11 שנה להיעלמות עדי יעקבי: "עדיין אין מידע"

4015 ימים של סיוט. היום (ה') מציינת משפחת יעקבי את יום השנה ה-11 להיעלמותה של הנערה עדי יעקבי, שיצאה מביתה בתל אביב ומאז נעלמו עקבותיה. בישראל מוגדרים כיום 500 אזרחים כנעדרים, מתוכם עשרות ילדים, אולם אין קצה חוט שיסייע לגלות מה עלה בגורלם.

עדי יצאה מביתה שבתל אביב ב-13.12.96, ומאז נעלמו עקבותיה. היא נראתה בפעם האחרונה באותו היום בשעה 18:00 ברחוב דיזינגוף בעיר, כשהיא בדרכה לבית חברתה. פרשת היעלמותה הסעירה באותם ימים את המדינה, אולם כל המאמצים לאיתורה כשלו בזה אחר זה. "כל האנשים שהיו אחראים על התיק של עדי במשטרה כבר התחלפו מספר פעמים, ורק אני נשארת שוב באותו חור שחור", מספרת אמה, בטי. "שוב ושוב אני נאבקת להעלות את הסיפור של עדי, להסביר לחוקרים ולהילחם שהתיק ייפתח שוב" .

מאז היום בו נעלמה בתה, חיה בטי באי ודאות שאיננה נותנת לה מנוח. "יש לי אובססיה למצוא את הבת שלי", היא מספרת בכאב. "בכל פעם אני מנסה מההתחלה ושוב מגיעה לאותו המקום - אין שום מידע. אני חיה 24 שעות, 11 שנה עם הכאב הזה. פסיכולוג אחד בכה יחד איתי, שלושה לא רצו לקבל אותי. אין לאף אחד דרך להתמודד עם הטראומה הזו".

לפני כמה שנים פרסמה בטי הצעה כספית למי שימסור מידע על עדי, אך רבים מהמתקשרים נהגו בה ברוע לב. "השאירו לי הודעות איומות, לא האמנתי שיש כאלה אנשים בישראל. פעם אחת אפילו דאגתי שיעצרו מטרידה שהשאירה הודעות נוראיות בתא הקולי".

את השנים הקשות בלי בתה מעבירה בטי בבדידות, ללא תמיכה מגופים רישמיים במדינה. "אני לא מקבלת את אותו היחס כמו של משפחות החיילים הנעדרים. אף אחד לא דואג לנו, למרות שכמו אותן המשפחות, גם הילדה שלי נעדרת. חלק מהמשפחות אמנם לא יודעות אם ילדיהם בחיים, אך לפחות יודעות שהם מוחזקים בידי חמאס או חיזבאללה. ומה עם עדי? אין לי אפילו את המעט הזה".

"כשלנו במבחן התוצאה"

למאות משפחות בישראל אין יום ואין לילה. אי ודאות אחת גדולה וחרדה אינסופית מלוות אותן בכל רגע ביום. לאותן המשפחות אין ולו שביב מידע לאן נעלמו יקיריהן, והדאגה לשלומם אינה נותנת להם מנוח. איש לא דואג לאותן משפחות, והן נעטפות בכאבן ומתמודדות עמו בעצמן.

על פי נתוני אגף הנעדרים במשטרה, כ-500 בני אדם הוגדרו נעדרים מאז קום המדינה ועד תחילת שנת 2007, בהם 22 ילדים. איש איננו יודע מה עלה בגורלם - האם הם חיים או מתים, האם נפלו קורבן למעשה פלילי, שמו קץ לחייהם, איבדו את עקבותיהם או ברחו מביתם.

האחראי על תחום הנעדרים בישראל הוא רפ"ק יוני פולינגר, ראש חוליית נעדרים בחטיבת חקירות במטה הארצי. בכל יום הוא מתמודד עם מאות התיקים של הנעדרים, ועם כאבן הגדול של המשפחות. "אין שום גוף רשמי שמתמודד עם משפחות של נעדרים אזרחיים", הוא מודה בצער. "המשפחות של הנעדרים מוצאות עצמן לבד בארץ. בניגוד למשפחות נפגעי עבירה, שזוכים לטיפול, למשפחות הנעדרים אין כלום, ולנו כמשטרה אין את הכלים לסייע להם להתמודד, אין מידע ואין כתף להיתמך בה".

לדברי רפ"ק פולינגר, למרות המספר הגבוה של הנעדרים בישראל, הטיפול בארץ נחשב למתקדם ביחס למדינות אחרות בעולם המערבי. "בהרבה מקומות בעולם הקריטריונים לחיפוש הרבה יותר קשוחים. בארה"ב, שנחשבת למודל לחיקוי שלנו, מכריזים על אדם נעדר רק כשיש אינדיקציה לסכנה לחייו". עם זאת, הוא מודה, בארה"ב יש מחלקה מיוחדת העוסקת בחטיפות ילדים. "אצלנו אין מחלקה שכזו כי התופעה כמעט ואינה קיימת".

על הטיפול המשטרתי במקרה הנעדרים מספר פולינגר: "זו אמנם ארץ קטנה אבל קל מאד להעלם בה. היו לנו מקרים שבהם מצאנו אישה שנעדרה שנה ושלושה חודשים, מטרים ספורים ממקום היעלמותה, בתוך סבך שיחים. במקרה אחר, מצאנו אדם שנעלם במשך חודשים בתוך מיכל מים על גג בית. איש לא חשב לחפש שם".

לדברי פולינגר, "גם בפן הפלילי, יש מקרים שבהם בוחרים להעלים אנשים בצורה כזו, שעם השנים הטבע 'עושה את העבודה'. עץ מכה שורש, בניין חדש מוקם בזירה עצמה. לעיתים מעורב בפרשה רק אדם אחד, והוא יכול לשתוק לנצח. לדוגמא פרשת הרצח של הנער אסף שטיירמן - שרוצחו רעי חורב שתק במשך שנים עד שפלט משהו לאשתו וכך נחשפה הפרשה".

פרשת היעלמותה של עדי יעקבי, מודה פולינגר, היא כישלון עבור המשטרה. "השורה התחתונה היא מה שקובעת ובמבחן התוצאה - עדי לא נמצאה עד היום. אם כישלון זה חוסר היכולת להביא את הילדה לחיק אמה, הרי שאכן נכשלנו כמערכת".

בטי יעקובי פנתה לפני מספר שנים לחברת החשמל, בבקשה לסייע למשפחות הנעדרים על ידי פרסום תמונתם על השוברים הנשלחים לכל בית בישראל, כפי שנעשה באופן דומה על קרטוני החלב בארצות הברית. פנייתה נענתה בשלילה. "חשבו שאני תימהונית", סיפרה. אתר ynet פנה לחברת החשמל שוב. כעת נותר להמתין האם בחברת החשמל יקבלו את היוזמה. 

כל היודע פרטים אודות נסיבות היעלמותה או מקום הימצאה של עדי מתבקש לפנות לחוליית נעדרים במשטרה בפקס 02-5898810 או בכתובת דואר אלקטרוני: needarim@police.gov.il. התא הקולי של בטי יעקובי: 03-5225906.