דו"ח המבקר: ההתנתקות עלתה כפול מהמשוער
מבקר המדינה מצא כי בתוך שנה וחצי אומדן עלות תוכנית ההתנתקות עלה מ-4.5 ל-9 מיליארד שקלים. "השיקול התקציבי היה צריך לתפוס מקום חשוב במהלך בחינת החלופות ליישומה, דבר שלא נעשה", כתב המבקר. משרד ראש הממשלה: "התוספת - בשל חקיקה בכנסת והחלטת בג"ץ"
לא עומדים במסגרת התקציב – גם בהתנתקות: האומדן הכולל של עלות תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה הוכפל בתוך שנה וחצי מ-4.5 מיליארד שקלים ל-9 מיליארד שקלים. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום (ד'). המבקר מציין כי בתוכנית זו ההיבט התקציבי לא תפס מקום חשוב לצורך בחינת חלופות והפעלת שיקולי יעילות וחיסכון, למרות ההיקף הגדול של התוכנית.
ועוד בדו"ח המבקר:
- כשלים בהתמודדות מול הקסאם
- הליכוד השתלט על המועצות הדתיות
- שפעת העופות: היערכות לקויה לטיפול במגיפה
- לבחון מחדש את המיקוד בבגרויות
- מפעל הפיס חילק תרומות למקורבי הדירקטוריון
ביוני 2004 החליטה ממשלת ישראל על תוכנית להתנתקות מרצועת עזה ומאזור בצפון השומרון. לצורך יישום ההחלטה נחקק בפברואר 2005 חוק יישום תוכנית ההתנתקות. חודש לאחר מכן התקבל בכנסת חוק התקציב לשנת הכספים 2005 ובו ניתן תקציב לביצוע התוכנית.
עם התקדמות התהליך והתקרבות מועד הפינוי באוגוסט 2005 - קיבלה הממשלה סדרה של החלטות שנועדו לתת למתיישבים פתרונות להתיישבות חלופית. החלטות אלה, כותב מבקר המדינה, הצריכו תוספות והעברות תקציביות ניכרות למימון הוצאות התוכנית במהלך שנת 2005 ושינו באופן משמעותי את האומדן הכולל שלה. "תוכנית ההתנתקות היתה מהלך יזום של הממשלה והיה ידוע לה כי למימונה יידרש תקציב בהיקף גדול. לאחר שהממשלה קבעה את המדיניות בדבר ביצוע תכנית ההתנתקות, השיקול התקציבי היה צריך לתפוס מקום חשוב במהלך בחינת החלופות ליישומה, דבר שלא נעשה", כתב מבקר המדינה.
המבקר מוסיף כי עוד לפני שאושרו חוק היישום וחוק התקציב היה ידוע לוועדת ההיגוי שהקימה הממשלה על מנת לטפל בכל העניינים הנוגעים לביצוע התוכנית כי ייתכן שיהיה על הממשלה להיערך למתן סוגים שונים של פתרונות דיור למתיישבים. אף שבהחלטת הממשלה מיוני 2004 נקבע כי "ועדת ההיגוי תדווח לקבינט על פעולותיה ותעלה בפניו נושאים הטעונים החלטת דרג מדיני", לא נעשו ולא הוצגו לממשלה ולכנסת הערכות ואומדנים כלשהם באשר להיקפי ההוצאה שעשויים להידרש למימון פתרונות אלה.
לא התקבלו החלטות בנושאים מרכזיים
בבדיקת תהליך קבלת ההחלטות של ועדת השרים לענייני התנתקות בתחום תקצוב תוכנית ההתנתקות העל המבקר את הממצאים האלה:
1. הצעות החלטה רבות שהוגשו לוועדת השרים עסקו בנושאים נקודתיים ופרטניים. זאת בשעה שבנושאים אחרים, מהותיים ומרכזיים, לא התקבלו החלטות. לדוגמה, לא התקבלה החלטה בדבר תכנית כוללת למתן פתרונות דיור למתיישבים לטווח הקצר ולא נקבעו מסגרת תקציב כוללת למימון פתרונות הדיור ומסגרת תקציב רב-שנתית.
2. הוועדה קיבלה החלטות רבות שביצוען מחייב תוספות תקציב ניכרות בלא שהציגה את המקורות למימון ביצוען.
3. בנושאים רבים קיבלה הוועדה החלטות המחייבות תוספות תקציב, בלא שדווח לה על קצב ההוצאה בגין החלטות קודמות באותו עניין וללא מידע על אומדן עלות השלמת הפרויקטים.
