ויקיפדיה - אי למידה או e-Learning?

בשנים האחרונות הפכה ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית באינטרנט, לאימת המורים. תלמידים המתבקשים לסכם על האבולוציה או על החור באוזון, להכין עבודה על העלייה השניה או פרזנטציה על מנחם בגין מקישים את מילות החיפוש הרלוונטיות בגוגל, ובראש דף תוצאות החיפוש מופיע הערך בוויקיפדיה.

קליק אחד, פעולת העתק-הדבק פשוטה, והנה העבודה מוכנה, עשירה בטקסט, תמונות ואיורים, וזהה אצל כל התלמידים. מורים במספר בתי ספר ברחבי הארץ מצאו לכך לאחרונה פתרון יצירתי – לא מקבלים יותר עבודות מודפסות, רק בכתב יד.

המחשב האישי, האינטרנט והנגישות לתוכן פתחו אפשרויות חדשות ללמידה, אבל כשנפגשו עם מבנה הלמידה המסורתי של בבית הספר יצרו הפרעה - המורים סבורים שהתלמידים מנצלים את הרשת לאי-למידה

במקום ל-eLearning, ולכן נאלצים לחזור לשימוש בשיטות ישנות כמו כתיבה ביד.

אלא שאולי עדיף היה למורים לאמץ גישה אחרת, בדומה לגישת אמנויות הלחימה של המזרח הרחוק - הימנעות מהתקפה ישירה, והתמקדות בהגנה אקטיבית תוך ניצול כוחו של היריב. הויקיפדיה היא הבטחה גדולה, ועדיף לא להילחם בה חזיתית אלא להשתמש ב"אנרגיות" העצומות הגלומות בה כדי להפוך את הלמידה למשמעותית – גם מחוץ לגבולות הזמן והמרחב של בית הספר.

מהר-מהר

הויקיפדיה (באנגלית: Wikipedia) היא אנציקלופדית תוכן חופשי מבוססת-ויקי (טכנולוגיה המאפשרת שיתוף ביצירת המידע), שכוללת גם מידע עכשווי ועדכני. "חופשי" במקרה זה פירושו חופשי לשימוש, עריכה, העתקה והפצה, מבלי שיהיה "נעול" על ידי חוקי זכויות יוצרים.

ויקיפדיה מפותחת באופן שיתופי במספר רב של לשונות, והיא מנוהלת בידי מוסד ללא כוונות רווח, קרן ויקימדיה. בוויקיפדיה בעברית ישנם היום 53,275 מאמרים. בגירסה האנגלית של ויקיפדיה ישנם כ-1.6 מיליון מאמרים, ובכל השפות יחד מעל לשישה מיליון מאמרים (בכ-250 שפות).

הולדת הוויקיפדיה כפרויקט בשפה האנגלית ב-15 בינואר 2001. ממשק הויקי עצמו, שאיפשר את בניית ויקיפדיה, הומצא בשנת 1995 על ידי מהנדס התוכנה האמריקאי וורד קנינגהם, והוא נחשב היום ליישום מוביל של גישות חדשות בלמידה שיתופית ובניהול ידע. השם "ויקי" נבחר על ידי קנינגהם אחרי שנסע באוטובוס מעבורת בנמל התעופה הבינלאומי בהונולולו, בירת הוואי, שנקרא בשפה המקומית "wiki wiki" – כלומר, "מהר-מהר".

שאלה בסיסית ששואלים את עצמם אנשי חינוך היום היא האם הערכים בויקיפדיה מדויקים - שהרי בניגוד לאנציקלופדיות המוכרות, הויקיפדיה אינה נכתבת על ידי מומחים בעלי רקע אקדמי בתחום הרלוונטי, אלא על ידי הגוף הנעלם שהוא ציבור המשתמשים.

על שאלה זו ניתנה תשובה מפתיעה בבדיקה שערך לפני כשנה כתב העת הנחשב Nature – במסגרת הבדיקה הושוו כחמישים ערכים מדעיים של האנציקלופדיה בריטניקה לאלה של הויקיפדיה, וברבים מהערכים התגלתה דווקא ה"בריטניקה" כפחות מדויקת. כך, לדוגמה, בערך "מוטציה" היו 8 אי-דיוקים ב"בריטניקה" ו-6 בלבד בוויקיפדיה, ובערך "קוורק" 5 אי-דיוקים ב"בריטניקה", ואף לא אחד בויקיפדיה.

