איך לדבר עם בן הזוג במקום לריב איתו

כמה מאיתנו יודעים לדבר באמת עם בן הזוג? נסי להקשיב לעצמך. האם את שמה לב למה שאת אומרת כשאת "מדברת‭?"‬ האם את שומעת איך את מייפה את המעשים שלך ומבקרת את המעשים שלו? איך את סולחת לעצמך על מה שלעולם לא תסלחי לו?

אילו הקשבת לעצמך באמת, היית יכולה לעבור מאווירה של ויכוח לאווירה של דיאלוג, ויש הבדל: כשמתווכחים רוצים רק להשמיע, להטיח ולפגוע. בדיאלוג מדברים, ורוצים לשמוע, להבין וללמוד. כדי לעבור ממצב של ויכוח לאווירת דיאלוג עליכם לגלות את המוקשים המילוליים ש"מפוצצים" את המצב, ולהפסיק לדרוך עליהם.

אז בואי נכיר את המילים הממולכדות שבהן את משתמשת, כדי שלעולם לא תרצי יותר להוציא אותן מפיך (אנחנו פונות אליכן הנשים, אבל הדברים נכונים באותה מידה גם לגבי הגברים). ‬

מוקש מס' ‭:1‬ אבל אתה

• אולי לא הייתי צריכה לומר את זה, אבל אתה הוצאת אותי מהכלים.
• אני לא רוצה להתערב, אבל אתה לא משאיר לי ברירה.
• אני רוצה להתפתח, אבל אתה לא מאפשר לי.
  

"אבל אתה" הוא ביטוי קסמים שמאפשר לך להודות בטעות, להתנצל, להכיר בחולשה באופייך, לחשוף פגם בהתנהגותך - ואז, במחי שתי מילים, לבטל את החלק המתנצל של המשפט שאיתו לא נוח לך, ולהישאר עם החלק השני שמציג את בן זוגך כאחראי להתנהגותך. כשתפסיקי לומר "אבל אתה‭,"‬ תישארי עם מחצית המשפט שאותה ניסית להכחיש, ואז תקבלי את האמת על עצמך: אמרת משהו לא נחמד, את מתערבת, את לא מתפתחת. את כל אלה את עושה, לא הוא. כנות כזו מזמינה כנות דומה גם מצדו, וכשכל אחד מכם יהיה מסוגל לדבר על החולשות והטעויות של עצמו, יתחיל הדיאלוג ביניכם.

מוקש מס' ‭:2‬ לא התכוונתי

• לא התכוונתי לבגוד בך, זה פשוט קרה.
• אני לא מתכוונת לפגוע בך, אני רק אומרת מה שאני חושבת. 
• אני לא מתכוונת למתוח ביקורת על הוריך, אני רק רוצה שתראה את האמת.
  

איך נוצרת הסתירה הזו בין מה שאנחנו מתכוונים למה שאנחנו עושים? לכך אחראי מנגנון הגנה מתוחכם מאוד, שמאפשר לנו להאמין שלא חשוב מה אנחנו עושים - אם הכוונות שלנו טובות אז לא מגיע לנו שיכעסו עלינו. בזכות "לא התכוונתי" את יכולה להאמין שמעשייך השליליים "פשוט קורים לך‭."‬ אך כשתסרבי להתפתל סביב תירוץ עלוב כזה, תוכלי לראות בכנות את מעשייך. אולי זה קשה, אבל כנות כזו מאפשרת דיון אמיתי על הדברים שקרו.

מוקש מס' ‭:3‬ רק בגללך

• אני מחפשת תשומת לב אצל אחרים רק בגלל שאתה כל-כך אדיש אלי.
• אני קנאית רק בגלל שאתה לא משתף אותי בתוכניות שלך.
• אני מתעקשת רק בגלל שאתה לא הגיוני.
  

למילות הסבר קטנות אלה יש כוח מאגי. הן משמשות אותך בכל פעם שאת רוצה להטיל את האחריות למעשייך על העבר, על המשפחה, על הגנטיקה, על החינוך שקיבלת, ובעיקר על בן זוגך. הכל בגללם, הכל בגללו - זה לעולם לא בגללי, אז איזו סיבה יש לבוא אלי בטענות? כשתביני שכל דבר שאת עושה הוא תמיד הבחירה שלך והאחריות שלך, ולא של מישהו אחר, תהיי מסוגלת לנהל עם בן זוגך דיאלוג אמיתי, שבו שניכם מכירים כל אחד באחריות ובבחירות של עצמו.

