מיצג בארה"ב: נשים בהריון נורו במחסום צה"ל

מיצג זוועה בלב הקמפוס. ביום העצמאות של ישראל יצא מקס גרוסמן, מרצה לאמנות ועיצוב באוניברסיטת סאן חוזה בקליפורניה, משיעור - ונתקל בקיר ענק שהקים ארגון סטודנטים הקרוי "סטודנטים למען שינוי". הקיר הוקם בליבו של הקמפוס, ונועד לחקות את גדר ההפרדה שהקימה ישראל בינה לבין הפלסטינים. במרכזו של הקיר הוקם מחסום, ויותר מחמישים סטודנטים התגודדו סביבו, חלקם לבשו מדי צבא מנומרים ואחזו ברובים מפלסטיק, ואחרים לבשו כפיות ורעלות, והתחפשו לפלסטינים.

"הייתי בהלם כשראיתי את זה", נזכר גרוסמן. "אני בן 40, למדתי באוניברסיטאות ברקלי וקולומביה, מקומות שבהם התקיימו הרבה מאוד מחאות ציבוריות, אבל מעולם לא ראיתי דבר שכזה. הם שיחקו כאילו הם חוקרים ומענים עצורים", סיפר. "החיילים המחופשים צעקו על הסטודנטים שהתחפשו לפלסטינים", הוסיף אמיר מרגיאטאי, סטודנט למימון באוניברסיטה.

מהעדויות השונות עולה שהסטודנטים שהתחפשו לחיילים ישראלים צעקו כאילו היו חיילים במחסום. הסטודנטים שהתחפשו לעצורים אולצו לשכב, סרטים נקשרו סביב עיניהם, אזיקי-דמה הוצמדו לידיהם, ואחרים אפילו הוצאו להורג.

"זה היה כמו לראות מחזה", מספר אנדרו שוורץ, בוגר לימודי מדע המדינה באוניברסיטה. "הם צעקו על הסטודנטים שהתחפשו לפלסטינים עצורים: 'מה אתם חושבים שאתם עושים?', 'אתה לא מדבר, רק אני', 'שתוק או שאני יורה בך', 'אתה לא רואה את המשפחה שלך היום'". "היו סטודנטיות שהתחפשו לנשים בהריון", הוסיף מרגיאטי, "וכמה מהן 'נורו למוות' כי הן לא נענו להוראות שנתנו החיילים המחופשים".

פעילים מחופשים לחייל ולפלסטיני בקמפוס בסאן חוזה. מאחור - "גדר ההפרדה" (צילום: אנדרו שוורץ) 

קראו קריאות נגד ישראל

על פי העדויות, הסטודנטים המחופשים לא הסתפקו בצעקות על עמיתיהם המחופשים, אלא גם זעקו ססמאות בגנות ישראל וצעקו על הסטודנטים האחרים שעברו באזור. "על החומה", ציין גרוסמן, "היו שלטים שעליהם נכתב 'שחררו את פלסטין', 'סיימו את האפרטהייד הישראלי' ושלטים שקראו להפסיק את התמיכה הכספית בישראל".

"הם שאלו סטודנטים אם הם רוצים להתנסות בצ'ק פוינט ישראלי", הוסיף שוורץ, ועד נוסף לאירוע, מיכאל אברוקין, סטודנט למדעי המחשב ומתמטיקה סיפר כי "כל מי שעבר באזור זכה מהם לצעקות כמו: 'בוא הנה, למה אתה עובר פה? מה אתה מחפש פה?'". העדים לתקרית סיפרו כי מרבית הסטודנטים הגיבו באדישות למפגן המחאה, אך היו ביניהם כמה שנבהלו מאוד מאופי המחאה. "היתה תחושה מאוד לא נעימה", מספר אברוקין.

לחיילים במחסום המדומה לא היה קשה למצוא סטודנטים עוברי אורח. זאת, מאחר שהמחסום הוקם בלב הקמפוס. "ביום ממוצע עוברים שם בין 5,000 ל-10,000 סטודנטים", הסביר אברוקין, "הרוחב של השביל שם הוא בערך 30 מטר, בעוד שהמחסום התפרס על פני 20 מטר". כדי לעקוף את המחסום צריך היה לבצע עיקוף גדול בקמפוס, ולכן סטודנטים רבים בחרו פשוט לחצות דרכו.

אבל היה גם מי שניסה להתנגד למחאה. אברוקין וסטודנטים נוספים מסניף "הילל" האוניברסיטאי לבשו חולצות שעליהן היה כתוב "אילו הייתי מחבל מתאבד, אתם הייתם מתים". הסטודנטים מהילל ניסו לספק עמדה נגדית לחיילים המחופשים, וחלקם אפילו ניסו לדבר עם אנשי המחסום, אולם בלי הצלחה. גם גרוסמן ניסה לפנות אל הסטודנטים המוחים, אך לא הצליח. "הם אמרו שהם לא חייבים לדבר איתי. הם בכלל לא רצו דיאלוג, היתה להם אג'נדה".

התקנות לאישור הפגנות הוחמרו

לאורך חמש השעות שבהן הוצב המחסום בקמפוס - מעשר בבוקר ועד 3 אחר הצהריים - עמדה משטרת הקמפוס בצד ולא עשתה דבר - פשוט משום שלא היתה יכולה. לסטודנטים המחופשים היה אישור להפגין. מאוחר יותר התברר כי הארגון שעמד מאחורי המחאה גם קיבל אישור "להקים צ'ק-פוינט בקמפוס", - למרות שאיש באוניברסיטה לא תבע מפעיליו להסביר במה הדבר כרוך.

בעקבות האירוע, הוביל גרוסמן מהלך לשינוי תקנות אישורי ההפגנות - ונחל הצלחה. לפני ימים ספורים, הוחמרו התקנות המאשרות קיום הפגנות בקמפוס בסאן חוזה.

במקביל, נערכו באותו יום מחאות גם בקולג' בדיאנזה שבעיר קופרטינו בקליפורניה. סטודנטים מחו שם נגד חגיגות יום העצמאות, דרכו על דגלי ישראל והפריעו להופעה של הראפר הישראלי שי 360. הסטודנטים הישראלים שהתראיינו לכתבה הביעו דאגה מהאופן שבו משפיעים מפגני המחאה על שאר הסטודנטים. "לא כולם יודעים מה המצב בישראל ויש שחושבים שזה באמת המצב בארץ", אמר מרגיאטי.

הסטודנטים היהודים מודאגים גם מהאופן שבו הדבר עשוי היה להשפיע על עמדותיהם של מי שעתידים להיות מובילי העולם העסקי והפוליטי של ארה"ב בעוד שנים ספורות. בשנים האחרונות, מתרחשים אירועים מסוג זה מדי פעם בקמפוסים שונים בארה"ב, והארגונים היהודים השונים מנהלים מאבק עיקש על דעת הסטודנטים.

"כבר שנה שאנחנו עובדים עם הסטודנטים בסאן חוזה", אמרה מרנינה צ'רקין, סגנית מנהל הקמפוסים של סאן פרנסיסקו בארגון הליגה נגד השמצה (ADL). "יש שם בעיית 'אקלים'", היא מתבטאת בעדינות, "הטון שם אינו ידידותי. באופן כללי ניתן לומר שהסכסוך הישראלי-פלסטיני קם לתחייה בקמפוסים שמעודדים את חופש הביטוי. בקמפוסים מוצאים את הקיצוניים ביותר, ודברים שלא נתקלנו בהם בשום מקום אחר בארה"ב", ציינה.