4. חלק מהצעות ההחלטה הובאו לידיעת מקבלי ההחלטות רק במועד הדיון בלא שניתנה להם שהות מספקת לבחון אותן.
אגף התקציבים במשרד האוצר העביר למשרדי ממשלה תקציבים נוספים על אלה שהועברו להם באמצעות משרד ראש הממשלה. תקציבים אלה הסתכמו בעשרות מיליוני ש"ח בכל אחד מן המשרדים הנוגעים בדבר. לדברי המבקר, הדבר פגע בבקרה התקציבית ובעקרונות השקיפות והגילוי הנאות של מלוא התקציבים שהוקצו להתנתקות בצורה מרוכזת באמצעות משרד ראש הממשלה.
הביקורת העלתה עוד כי אף שמיוני 2004 ועד אישור חוק התקציב בסוף מרס 2005, הובא לפני הוועדות והגופים השונים שהקימה הממשלה לצורך יישום התוכנית, מידע בדבר האפשרות כי הממשלה עשויה להידרש לתת פתרונות דיור לטווחי זמן שונים למתיישבים ולעתים אף הובאו הערכות ואומדנים ראשוניים של עלותם. מידע זה לא הוצג לממשלה ולכנסת בדיונים לקראת חקיקת חוק היישום וחוק התקציב לשנת 2005, ולא נעשה בו שימוש לצורך תכנון התקציב.
איך הפכו 4.5 מיליארד ל-9 מיליארד?
אז כמה באמת עלתה למשלם המיסים תוכנית ההתנתקות? בנובמבר 2004 ההערכה היתה כי ההתנתקות תעלה 4.5 מיליארד שקלים. באפריל 2005 עלה הסכום ל-6.4 מיליארד שקלים לאחר חקיקת חוק פיצויים בכנסת. חודשיים לאחר מכן עלה הסכום המשוער ל-7.4 מיליארד שקלים בעקבות פסיקת בג"ץ בנושא. בספטמבר 2005, בתום ביצוע התוכנית, עלות הפינוי המשוערת עמדה על שמונה מיליארד שקלים.
בסופו של דבר מעריכים במשרד האוצר כי העלות הסופית הסתכמה בתשעה מיליארד שקלים. סכום זה כולל כ-4.1 מיליארד שקלים לתשלום פיצויים למפונים; כ-2.5 מיליארד שקלים להוצאות מערכת הביטחון. 800 מיליון שקלים להסכמי העתקה. 775 מיליון שקלים לדיור זמני. 210 מיליון שקלים לאירוח בבתי מלון. 200 מיליון שקלים לפעילות מינהלת סל"ע. 160 מיליון שקלים להוצאות משרדי ממשלה. 140 מיליון שקלים להריסת מבנים ו-97 מיליון ש"ח לפינוי חפציהם של המפונים ולהוצאות אחרות.
בנוסף מצא המבקר עיכובים בירוקרטיים במתן הכספים למפונים שבחרו במסלול של אובדן נכס ייחודי, ולא על-פי סוג הבנייה ושטח הבית. השמאים שביקרו באותם בתים לא השיגו מסמכים הדורשים לחישוב סכום הפיצוי. כתוצאה מכך, וגם בשל בירוקרטיה בין שמאים שנשכרו במיוחד עבור הפרויקט ושמאים של משרדי הממשלה נוצר עיכוב בתשלום הפיצוי למפונים.
תגובת משרד רה"מ: בג"ץ והכנסת אחראים
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "מקורו של הגידול החד בעלויות התוכנית הממשלתית בגורמים שאינם תלויים בממשלה כלל עיקר, דהיינו בתיקונים להצעת החוק, כפי שנתקבלו על-ידי הכנסת, ובתוספת הנובעת מפסק דין של בית המשפט העליון".
על-כך כתב המבקר: "מתברר כי אומדן ההוצאה הכוללת על ביצוע תוכנית ההתנתקות, שנעשה בתחילת התהליך, לא כלל את אומדני תוספת ההוצאה הצפויה שתידרש על פתרונות הביניים למתיישבים. לפיכך עד אמצע שנת 2005 אומדן ההוצאה הכוללת של משרד האוצר לא שיקף את האומדן האמיתי של התוכנית והמשרד נאלץ לשנות את הערכותיו ואומדניו תכופות".
לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שתהליך קבלת ההחלטות התקיים בתנאי אי-וודאות והתבסס בין היתר על אומדנים והערכות, ראוי היה שאומדן מפורט ומהימן של כל ההוצאות הצפויות במסגרת תכנית ההתנתקות יוצג לפני מקבלי ההחלטות בזמן אמיתי.
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg "צילום: יעל גולן")
