בני סלע: אני מבקש סירוס כימי, שלא יפחדו ממני

"אני מסכים לקבל את העונש שהתביעה ביקשה. 220 שנה, ואני גם מוסיף שנה ממני" - כך אמר היום (יום ה') האנס הסדרתי בני סלע בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בשלב הטיעונים לעונש במשפטו.
העונש המצטבר על האישומים בהם הורשע סלע הוא 220 שנה. בדיון בבית המשפט ביקשה התובעת מהשופטים לראות לנגד עיניהם את הנשים שנאנסו באכזריות, שכן מאחר שהמשפט הסתיים בעסקת טיעון, לא העידו אותן נשים בפני בית המשפט.
כאשר פנו השופטים, בראשות נתן עמית, לסלע ונתנו לו את זכות המלה האחרונה הנתונה לכל נאשם, הוא ציין כי הוא מסכים לקבל את העונש שהתביעה ביקשה, אך הוסיף: "אני רוצה להגיד שלא צריך להאשים בן אדם בכתב אישום חמור כל כך ולהרוס לו את החיים כמה שאפשר. אפשר להאמין לו קצת. יש נאשמים שראויים לעונש חמור, אבל צריך להסתכל להם בעיניים ולראות איפה באמת צריכה להיות הענישה פה. זה לא צריך להיות משחק משפטי.
"יש קורבנות, אני מאמין, שנוצר להם נזק כלשהו, נזק נפשי, יש לזה היבטים והשלכות על החיים. אבל ידוע שיש צד של הקורבן וצד של הנאשם, והדברים לא משפיעים רק על הקורבן. אני בשבילי לא רוצה כלום. אני מבקש גם סירוס כימי, כדי שאם אני אחיה ואצא, אוכל להסתובב בחברה מבלי שיצטרכו לפחד ממני. ישבתי עם עצמי בבידוד, עלו לי הרבה מאוד דברים, והייתי רוצה שזה אולי יעזור פעם למישהו. אני רוצה להגיש את זה לבית המשפט, אבל אני מפחד שזה ישמש להגנתי, כי אני באמת לא רוצה הגנה משפטית".
בשלב זה הוציא סלע דפים והגיש אותם לבית המשפט, ואז המשיך: "איבדתי את האמון בכל דבר אפשרי. אני לא יודע אם מישהו יסכים לטפל בי. אנשים בורחים מהשם שלי. אני יודע שקיימת אצלי בעיה מינית. אני איבדתי את השפיות שלי, אני ידעתי מה הבעיה שלי. הבעיה החלה עקב התעללות מצד בחורות צעירות בקיבוץ וסיטואציות מהילדות שלי עם אמא שלי. אני ביצעתי עבירות קלות, כשנעצרתי בתיק הקודם, אבל לא רצו לעזור לי. עכשיו אני לא רוצה רחמים. אצלי זה אבוד. נגמרו לי החיים".
לשאלת השופטת עדנה קפלן, אם הוא רוצה לבקש סליחה מהמתלוננות אמר סלע: "אני לא רוצה לבקש סליחה. מי שמצטער אומר ולא עושה. אני אעשה הכל במעשים ולא בדיבורים". השופטים הבטיחו לסלע כי יעבירו המלצה לטיפול בבעיותיו המיניות בעת ריצוי עונשו.