מדריך: צילום וידאו בעזרת הסלולרי
במקום סתם לדבר בטלפון הסלולרי, השתמשו בו כדי להנציח את המתרחש סביבכם וליצור סרטים. אולי לא תקבלו אוסקר או פוליצר, אבל בהחלט תוכלו להתגאות ביצירה אישית באמצעות ציוד שכבר נמצא ברשותכם
מה מדהים יותר מהאפשרות ליצור סרט עם מצלמה שממילא יש לכם? ביקור בטאג' מאהל, טיסה בגלשן אוויר או חווייה אחרת - למה לא להנציח את האירוע בווידאו? בתקופה בה תכני וידאו הם מצרך חשוב ורב ערך גם באינטרנט וגם בעולם הסלולרי, תוכלו לשלוף את המכשיר מהתיק ולהתחיל לצלם בלי לחשוב פעמיים.
בעולם הסצנה כבר קיימת, ויש שם לז'אנר: Pocket Films, "סרטי כיס". יש אף פסטיבל לסרטים שצולמו בסלולר. הסרטים בדרך כלל יהיו קצרים וענייניים. תהליך העריכה יכלול גם עיבוד תמונה, תיקוני צבע, אפקטים, גרפיקה והנפשה. שליטה בשפה ובטכנולוגיה תשפר את כושר הביטוי של סרטי הכיס העתידיים שלכם.
מה אתם מצלמים?
כמו כל עשייה של סרט, יש לצאת למסע עם ידיעה של מה אתם רוצים לעשות. על מה אתם חולמים? על וידאוקליפ? על סרט הפתעה לאהוב נפשכם? אולי ראיון עם חבר ואולי ראיון שרשרת עם כמה חברים, העונים על שאלה אחת? אולי סרטון
מצחיק, משהו עלילתי ואולי משהו מהחיים - סרט דוקומנטרי.
מקסים לגלות שאת כל אותם תרגילים וסרטונים שנעשו בבית הספר לקולנוע עם מצלמה כבדה לפני קרוב ל-30 שנה, אפשר לעשות היום עם הטלפון הקטן הזה, שנשלף מהכיס ונישא לכל מקום.
כמו כל עשייה, חשוב לבדוק ולהכיר היטב מה הם הכלים העומדים לרשותכם, מה הם היתרונות ומה החסרונות של צילום סרטים עם הטלפון הסלולרי. היתרונות: ניידות, קלות, זמינות. החסרונות: איכות תמונה וקול.
יתרונות: צילום לא שגרתי
מצלמה בגודל של טלפון נייד מאפשרת צילומים של מקומות וזוויות שכמעט ואי אפשר לבצע ממצלמה אחרת. אפשר למשל לתלות את המצלמה על חכה ולתכנן צילום של POV (ראשי תיבות של Point Of View : נקודת מבט) לסצנה של ספידרמן המטפס על הקירות.
להלן תסריט לדוגמה: צילום מלמטה של ספיידרמן מתחיל לטפס, רגל על הקיר, צילום פנים מקרוב, צילום מנקודת מבט של הדמות (POV): המצלמה עולה ומגיעה לחלון של חדר בו לכודה העלמה, צילום של ספיידרמן מחוץ לחלון, מביט. זהו רק רעיון אחד, ויש עוד:
צילום מבלון: אפשר לתלות את הטלפון על בלון הליום גדול (עם חוט ארוך) ולצלם שוט ממעוף ציפור, או להוסיף לסדרת גיבורי העל את סופרמן: אתם יכולים לשים אדם בנקודה גבוהה, צילום מלמטה למעלה, צילום של חלקו העליון של הגוף, פרישת הידיים לצדדים, צילום של גלימה מתנפנפת (אפשר ליצור עם מאוורר) ואז לחבר לצילום שצולם ממעוף הבלון.
צילום נסיעה על סקייטבורד: אפשר לחבר את הסלולרי לחולצה או לקסדה, לעלות על הסקייטבורד, וליצור צילום מדהים בתנועה.
צילום תת מימי: אפשר להניח את הטלפון בקופסת זכוכית אטומה (וודאו שהיא אכן אטומה לחלוטין - חברות הסלולר לא מסירות אחריות במקרים של נזקי רטיבות!) ולטבול באקווריום.
באנג'י סטייל: אפשר לחבר את הסלולרי לחבל (לא לשכוח להדק היטב) ולזרוק אותו מראש בניין גבוה. יתקבל צילום מלחיץ למדי.
חסרונות: איכות התמונה
בכל הנוגע לאיכות התמונה, איכות הצילום בטלפון נמוכה מזאת של מסרטת miniDV, וברוב המקרים אף פחותה מזו של
צילום וידאו במצלמת סטילס דיגיטלית.
חשוב ללמוד מה האבחנה בו מצולם הסרט ומה מספר התמונות (הפריימים) לשנייה. בשיטת השידורPAL שהיא השיטה נהוגה בישראל, באירופה ועוד, בכל שנייה יש 25 תמונות. ברצף שכזה נראה תמונה שרצה חלק, כמו בטלוויזיה ובקולנוע. צילום בפחות תמונות בשנייה ייצר סרט קופצני ומקרטע יותר. ככל שתהיו מודעים ליכולות ולמגבלות של הצילום בסלולרי כדי שתוכלו להפיק ממנו את המיטב.
