יותר ממחצית הגברים מוכנים לסקס בלי נשיקות

מחקר חדש העלה הבחנות מעניינות בין נשיקות גבריות לנשיקות נשיות אבל, לפני שאתייחס למחקר גופו, אני מרגיש צורך, לאור תגובות שונות לרשימות אחרות שלי, לדבר באופן כללי על איך קוראים ממצאים מחקריים שמבחינים בין המינים.

ככל שהמדע מתקדם בפיצוח סודות ההתנהגות שלנו, מתגלות עוד הבחנות בין נשים וגברים. וככל שמתרבות ההבחנות - מתלהט מחדש הוויכוח בנושא שוויון בין המינים. אני כבר יכול לנחש את האופי של חלק מהטוקבקים לרשימה הנוכחית. יהיו שימצאו בה עוד הוכחה שאין מה לדבר על שוויון בין המינים, ויהיו שיטענו שדווקא בגלל הממצאים האלה חשוב מאוד לטפח את ערך השוויון. אין לי גם ספק שיהיו כאלה שיגידו שאני מתחנף לפמיניסטיות, ויהיו כאלה שישאלו למה לא חקרו עניין אחר.

אני תוהה עד כמה נבון מצדי להציג מחקרים שמשכנעים את המשוכנעים משני צדי הוויכוח. עד כמה נבון מצד החוקרים לחפש הבדלים כלשהם בין נשים לגברים, אם כל הבדל כזה מלבה את רוח הלחימה של קיצונים, לא משנה מאיזה מגדר? לפני שבוע, למשל, כתבתי על הנטייה של נשים להימשך יותר לגיבורים מאשר להרפתקנים, והיו שנעלבו ושאלו למה לא חוקרים את הנטייה של גברים להימשך לגיבורות או הרפתקניות? אז למה באמת?

אנחנו משתוקקים לפצח את סודות ההתנהגות שלנו

המדע מנסה לתת תשובות לסקרנות האנושית. כמו שאנחנו מתים על רכילות, כך אנחנו מתים לפצח את סודות היקום, ובתוך כך גם את סודות ההתנהגות שלנו. יעזור לנו בחיים או לא יעזור לנו בחיים, אנחנו רוצים לדעת. הידיעה אינה עוברת בהכרח למעשים. רשת של ערכים אמורה לסנן עבורנו את הידע. העובדה שאנחנו יודעים כיצד להטיל פצצת אטום אינה מובילה בהכרח לכך שנטיל פצצות אטום. הערכים שלנו מנסים לעצור את האפשרות המעשית הזו. העובדה שאשה ממוצעת חלשה יותר פיזית, אינה מלמדת אותנו בהכרח להפלות אותה במקומות העבודה. ערך השוויון אמור שלא לאפשר לידיעה הזו לעבור לחיי היומיום. ידיעה יכולה להישאר ברמה של ידיעה בלבד. אנחנו חוקרים כדי לדעת, ולא בהכרח כדי ללמוד כיצד עלינו להתנהג. כתבתי כבר פעם שערכים אינם באים לאשר את המציאות הקיימת, אלא דווקא לשנות אותה.

יש עוד עניין. רוב ההבדלים בין המינים, שנמצאו במחקרים שונים, הם לא הבדלים מוחלטים. אם נמצא, כפי שנראה מיד, שנשים נוטות להתנשק כדי לבחון את מידת ההתאמה של בן הזוג, וגברים נוטים להתנשק כדי לבדוק אפשרות לקיים יחסי מין, הרי שעדיין הרבה מאוד נשים וגברים סותרים את הממצאים המגדרים. לא מעט נשים מתנשקות כדי לבחון אפשרות לסקס, ולא מעט גברים מתנשקים כדי לבחון התאמה זוגית.

נראה זאת במספרים. קרוב ל-53 אחוז מהגברים מציינים שהם מוכנים לקיים סקס בלי נשיקות בכלל, לעומת קצת יותר מ-14 אחוז של נשים. הממצא המגדרי הוא מובהק מבחינה סטטיסטית, אבל הוא חושף באותה מידה את הנתון הזה: יותר מ-47 אחוז מהגברים כן רוצים סקס עם נשיקות.

נעבור למחקר עצמו, שנערך בידי צוות אמריקני של שני פסיכולוגים וסוציולוגית ופורסם באחרונה.