סביבת למידה שקופה

אך שיתוף המידע אינו מסתכם רק באנציקלופדיה אינטרנטית. ראש המרכז לחקר חברת המידע

באוניברסיטת חיפה, פרופ' שיזף רפאלי, מדבר על הוויקי כשיטה וכלי תוכנה לבנייה פשוטה ומהירה של מאגרי מידע ואתרי אינטרנט, בהם התוכן נכתב ונערך על ידי משתתפים רבים.

התכונות המרכזיות של הוויקי, לפי רפאלי, הן הפשטות והדינמיות, המאפשרות למשתתפים להוסיף תכנים בקלות, לערוך אותם יחד, לשלב קישורים ומולטימדיה, לעקוב אחר השינויים ולהשוות בין הגרסאות השונות בכל נקודת זמן. תכונות אלה הופכות את הויקי לסביבה שהשקיפות היא מרכיב וערך מרכזי בה - סביבת למידה שקופה מאפשרת למשתמשים רבים להיות מעורבים בתהליכי למידה של זולתם.

אז מה השלכות של עולם הויקי על מערכת החינוך? העתידן אשר עידן, במאמרו בגיליון זה על פדגוגיה 2.0, טוען כי המאפיין המרכזי של עולם הוויקי הוא שהיום התלמידים הם יצרני חומרי הלימוד, ולא המורים ומערכת החינוך.

בעיני זו אבחנה מרחיקת לכת, אך אין ספק כי ההתפתחות המואצת של כלי השיתוף והקהילה ברשת יוצרים הזדמנות נדירה לשינוי פני החינוך – בתפקיד המורה, בתהליך הלמידה, באופני ההערכה, בניצול נכון של הזמן והמקום, בתקשורת בין המורה לתלמידיו, בשיתופיות בין התלמידים ובשקיפות של כלל תהליך הלמידה.

רשת חברתית באינטרנט

בישראל של שנת 2007 מונה שוק האינטרנט המהיר כ-3.9 מיליון גולשים, שהם כ-1.35 מיליון משקי בית (כ-70% מכלל משקי הבית). כמעט ואין היום במדינת ישראל בעיית נגישות לאינטרנט - לאלה שאינם מחוברים מהבית נפתחו מרכזי אינטרנט קהילתיים הפתוחים במשך כל שעות היום.

אז איך רותמים את Web 2.0 והוויקיפדיה למעשה החינוכי? ויקי-ויקי - מהר-מהר. מדוע למהר? כי הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מהיר מאד ואם לא נתחיל ליישם אותה גם במערכת החינוך, במקום שבו מתמרכז תהליך הלמידה, תיחשב מערכת החינוך ללא-מעודכנת, לא רלוונטית.

כך, למשל, אפשר לחזות כבר בעתיד הקרוב קבוצה של תלמידים בבית ספר יסודי שעבודת הסיום שלהם בהיסטוריה מבוצעת כולה ב-Web 2.0. הפרוייקט שלהם הוא חקר מושגים שונים בתרבות הישראלית, המתבצע ב"ויקי תרבות ישראל" שהקימו לצורך כך.

בשלב הראשון בתהליך הלמידה - הגדרת שאלות המחקר - הם נעזרים בגולשים אחרים (תלמידי הכיתה, מורים, מומחים ואפילו קרובי משפחה) בניסוח השאלות. טכנולוגיית הויקי מאפשרת להם ולמורה לבחון את התפתחות השאלות באמצעות "השוואת גרסאות".

בשלבי איסוף המידע מסתייעים התלמידים ברשת חברתית באינטרנט דוגמת דלישס (פירוט בהמשך) המאפשרת, באמצעות סימון תגיות בנושאים הקשורים לתרבות הישראלית, להתחבר לאנשים בעלי עניין דומה ולהיעזר בהם במידע, רעיונות וחומרים (שיכולים להיות טקסטים, תמונות, מוזיקה וסרטים).

למורה שלהם להיסטוריה יש בלוג המוקדש לנושא המחקר השנתי, ובו היא מעלה רעיונות שונים ויוצרת חיבורים בין הקבוצות השונות. התוצרים של כל הקבוצות נמצאים ברשת בסביבת ויקי ומאפשרים לכל התלמידים להגיב ואפילו לערוך אלה את אלה.

