טענה: לחיידקים יש חלק פעיל באבולוציה
תיאוריה חדשה מנבאת כי אבולוציה בבני-אדם וביצורים אחרים יכולה להתרחש בזמן קצר ובצורה מהירה מכל מנגנון דרוויניסטי מוכר. לא מדובר בבריאתנות אלא בהסתכלות כוללנית יותר מנקודת המבט התומכת באבולוציה
חיידקים אשר עוברים מוטציה מועילה או מזיקה באדם אחד יכולים להתפשט תוך עשרות שנים ליתר האוכלוסיה. בקנה-המידה האבולוציוני הנהוג כיום, מדובר ממש בהינד עפעף. תוך פחות מדור אחד, מוטציה מועילה או מזיקה המשפיעה על אורגניזם שלם יכולה להתפשט לכלל האוכלוסיה.
מכיוון שבימינו אדם אחד יכול לבקר בכל העולם תוך פחות משנה, המשמעות המלאה היא שמוטציה המתפתחת בחיידק אחד באדם אחד יכולה להתפשט לכלל אוכלוסיית האדם על פני כדור-הארץ. בהנחה שאותה מוטציה אינה קטלנית אלא רק לא-נעימה, כל גזע האדם יכול לשאת אותה תוך שנים ספורות.
את התיאוריה הציג פרופסור יוג'ין רוזנברג, שדיבר על אבולוציה לא-דרוויניסטית, במסגרת כנס אילנית (אגודות ישראליות לביולוגיה ניסויית), הנערך בימים האחרונים באילת. זהו כנס הביולוגיה הגדול ביותר בארץ, עם קהל של יותר מ-1600 ביולוגים מכל רחבי הארץ. המרצים השונים בכנס נבחרו מתוך טובי החוקרים בביולוגיה, ביו-טכנולוגיה והנדסה-ביורפואית.
החיידקים הם חלק מאיתנו
תורת האבולוציה לפי דרווין מבוססת על שינויים הדרגתיים קטנים ב-DNA - החומר התורשתי של אורגניזמים. השינויים שמועילים לאורגניזם בטווח הקצר נשארים באוכלוסיה ומהווים את הבסיס ליצירת מינים חדשים המותאמים יותר לסביבה.
פרופסור רוזנברג טוען כי כאשר מדברים על אבולוציה של אורגניזמים, הרי שיש להתייחס לאורגניזם ולסביבתו הקרובה, ולא לאורגניזם בפני עצמו. לבני-אדם, למשל, יש גנום המכיל בערך 20,000 גנים. אך לא בפני עצמו יחיה האדם. במעיהם של כל בני האדם קיימות אוכלוסיות של מיליארדי חיידקים מועילים, בעלי תפקידים שונים וחשובים בגוף. הם מסייעים בדרבון מערכת החיסון, מפרקים מזון שהמעיים לא היו יכולים לטפל בו בפני עצמם, מייצרים ויטמינים שונים ואפילו נלחמים בחיידקים פולשים. ללא החיידקים החיים בתוכנו, חיינו לא היו חיים.
עוד ב"הידען": מחסור בהליום עשוי לפגוע במחקר המדעי
חיידקים ופטריות מועילים קיימים בכמויות עצומות גם על פני עורנו ובנרתיק האישה. אם נחשב גם את מספר הגנים השונים הקיימים בחיידקים ובפטריות הללו נגלה כי למעשה בן-אדם יחיד מכיל בגופו בערך 250,000 גנים שונים, למרות שרובם אינם שלו.
כאשר אנו מביטים על אבולוציה של אורגניזם כמו האדם, אנו מגיעים להבנה כי לא ניתן לדבר על האדם מבלי להתייחס לאלפי מיני החיידקים והפטריות שבגופו.
החיידק שבאדם ינצח
כפי שהגנום של האדם יכול לעבור מוטציות, כך גם כל אחד מהחיידקים והפטריות יכול לעבור מוטציה. במקרה של מוטציה מזיקה – למשל כזו שתיצור זן חדש של חיידקים שמשחררים רעלן שמחליש את המארח – האדם שבגופו החיידק קיים יכחד בשל חוסר יכולתו להתמודד עם הסביבה. אך במקרה שמוטציה מועילה מתרחשת – למשל כזו המאפשרת לאחד ממיני החיידקים במעי לעכל תאית – הרי שהאדם בתוכו נמצא החיידק יזכה ליתרון הישרדותי.
הרעיון דומה לדרך הרגילה בה האבולוציה פועלת – שינויים בגנום מובילים ליתרון הישרדותי הנשמר מאב לבן. אך בין התיאוריה החדשה לקיימת יש הבדל מהותי במהירות האבולוציה.
החיידקים שלנו מגיעים מהסביבה המקיפה אותנו. מכל בחורה שאנו מנשקים במועדון, אנו מקבלים זנים שונים של חיידקי מעיים הקיימים בגופה. בכל פעם שאנו מתרחצים בבריכה, אנו נחשפים לחיידקי המעיים של הילד של השכן. אפילו בלחיצת יד אגבית עם שגריר יפן בישראל, אנו מקבלים אוכלוסיות שלמות של החיידקים הקיימים על עורו (וסביר להניח שגם על עורם של מרבית היפנים).
מוטציות מועילות ומזיקות
כדוגמא למוטציה אפשרית כזו ניתן להביא את החיידקים בנרתיק הנשי. שינוי באוכלוסיית החיידקים בנרתיק, הנגרם כתוצאה ממוטציה באחד מהזנים, יכול להביא ליובש יתר של הנרתיק שיהפוך את יחסי המין לסיוט כואב עבור האישה. יתכן שאנו רואים מוטציה אחרת בחיידקי המעי באמריקה של היום, בה אחוז גבוה להחריד מהאנשים לוקה בהשמנת-יתר. טרם התגלה גורם ודאי ל- 'מגיפת ההשמנה', אך האם יתכן כי מדובר במוטציה של אחד מהזנים של חיידקי המעי, שהתפשט תוך פחות משני דורות לרוב אוכלוסיית ארצות-הברית? לחלופין, מוטציה מועילה באוכלוסיית החיידקים והפטריות הגדלה על עורנו יכולה להוביל לאנשים עם עור בריא יותר ורגיש פחות לקרני השמש.
לא ניתן להעלים עין מן התיאוריה החדשה, המבוססת על הגיון בריא. הוכחות של ממש לתיאוריה הגיעו לאחרונה ממעבדתו של רוזנברג, בניסויים על בעלי-חיים נחותים. המסקנות העולות מן התיאוריה פותחות עולם חדש של הבנה עבור ביולוגים, שיכול לסייע בפענוח מחלות ובהבנה מעמיקה ונכונה יותר של האבולוציה ועולם החי.