פרסום שמות חשודים: "מציצנות" או "הרתעה"?
הצעת החוק האוסרת פרסום שמו של חשוד לפני הגשת כתב האישום נגדו מעוררת אמוציות רבות. המתנגדים טוענים כי פרסום השם מסייע להרתעה ולשמירה על הסדר הציבורי "כמו תלייתו של האדם בכיכר העיר". המצדדים סבורים שיש להרחיב את האיסור כי "זכות הציבור לדעת היא לא מציצנות"
אי פרסום שמו של החשוד לפני כתב אישום - פגיעה בהרתעה ובחופש הביטוי או שמירה על זכויות הפרט? הצעת החוק שאושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה מעוררת גל של תגובות. באגודה לזכויות האזרח חוששים מפגיעה בחופש הביטוי ובזכות הציבור לדעת ואילו המפכ"ל לשעבר, אסף חפץ, סבור כי החוק ייפגע בשמירה על הסדר הציבורי. לעומתם, סבור עו"ד ששי גז כי "מוטב היה אם החוק היה אף נוקשה יותר - ואוסר פרסום עד להרשעה".
עו"ד לילה מרגלית מהאגודה לזכויות האזרח, סבורה כי הצעת החוק גורפת מדי ועלולה לפגוע בזכות הציבור לדעת ובחופש העיתונות. "נכון שההסדר הקבוע כיום בחוק לא מעניק הגנה מספקת לזכויותיהם של החשודים", היא אומרת, " אבל צריך למצוא מנגנון ביניים שיגן על זכויותיהם לכבוד ולשם טוב, ומצד שני לא יפגע מעבר לנדרש בחופש העיתונות ובזכות הציבור לדעת. כלל שאוסר לפרסם פרטי חשודים הוא מחמיר מדי".
תלייה וירטואלית בכיכר העיר
מפכ"ל המשטרה לשעבר, אסף חפץ, סבור כי החוק - אם יאושר בכנסת - יפגע קשות ביכולת ההרתעה של המשטרה. "המרכיב החשוב ביותר בעבודתה של המשטרה הוא ההרתעה. לכידתו של העבריין היא משנית לעומת ההרתעה, מעצם החשיפה שלו בציבור. אם לפני 200 שנה ההרתעה היתה מושגת על-ידי תלייתו של האדם בכיכר העיר, הרי שהיום היא מושגת על ידי חשיפתו בפומבי. לכן, כשבוחנים אם משטרה אפקטיבית או לא, אין צורך לבחון כמה עבריינים היא עצרה, אלא את מימד ההרתעה שהיא השיגה".
לדברי חפץ, ההרתעה הנגרמת מפרסום שמו של חשוד, מחפה על היעדר נוכחותה של המשטרה בכל מקום. "המשטרה עובדת בכוחות מוגבלים, היא לא יכולה להימצא בכל מקום ולכן מימד ההרתעה כל כך חשוב. האנשים הנורמטיבים צריכים להיות כל הזמן בתחושת הרתעה מפני עבירה על החוק, באמצעות פרסום בתקשורת של מעצרים, וחשיפת פניהם או שמותיהם של חשודים. זהו מרכיב חשוב מאד בשמירה על הסדר הציבורי".
עם זאת, חפץ סבור כי המחוקק צריך למצוא את האיזון המתאים כדי למנוע פגיעה שאיננה מידתית בחשוד ובמקורביו. "לחוקק חוקים לצד זה או אחר זה לא הפתרון. לעתים קורה שנגרם נזק לאלו הנחשדים בחשדות מופרכות, ולכן תפקידו של המחוקק לבחון כיצד מגיעים לאיזון מתאים בין פגיעה בחשוד ומקורביו, לבין פגיעה בהרתעה".
"הפרטיות הפכה לממצא ארכיאולוגי"
עו"ד ששי גז, מעורכי הדין הבולטים בישראל בתחום המשפט הפלילי, שייצג בעבר חשודים רבים, מברך על הצעת החוק. "לצערי היא מגיעה קצת באיחור אבל מוטב מאוחר מאשר אף פעם", אומר גז, "חזקת החפות מפשע נפגעת מיום ליום, הפרטיות הפכה לממצא ארכיאולוגי והעוול שנגרם לאנשים הוא כזה שקשה מאד לתקן אותו אחרי פרסום. כולם להוטים לפרסם מעצר או חשדות, אבל כשאותם חשודים מזוכים - זה לא מעניין אף אחד. ואז, לך תוכיח שאין לך אחות".גז סבור כי יש להקשיח עוד יותר את התנאים לפרסום, ולאסור את פרסום שם החשוד עד לשלב ההרשעה. "צריך להבין שהיום המהירות שבה נחקרים אנשים היא יוצאת דופן, וכל אדם רביעי בישראל נחקר. כל עוד אין סנקציות נגד חקירה, הפרסום הוא מסוכן מאד. כל אדם שרוצה לפגוע בך יכול ללכת ולהגיש תלונה ומה יש לאדם מלבד שמו הטוב? זכות הציבור לדעת היא לא מציצנות ולכן כל עוד בית המשפט לא אמר את דברו, פרסום פרטיו של פלוני היא כניסה למקומות לא לנו".
באשר לנבחרי ציבור, עמדתו של עו"ד גז שונה. "בעניין נבחרי הציבור נדרשת חשיבה אחרת. אדם שנבחר על ידי הציבור מוותר, מעצם ההליכה לפעילות ציבורית, על רמה מסויימת של חופש לפרטיות. לכן יש מקום לבחון אחרת את הפרסום של נבחרי ציבור שחשודים בעבירות כלשהן".
למגיבים: סמנו תחילה אם אתם "בעד" או "נגד" הצעת החוק.
לפנייה לכתב/ת 
