היא שלהבדיל מהבנקים לגביהם היה לנו קצה חוט, בכל הנוגע לנכסים, מלאכת האיתור הרבה יותר קשה ומסמכים

רבים נאבדו או הושמדו. את הנכסים קשה יותר לשערך אבל אני מניחה שמדובר בסכום העולה על מיליארד שקל. מיותר לומר שבישראל היה סחר-מכר לא קטן של אדמות ויש לנו הרבה פניות של אנשים שאומרים 'סבא שלי קנה קרקע בפלסטינה, עזרו לי לאתר אותה וזה כלל לא פשוט'".

היכן הנכסים הללו?

"אנשים וגופים שמחזיקים בהם לא מודים בכך מסיבות אלא ואחרות. למשל הקרן הקימת לישראל חשבה תמיד על עצמה כעל גוף לאומי - מצילת אדמות לאום כשבפועל, היא פדתה את האדמות מאנשים שנספו וטוענת שהן שלה".

האם את אופטימית?

"תמיד. נעשית עבודה ואני מקווה שהיא תסתיים בקרוב. לגבי נכסים בחו"ל אינני עוסקת בנושא שמטופל על ידי חברות פרטיות, ביעילות או שלא ביעילות, זה כבר לא אני". 

נכסים באירופה

בשנות ה-90 מינה נשיא ארה"ב דאז ביל קלינטון את שגריר האיחוד האירופי סטיוארט אייזנשטט, לחקור את נושא השבת הרכוש היהודי. במסקנותיו מ-1998 העריך איזנשטט כי באירופה רכוש אבוד בשווי של 145 מיליארד דולר, שליש ממנו בפולין. היום, יותר מ-60 שנה אחרי כניעת גרמניה הנאצית ושחרורה של אירופה, ועשור לדו"ח איזנשטט - נדמה שהנושא עדיין לא זוכה לטיפול.

ישראל אינה מנהלת חזית מסודרת בעניין והמבקשים להשיב את נכסיהם נאלצים לשכור לעצמם שירותים משפטיים, לנהל את המערכה לבדם ברוב המקרים ללא הצלחה ובהפסדים כספיים.

פרופ' יוסי כץ מאוניברסיטת בר-אילן שחוקר שנים את התחום אומר כי "במרבית אירופה אפשר להגיש תביעות באמצעות עו"ד או חברות שמתמחות בכך. בפולין היה מאוד קשה לתבוע אך שינוי חקיקה עתיד לאפשר בקרוב הגשה של תביעות רכוש".

כץ מציין כי תביעות רכוש הוגשו כבר לאחר המלחמה, אך עד היום מדובר במקרים בודדים, משום שלא רק שהליך מאוד מורכב, אלא שהתחום פרוץ. "ישראל לא מייצגת ניצולים והם צריכים לעשות זאת בעצמם, לשאת בעלויות הכבדות ולהיות חשופים לסיכונים, כאשר כל מיני גורמים בשוק עושים מזה כסף", הוא אומר.