בג"ץ: למרות ההרשעה, חיים רמון יכול להיות שר

חיים רמון יכול לכהן כשר בישראל. שופטי בג"ץ דחו הבוקר (יום ה') את העתירות נגד מינוי חיים רמון כמשנה לראש הממשלה, לנוכח הרשעתו בביצוע מעשה מגונה. את העתירות הגישו ארגוני הנשים השונים, והפורום המשפטי למען ארץ ישראל. העתירות אמנם נדחו, אך דעת השופטים לא נתקבלה פה אחד. השופטים איילה פרוקצ'יה ואשר גרוניס כתבו כי רמון יוכל לכהן כשר, אולם עדנה ארבל גרסה אחרת.

• לחצו כאן לקריאת פסק הדין המלא
  

את פסק הדין המרכזי הדוחה את העתירות כתבה השופטת איילה פרוקצ'יה, אליה הצטרף גם השופט אשר גרוניס. "אין לומר כי החלטת הממשלה למנות את רמון לשר לוקה בחוסר סבילות בולט, המצדיק התערבות שיפוטית לביטולה", כתבה פרוקצ'יה. "מעשה העבירה של רמון, על אף הפסול הנלווה לו, נתפס הן על ידי בית המשפט והן על ידי הגורם הממנה ככשל נקודתי שאינו משקף דופי מוסרי מובנה, המחייב את פסילתו לכהונה ציבורית". פרוקצ'יה הוסיפה כי פסק הדין אינו תעודת הכשר למינוי, ועל הנושא להתברר בזירה הציבורית.

השופט אשר גרוניס הצטרף לפסק דינה של פרוקצ'יה, אולם הוא כותב: "לבג"ץ לא היתה סמכות כלל להתערב בשאלה הזו מכיוון שהכנסת כבר אישרה את המינוי". יש לציין כי גישה זו, השוללת סמכות מבג"ץ, היא עמדה נדירה בבית המשפט העליון, והיא תואמת את רוח עמדותיו של שר המשפטים דניאל פרידמן, אשר מתנגד להתערבות מאסיבית של בג"ץ בעבודת הכנסת ואף פועל ליצירת חקיקה בנושא. השופטים פרוקצ'יה וארבל חלקו על גרוניס בנושא הסמכות.

ארבל: חובה להתחשב בעבר הפלילי 

בעניין רמון, כתבה ארבל: "העובדה שאדם הינו מועמד כשיר לכהונת שר

 בהתאם לדרישות הכשירות הסטטטוריות אינה שוללת את האפשרות, ולטעמי את חובה, להתחשב בעברו הפלילי". לדבריה, "לא קלות הן קביעותיו של בית משפט השלום בנוגע לרמון", הוסיפה. "ככל שמעמדו הציבורי של נאשם רם יותר, מתחייבות ממנו אמות מידה ונורמות התנהגות גבוהות יותר".