שינויים בהרגלי הצריכה

כל שוחר סביבה מתחיל יגיד לכם שהבעיה עם העולם כיום קשורה לתרבות הצריכה: היא מעודדת ניצול עוד ועוד משאבים וחומרי גלם, שימוש באנרגיה וזיהום אוויר ומייצרת עוד ועוד פסולת.

פעם הכל היה פשוט יותר: היינו מגדלים את המזון, תופרים את הבגדים, מייצרים את הכלים ובונים לבד את הבתים. אחר כך, היו מי שגידלו, ותפרו ויצרו ובנו, ואחרים קנו מהם - אבל רק מה שהיו צריכים. בשלב הבא באו אנשים ששיכנעו אותנו לקנות מיצרן זה ולא מרעהו. אחריהם באו אנשים ששיכנעו אותנו שאנו צריכים לקנות גם מהיצרן האחד וגם מרעהו.

זה השלב שהכל הפך מטורף לגמרי: האדם החל לצבור נכסים והחל להימדד על פי מה שיש לו. מי שהיה לו יותר - או יותר גדול, או יותר חדש - היה שווה יותר... טוב, נעצור כאן לפני שנכתוב את המניפסט הקומוניסטי החדש. זו אינה המטרה. המטרה היא לחשוב לרגע קט לפני שמוציאים את הכסף מהארנק, ולראות אם אפשר לנצל שוב את מה שכבר רכשנו.

כי בואו נודה על האמת: יש לא מעט דברים שאנו קונים ומשמשים אותנו לרגע קט בלבד, ויש לא מעט דברים שאנו קונים אך אין לנו באמת צורך בהם. במהלך חיינו מלווים אותנו לא מעט חפצים שיכולים להיות מנוצלים פעם נוספת ולשרת אותנו או את האחרים נאמנה, לפני שיתפסו מקום במטמנות האשפה ויתחילו להתפרק לגורמים. אז במקום לייצר עוד ועוד פסולת - הנה כמה טיפים בנושא שימוש חוזר ורב-פעמיות:

• חולצות ישנות של הילד או הילדה הגדולים, שלא עברו במשלוח הרגיל לחברים או נתרמו לעמותות, יכולות לשמש למגוון של שימושים: סינר למשל. הרי כשהצאצא הצעיר אוכל פסטה ברוטב עגבניות או מעדן חלב, אין סיכוי שהבגדים שהוא או היא לובשים יישאר נקיים. במקום לרכוש סינרים חד פעמיים, אפשר להלביש אותם בחולצה של האח או האחות הגדולים. בגלל שהיא מגיעה לקטנים עד הברכיים, היא מכסה גם את החלק העליון וגם את התחתון.
  

• או סמרטוטים לבית ולמכונית: אם המטרה היא לנקות אבק מהספריה, או לנקות את הידיים אחרי בדיקת שמן - אפשר לשמור בהישג יד כמה בגדים ישנים ומשומשים של הילדים במקום לרכוש מטליות. אגב, בדיוק לשימוש הזה נועדו הגרביים הבודדות, שנותרות מיותמות במגירה אחרי שאחיותיהן התאומות הלכו לאיבוד.
  

• את בקבוקי הליטר וחצי שלא השלכתם לכלובי המיחזור, אפשר להפוך לאדניות עם פרחים או עשבי תיבול. חיתכו אותם לחצי לרוחבם או לאורכם, נקבו חורים בחלק התחתון ואז צריך רק קצת אדמה וזרעים. זרעים אגב, לא חייבים לקנות - אפשר לקחת אותם מירקות שאוכלים (עגבניות שרי למשל) שלא לדבר על נענע, לואיזה וכ"ד. אה - ולא חייבים להמשך לסבול את השקוף, הירוק או הכחלכל - אפשר לקשט את חצי הבקבוק כמה שרוצים (נועם)
  

• במקום להשליכם לפח, אפשר לשמור על מיכלי המשאבה של סבון נוזלי (גוף, ידים, כלים). בהמשך קונים סבון במיכלים גדולים, וממלאים את הקטנים. גם מוזיל את העלויות וגם מקטין את כמות האריזות בפח (אמיר דולב)
  

• זוכרים את משחקי ההחלפות? באינטרנט יש מגוון אתרים בהם אפשר למכור את החפצים הישנים שלכם. שם גם תוכלו לרכוש חפצים משומשים של מישהו אחר. נכון, זה לא חדש מהניילון, אבל אם מדובר ברהיטים - קצת צבע עושים את העבודה מצויין. המחיר זול, לא נוצלו חומרי גלם חדשים, מפעלים לא פלטו זיהום ולא צרכו שוב אנרגיה, לא נדרשה הובלה ימית ויבשתית כך שלא נצרך דלק ולא זוהם האוויר וגם לא נזרק דבר לאשפה.
  

• תתחדשו על הבית החדש. כשאתם מתחילים לצבוע את הקירות, השתמשו בצבע ישן לשכבת הצבע התחתונה. אנחנו לא נגלה. סיימתם? באמת צבעתם מאוד יפה, אבל במקום להשליך שאריות הצבע בגמר העבודות, ניתן לתרום אותן למוסדות ציבור, לבתי ספר, לתנועות נוער לארגוני צדקה ואפילו ליחידים, כדי שישתמשו בהם לצורכיהם.
  

• נייר למדפסת אפשר לנצל פעמיים, כידוע: מדפיסים על שני הצדדים או לחילופין, מעבירים את הנייר המודפס על צד אחד בלבד לגני ילדים שישמחו לקבל דפים לציור. אבל זה לא הסוף: עברתם תפקיד או מקום עבודה ונותרו לכם כרטיסי ביקור ישנים? הם יכולים להפוך בקלות לקלפים או כסף משחק לילדים, או אפילו לעזור לקטנים ללמוד לספור או את ה-א'-ב' (ציירו על הצד הנקי ציור של מילה המתחילה באות הרצויה, וכ"ד).
  

• ובאותו עניין: גם כרטיסי ברכה משומשים יכולים להיות מנוצלים עוד פעמיים לפחות. בפעם הראשונה גוזרים את החלק עליו נכתבה הברכה וכותבים ברכה חדשה על הצד האחורי. בפעם השניה אפשר לתת אותם לגני ילדים, שישמחו להפוך אותם ליצירות אמנות.
  

• ובכלל - שבועונים ישנים, עיתונים מנייר כרומו, עטיפות של מתנות, קרטון וגלילי קרטון, צלופן צבעוני ועוד חומרים מתכלים דומים, ישמחו את הגננות ואת הילדים. (זוכרים כיצד היינו יוצאים לחופשת חנוכה חובשים חישוק בריסטול עם מלבן מוארך ומשולשי צלופן אדום וצהוב בקצה? - המסורת נמשכת גם היום בעידן האינטרנט).
  

• קופסאות נעליים, צנצנות, מיכלי גלידה, סלסלות רשת פלסטיות של תותים ומיכלים פלסטיים של מזון מהיר יכולים להישאר בבית. בקופסאות הנעלים שמים את כל הגלויות והתמונות שכואב הלב לזרוק. בצנצנות אפשר לקחת מרק לעבודה או אפילו להשקיע ולהכין ריבה (הנה מתכונים), או סתם לאחסן על המדף את הקטניות בצבעים השונים. במיכלי הגלידה שומרים שאריות מזון מבושל במקרר, וסלסלות הפלסטיק יכולות להחזיק המון דברים קטנים: טבעות, שרשראות, אוספים, צבעים וגירים של הילדים וכ"ד.
  

• יש לכם עוד עצות וטיפים? שלחו לנו