השבוע בעיתון "לאשה": איך להוציא את העוקץ מהחץ שנשלח אליך

מוקש מס' ‭:4‬ אילו היית

• אילו היית אוהב אותי, היית אומר לי את זה.
• אילו היית רגיש יותר, היית יודע בעצמך מה מציק לי.
• אילו היית מקבל אותי כמו שאני, לא היית מבקר אותי.
  

רבים מאיתנו מאמינים שאם בן זוגנו אוהב אותנו, הוא יעשה מה שאנחנו רוצים. אם גם את חושבת

כך, את מצפה בעצם לצייתנות מצדו, לא לאהבה. את רוצה שהוא יעשה מה שבעינייך נחשב לביטוי אהבה, התחשבות ורגישות – לא מה שנחשב בעיניו. כשאת משוכנעת שאת יודעת מהם הכללים שלפיהם מתנהג אדם אוהב, את בצרות, כי את לא ערה למה שהוא מנסה לתת לך בדרכו. בדיאלוג, שניכם לומדים ולא מלמדים. אם תלמדי ממנו מה נחשב בעיניו לביטוי אהבה, ייתכן מאוד שיתאזן החשבון לגבי השאלה "מי אוהב יותר‭."‬ ואז תגלי אולי שהתסכולים שלך מיותרים.

מוקש מס' ‭:5‬ רק אם אתה

• אם אתה לא מוכן להשקיע ביחסים, גם אני לא אשקיע בהם.
• אם אתה רוצה סקס טוב, אז תלמד להתייחס אלי אחרת.
• אם אתה רוצה שאני אלך אל הוריך, אז תתחיל לבקר אצל ההורים שלי.
  

רבים קיבלו בילדותם את המסר שהם אהובים רק כשהם ילדים טובים, ולכן הביאו לחיים הבוגרים יכולת לאהוב מישהו "רק אם" הוא יעשה מה שנכון בעיניהם. זו אינה אהבה, זו סחיטה. את שומרת בראשך לוח ניקוד, ומסכמת את נקודות האהבה שקיבלת לעומת נקודות האהבה שנתת לו, כדי להבטיח שאת לא מקבלת פחות מכפי שאת נותנת. המעבר לדיאלוג מזמין אותך לשמוע את עצמך בכל פעם שאת אומרת "אם אתה‭,"‬ ולזכור שאת מבטאת באותו רגע נתינה על תנאי. המודעות לכך בוודאי תמריץ אותך להציע אהבה אמיתית שאינה תלויה בדבר. ואם את תעניקי לו ללא תנאי, גדול יותר הסיכוי שגם הנתינה שלו תהיה בלי תנאים.

מוקש מס' ‭:6‬ צריך, חייב, מוכרח

• אתה צריך לומר לי מה אתה מרגיש.
• אתה חייב ללמוד להיפתח.
• אתה מוכרח להבין אותי.
  

"צריך‭,"‬ "חייב" ו"מוכרח" הן שלוש המילים שמראות שאת באה עם ציפיות מוקדמות, שקובעות איך הוא צריך להתנהג. כשאת אומרת "אני מצפה‭,"‬ את מתכוונת לומר "אתה צריך‭,"‬ ואז את כמו אדם שמלמד חתול לנבוח. את מנסה ומנסה, ובסוף החתול מביט בך ואומר "מיאו‭,"‬ כי חתול נשאר חתול. בן זוגך ינהג תמיד כפי שנכון בעיניו ולא כפי שאת מצפה. כדי לעבור לדיאלוג התחילי להבחין בין הציפיות שלך ממנו ובין האיש עצמו. זה לא אותו דבר. "הוא" זה דבר אחד, ומה שלדעתך "הוא צריך להיות" זה דבר שני, ואין שום קשר בין השניים.

כשאת תקועה במה שאת מצפה ממנו, את לא מחוברת לאיש עצמו. כשאת מפסיקה לצפות, את רואה את האיש עצמו, ופשוט מבינה שהוא לא מבין. גישה כזאת משחררת אותך מכעס. ובלי כעס את יכולה לפעול ממקום הרבה יותר חיובי ויצירתי, ולשאול את עצמך מה לעשות כדי שהדברים יהיו מובנים לו יותר.

• הכותבת היא יועצת פסיכולוגית המתמחה בתקשורת זוגית ומשפחתית
• הכתבה פורסמה בעבר בעיתון "לאשה"