ראש העין: ישומרו מבנים בריטיים בצד גינות פרטיות

הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בראש העין, בראשות ראש העירייה משה סיני, הכריזה כי על כמה מבנים ואתרים היסטוריים בעיר וסביבתה לשימור. החלטת הוועדה באה בעקבות פעילות מתמשכת בנושא של העירייה והמועצה לשימור אתרים.

בעיר ובסביבתה נערך סקר אתרי המורשת על ידי ד"ר אבי ששון, מהקרן לחקר מישור החוף שליד המכללה האקדמית אשקלון. מטרת הסקר היתה לאתר מבנים ועצים בשטח המוניציפאלי של העיר, על מנת לתת כלים לרשות המקומית בתהליכי השימור.

עד כה נרשמו כ-150 אתרים, כ-30 מתוכם משרידי המחנה הבריטי הגדול, ששכן במקום. מן המחנה שרדו חמישה מגדלי שמירה מיוחדים במראם, 14 מבני מחסנים (האנגרים), וארבעה-חמישה ממבני מגורי הקצינים הבריטיים. רוב המבנים ממשיכים לתפקד בשימוש משני בחיי העיר. כמו כן אותרו ארבעה מקבצי עצי אקליפטוס.

ריכוז אחר וגדול של שרידים הם מבני השיכונים מן השנים הראשונות של העיר, שנות ה-50' וה-60'. כאן אותרו ונרשמו כ-90 בתים ושיכונים, המקובצים ברחובות יבניאלי, רש"י, שילה ושבזי.

במהלך הסקר אותרו מספר תופעות מיוחדות לראש העין, אותן הומלץ לשמר. הראשונה היא הגינות הפרטיות בחצרות הבתים, המאופיינות בצומח שימושי, רפואי ודתי. העולים החדשים שהגיעו מתימן, נטעו את העצים והצמחים הדרושים לחיי היום-יום ולקיום המצוות. כך למשל בולטים מאוד ארבעת המינים, שבעת המינים, גאת ועוד. תופעה שנייה שאותרה הם מתקני שתייה, שהועמדו ברחוב על ידי יזמים פרטיים להשקיית עוברים ושבים. מתקנים אלה הם המשך לסביל (הרהט) המסורתי.

בין האתרים שהוכרזו בעקבות הסקר:  

• מגדל צדק - שרידיו המרשימים של מבצר מהתקופה הצלבנית והעות'מאנית, הנמצא בגבעות הגיר שממזרח לראש העין, בשיפולי הרי שומרון. ישנן עדויות, כי ראשיתו של אתר זה, שחלש על "מעבר אפק" ב"דרך הים", היתה כבר בתקופה הרומית, ואולי אף קודם.
  

• עיזבת צרטא - אתר ארכיאולוגי מהמאה 12 לפנה"ס, המזוהה כ"אבן העזר" המקראית. האתר ממוקם אף הוא בשיפולי ההר היורדים מזרחה לראש העין. במקום התגלה אחד מהאוסטרקונים הקדומים בארץ ישראל.
  

• מגדלי שמירה מתקופת המנדט הבריטי ברחוב אבן גבירול וברחוב העבודה (באזור התעשייה הישן) - משרידי המחנה הצבאי. בנויים לבני סיליקט ומתנוססים לגובה של שלוש קומות.
  

• בית מורשת יהדות תימן - המוזיאון המקומי של ראש העין, הבנוי בתוך האנגר בריטי. מבנה זה, כאחרים, בנוי לבני סיליקט ושימש כבית תינוקות בתקופת מחנה העולים של ראש העין. לימים, שימש גם כבית ספר לבנות, כמחסן עירייה וכתחנת כיבוי אש.
  

• גשר מתקופת המנדט הבריטי העובר מעל נחל רבה (מיובליו של הירקון) ברחוב יהודה הלוי, ומעיד על מערכת הדרכים והתשתיות באזור.
  

שרי סלע, חברת מועצת העיר, מחזיקת תיק ההנדסה ופעילה בוועדה לשימור: "פעולת ההכרזה והעלאת נושא השימור והסיפור ההיסטורי של תולדות העיר, מהווה שלב נוסף בשיפור תדמיתה של העיר. אני מאמינה שהזרעים שנטעו עת יבשילו כבר בשנים הקרובות, ראש העין תעלה על מפת התיירות הארצית, תזכה בעצמאות כלכלית ובעיקר ייהנו ממנה תושביה".