טלפונים סלולריים רבים מציעים קצב צילום שנע בין 15 לבין 30 פריימים בשנייה. כשאתם רוכשים טלפון סלולרי בררו כמה פריימים הוא יכול ללכוד בשנייה, נתון המכונה גם fps. טלפונים רבים יכולים לצלם באבחנה של 235X288 פיקסלים. זמן הצילום שניתן לשמור וכן אורך הצילום שמאפשרת המצלמה הם פועל יוצא של גודל כרטיס הזיכרון והגדרות המצלמה. בהינתן כרטיס גדול דיו במצלמה התומכת בכך, ניתן לצלם בקלות שעה וחצי של סרט ואף יותר מכך.
פתרונות
כיצד מנצלים את היתרונות ומתגברים על החסרונות? מינימליזם, הקפדה על ניגודיות, קומפוזיציה ונקודת המבט. שמירה על צילום יציב ויצירת תנועה בתוך הפריים ולא תנועה של המצלמה, הן המפתח. עוד יש להקפיד על משך הצילום ותכנונו.
מינימליזם - צריך שיהיה נושא לכל צילום. צמצום ומיקוד של נושאי צילום ופרטים יאפשרו לכם לכוון את הצופה לנושא המסוים של הצילום ומדוע אתם רוצים להראות לו דווקא פרט מסויים. ככל שבפריים (מסגרת התמונה) יהיו פחות מרכיבים, ויהיה בו מרכיב אחד ברור, כך יהיה קל יותר להבחין בו, ולהזדהות עם נושא התמונה.
ניגודיות - חפשו הבדלים מודגשים בין פרט לפרט ובין צבעי הפרטים. איכות צילום בינונית משמעה שאין אבחנה מלאה בין הצבעים. לכן, ריבוי של פרטים וצבעים יתבטא בפריים מחוק ודהוי. בחרו בגדים עם צבע אחיד וברור, צרו בידוד והבדלה בין המצולם לרקע, ואם חשקה נפשכם בפריים עמוס פריטים - צרו הבדלה טובה ביניהם.
אם אתם מצלמים ציור (גרפיטי לדוגמא) עמוס בפרטים, צלמו אותו בצילום מזווית רחבה ובצילום ממושך. תנו לעין "לקרוא" את התמונה ועל תנסו לטייל על פניה. תוכלו גם לצלם אותו בתקריבים, פירוק של שלם למרכיביו.
קומפוזיציה - לפריים אומנם יש צורה קבועה אבל כשאנו מסתכלים בו, תימשך העין למקום מסוים, לפני שתתחיל לסרוק את יתר הפרטים. כך תיווצר ההשפעה המיידית, הרגשית. על כן על פי האופן שבו מסדר הצלם את מרכיבי הפריים, הוא יכול להתבטא ולהשפיע על הצופה. בעיצוב הקומפוזיציה (מבנה) של הפריים מתייחסים גם לעומק ולזוויות. מומלץ לעיין בספרי צילום על מנת להיחשף לסגנונות צילום ולמקורות השראה.
זווית הצילום ונקודת המבט - גובה העין הוא האופן שבו אנו רגילים להתבונן, קדימה. זוהי נקודת האמצע. אפשר לצלם מלמעלה למטה, מלמטה למעלה. זוויות אלכסוניות, אגב, מוסיפות עומק לפריים.
צילום יציב - סגנון המצלמה המרקדת, שנקרא פעם סגנון MTV ונחשב שיא הנועזות, כבר מיושן במקצת. אם חשקה נפשכם בתנועות חדות, השתדלו לא להפריז בהן. בגלל האיכות הבינונית של עיבוד המידע, התנועה עצמה תצא מטושטשת, ומעודף תנועות לא יראו כלום. להזכירכם, הווידאו בסלולרי, הוא פורמט ירוד במקצת.
תאורה - בחרו שעות בהן האור רך או חללים שטופי אור, זה יקל על העבודה. בצילום חוץ, השתדלו שהשמש תהיה בגב המצלמה. חפשו מקום בו אין צללים, כדי שהאובייקט לא יבלע בהם. גם כאן, הדגשת ההבדל בין אור לצל יעזור (וצילום של צל תמיד נראה מעניין)
משך צילום - תנו לכל שוט לפחות חמש שניות וספרו עד שתיים לפני שאתם מפסיקים לצלם. תמיד תוכלו לקצר שוטים בעריכה אבל לעולם לא תוכלו להאריך אותם מעבר למה שצולם (כן, אפשר לעשות Slow Motion, אבל נקודת התחלה וסיום השוט לא ישתנו).
טיפ אחרון לראיונות
כשאתם רוצים להקליט, דאגו לצלם בסביבה שקטה יחסית. אל תראיינו אדם כשגבו לים או לכביש, כי רעש הגלים או התנועה עשוי להתגבר על הדיבור. ככל שהמצלמה מורגשת פחות כך גם היכולת שלך להגיע לאינטימיות עם המרואיין או עם עצמך גדולה יותר.
יעוץ ותחקיר: עופר פרנט, דנה פרל. תמר ירון היא מנהלת Jump Cut , בי"ס לעורכים ואנימטורים. הכתבה פורסמה בגיליון מאי 2008 של PC Magazine. לאתר הרשמי.