תוצר הלמידה הופך חלק אינטגרלי מהמידע הגדל בקצב הויקי-ויקי ברשת, ומהווה מקור תוכן עבור תלמידים אחרים בבתי ספר אחרים. הלמידה נעשית גם מחוץ לזמן הרשמי של בית הספר, תוך יצירת קשרים עם מומחים ב"עולם האמיתי". תלמידים לומדים לתקשר עם מבוגרים סביב ידע, לברור ולאמת ידע, ולערוך אותו בצורה שתהיה נגישה גם לחבריהם.

ואיך לא הולכים לאיבוד בעולם עתיר מידע זה, ההולך ומתעצם בכל יום? בעזרת התגים. הגולשים היוצרים את התוכן מצרפים לכל פריט תג - מילת מפתח המגדירה את התוכן.

אתר דלישס שהוזכר קודם הוא רשת חברתית של אתרים מועדפים, שבהם כל משתמש מגדיר תגים באמצעות מילות מפתח, הופך חבר ברשת החברתית של כל בעלי התג הרלוונטי ויוצר קשרים עם בעלי תגים זהים שעשויים להיות בעלי עניין משותף (תלמיד המתעניין ב"פלאפל", למשל, יכול ליצור תג לנושא ולתקשר עם אחרים שכתבו על כך – בשלנים, היסטוריונים או אנשי מחקר התרבות).

אנשי החינוך צריכים לעודד את התלמידים להשתמש באתרים כמו דלישס לבניית רשת חברתית-לימודית ולפתח סביבות למידה משולבות ויקי. תפקיד המורה לא מתבטל אלא הופך מהותי יותר – הוא הופך להיות מנחה טוב ללמידה שיתופית, ולומד בעצמו.

התנסויות חלוציות

השימוש בוויקי במערכת החינוך בישראל הוא רק בראשית הדרך, וכניסתו נעשית בעיקר על-ידי יוזמות מקומיות של מורים ואנשי חינוך שנחשפו לכלים אלה. מתודולוגיה ברורה של פעולה עדיין לא גובשה. מספר התנסויות "חלוציות" מסמנות את הדרך בה צריך ללכת, גם אם אינן מנצלות עדיין את כל כלי המדיום.

כך, למשל, נעשה שימוש בוויקי בקורס להכשרת מנהיגות חינוכית בתחום אוריינות ומידענות מתוקשבת שמתקיים במחוז חיפה. באתר הוויקי של הקורס נכתב כי מטרת הקורס היא להכשיר מנהיגות חינוכית שתשלב את ההוראה המתוקשבת בבתי הספר בתחומי הדעת השונים, ובכל שכבות הגיל.

הלומדים בקורס מתנסים בהיכרות עם כלי הוויקי, הבלוגים והתגים, ואמורים לפתח תוכניות הוראה חדשניות המשלבות כלים אלה. ד"ר אברום רותם, ממובילי הקורס, טוען כי השימוש בכלי הווב 2.0 יגרום "שינוי משמעותי" שלא יאפשר להחזיר את הגלגל של מערכת החינוך לאחור.

ניסיון אחר לשימוש בויקי נעשה בבית הספר התיכון ע"ש יצחק רבין במזכרת בתיה.

ה"ויקיכימיה" היא מיזם שמובילה המורה לכימיה בבית הספר, אורנה פרידמן, לחיבור אנציקלופדיה שיתופית, חופשית ומהימנה על ידי תלמידי מגמת הכימיה בכיתה י"א. המאגר הנבנה מבוסס על תוכנית הלימודים הניסויית החדשה של משרד החינוך. תלמידים כבר הזינו לויקיכימיה כמה עשרות מושגים, אותם הם עורכים ומעדכנים מעת לעת במהלך שנת הלימודים.

שיטוט באתר מגלה כי מעבר לכתיבת הערכים השיתופית כמעט ולא נעשה שימוש בכלי הויקי האינטראקטיביים כמו ה"שיחה", המאפשר ליצור דיאלוג ושיח לימודי סביב היצירה. אבל זהו רק השלב הראשון, והמאגר המתהווה, יש לקוות, יהיה בסיס להמשך פיתוח של תהליכי למידה חדשניים, הרחבת קהילת הלומדים ואולי אף המלמדים.

גיא לוי הוא מנהל מוצרים מתוקשבים במרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח), מלכ"ר שמטרתו קידום החינוך בישראל.

המאמר פורסם לראשונה בעיתון הד החינוך