מדוע זכתה הנשיקה למעמד אוניברסלי?

מחקרים אנתרופולוגיים מלמדים, על פי עורכי המחקר, שנשיקה רומנטית או חושנית מקובלת בקרב יותר מ-90 אחוז מהתרבויות האנושיות. התרבויות "הלא מנשקות" מציעות תחליפים כמו נשיפות, ליקוקים, מציצות והתחככויות. יש גם בעלי חיים שמתנשקים, בדומה לקופי בונבו שאוהבים להחדיר את הלשון עמוק ככל שניתן. מדוע זכתה הנשיקה למעמד אוניברסלי כזה? מה התרומה שלה לרומנטיקה ולחושניות?

המחקר, שהתבסס על שאלונים שחולקו ל-1.041 סטודנטים לתואר ראשון, מלמד שנשים וגברים שונים בהתייחסותם לנשיקה. נשים מייחסות לה חשיבות רבה יותר, בכך שהן נוטות לראות בה מחווה של מחויבות, ובהמשך – אבן בוחן לאופי היחסים. גברים מתנשקים כנקודת מוצא לסקס וכדרך להתפייס לאחר ריב, לעומת נשים שהנשיקה עבורן היא טכניקה להעריך את בן הזוג. מבלי שהן מודעות לכך, הן מודדות לו את הכימיקלים של הרוק והנשימה ומרגישות על פי התוצאות את מידת התאמתו למה שהן מחפשות בגבר. הנשיקה הראשונה, אם כן, היא קריטית. לא הצלחת? אין הרבה מה לעשות. חפש לך בת זוג אחרת.

נמצאו גם הבדלים של העדפות. גברים מעדיפים יותר נשיקה הכוללת החדרת לשון. הם מדווחים, יותר מנשים, על רצון לסקס ללא נשיקות בכלל, והם מוכנים יותר לעשות סקס עם נשקניות גרועות. נשים מחשיבות יותר את הנשיקות במהלך כל מערכת היחסים, בעוד שגברים ממעטים בערכה של הנשיקה ככל שמערכת היחסים מתקדמת.

נמצאו גם מאפיינים דומים לשני המינים. נשים וגברים מתנשקים, למשל, עם מספר פחות או יותר שווה של שותפים.

"טוב לדעת, אבל אין צורך לשנות"

אפשר להבין את המחקר ברמה של "טוב לדעת, אבל אין צורך לשנות". אין טעם לחנך גברים שלא לנצל תמיד את הנשיקה כדי לבדוק את הגישה לסקס, ואין טעם לחנך נשים שלא למהר ולשפוט גברים על פי הנשיקות הראשונות. עצם הידיעה על ההבדלים היא מעניינת ואולי פיקנטית. יהיה נחמד לדבר עליה בטלפון עם חברים וחברות. אפשר גם אולי להשתמש בממצאי המחקר כדי לדעת מראש למה לצפות מגברים ומנשים, אבל ההכללה היא בעייתית, שכן בסך הכל מדובר באחוזים מתוך כל מגדר. ואפשר להפוך את המחקר למנוף ערכי. הנשים יוצאות ממנו יפות יותר, אבל זה לא אומר שבגלל זה הן שוות יותר. ויש עוד אפשרויות.

• הערה כללית בתשובה לתגובות שהיו לרשימות קודמות על מחקרים: המחקר הנוכחי, בדומה למספר לא מבוטל של מחקרים, נערך בעיקר בקרב אוכלוסיה צעירה של סטודנטים לתואר ראשון, בגילים 18-25 (יותר מ-90 אחוז). בהחלט ייתכן שאוכלוסיה כזו, ספציפית כל כך, אינה מייצגת את כלל בני המין האנושי. למה, אם כן, יש כל כך הרבה מחקרים שבודקים דווקא את אותה אוכלוסיה? פשוט מאוד - סטודנטים לתואר ראשון הם האוכלוסיה הזמינה ביותר למרצים המבצעים את המחקרים. האם אין כאן הטיה מדעית מודעת? לא בהכרח. הצלבה בין מחקרים בנושאים דומים, בארצות שונות, במוסדות שונים להשכלה גבוהה, ופה ושם לגבי אוכלוסיות מבוגרות יותר, יכולה לצמצם, או אפילו לבטל, את רמת ההטיה.