הבילוי הכי גדול - בארגז החול עם הילדים. שגרה
אם חיי הנישואים משולים לעוּבר, אז חבל הטבור שלו הוא החיזור, רק שחבל זה מתחיל להנמק מרגע הנחת הטבעת על האצבע. אבל זה לא חייב להיות ככה. אפשר לנסות לשדרג
לפתע נזכרתי בחבר טוב שהיה לי והפעם האחרונה שראיתי אותו היתה בחתונה שלו, לפני כמה שנים. ניגשתי לפנקס הטלפונים הישן, ואחרי חיפוש מפרך צץ לו השם המיועד. לאחר כמה צילצולים ארוכים ענתה לי מישהי, כשברקע רעש ילדים עז הפריע לי לשמוע אותה. שאלתי לגבי חברי והיא העבירה לו את השפופרת. לאחר כמה התנצלויות הדדיות על הקיפאון אליו נכנס הקשר שלנו, עברנו לדבר על הבילויים שהיו לנו פעם.
פתאום שאלתי אותו: "מתי לאחרונה יצאת לבלות עם אשתך?" והוא השיב לי: "איפה בילויים, על מה אתה מדבר, אתה יודע איך זה – ילדים, אשה, עבודה ומשפחה, הבילוי הכי גדול זה אולי בארגז חול עם הילדים".
אמרתי לו בצער: "תמה תקופת הבילויים והחיזורים, אבל אולי עדיין אפשר להחיות תקופה זאת עם האשה, לא?"
חברי גיחך למשמע המילה חיזור ואמר: "אני בדרך נס הצלחתי לשרוד את החשכה של מסדרונות הרבנות, אבל לחיזור לא התמזל המזל כמוני. נראה לי שהוא נחנק שם ומת". אחר כך התנצל שהוא צריך לסיים את השיחה, כי התינוק בוכה.
סוחבים ונסחבים למקום לא טוב
המילה הרגל בדרך כלל מקושרת למשהו טוב, אבל כמה קל לשכוח שלצערנו אנחנו מתרגלים לעיתים קרובות מאוד גם למשהו רע. משהו רע זה יכול להיות בדמות משכורת נמוכה שאנחנו מרוויחים ולאחר זמן מה מתנהגים כאילו זה מה שמגיע לנו. בעניין הזוגיות נראה כאילו אנחנו משלימים עם עובדה קיימת שאין עליה עירעור, בליווי המילים: "סוחבים, מושכים" וכדומה. נראה שאנחנו באמת סוחבים ונסחבים למקום לא טוב. אחד הביטויים לתבנית חיים מצערת שכזאת הוא העובדה שלפתח אוזנה של האשה לא מגיע פירגון קלוש אחד אפילו פעם בחודש, ומציאות מאוסה זאת נראית גם לגבר וגם לאשה כדבר טבעי יותר מזריחת השמש בבוקר.
אם חיי הנישואים משולים לעוּבר, אז חבל הטבור שלו הוא החיזור. רק שחבל זה מתחיל להנמק מרגע הנחת הטבעת על האצבע. נראה שמרגע החופה, המילה חיזור נהפכת למילה גסה, למרות שהחיזור במערכת נישואים יכול לשמש לא פחות מחמצן לזוגיות. החיזור מושלך למדבר, ובמקומו נכנסת בפתח הבית השיגרה.
לשיגרה בפני עצמה יש תפקיד חשוב בחיים, היא מהווה לאדם "מסגרת" וביטחון. אבל בשדה הנישואים זו מחלה המכרסמת בכל זוגיות. מרגע שהחתן דורך על הכוס, הוא גם דורך על מערכת החיזור והריגושים של הקשר. תחת מטריית ההתמסדות מתחילה הריצה אחרי המשכנתה, הקריירה, וגם אלו נבלעים על רקע הרחבת המשפחה. בשלב זה הזוגיות, שהיתה אמורה להיות פוריה, נראית יותר כמו הזוגיות בין בעל חנות פלאפל לבין העובד שלו שעומד בדוכן ומקבל כל כמה שניות הוראה כמו: "תביא את זה לכאן, תניח את זה שם", כשברקע תור גדול של קונים, סלט ירקות נבול וזבובים על הטחינה.
אנחנו כבר מורגלים לכך שלכל דבר יש תחליף, או לפחות אמור להיות כזה, ומה שמהווה לנו פעםים רבות תחליף לבילויים או לנסיעות נופש הוא מכשיר הטימטום שדרכו אנחנו "מטיילים" בעולם.
מוצאים את עצמנו חיים משידרוג לשידרוג
בין כל תחלואי המציאות הזאת, הכרוכה בחיפוש מתמיד אחר איזה אושר נסתר, אנחנו מוצאים את עצמנו חיים משידרוג לשידרוג. עוד לא הספקת לסיים את התשלומים על מכשיר הפלאפון, והנה הצעה בדבר שידרוג "חינם" שיביא אותך לאושר הנשגב בדמות פלאפון עם מצלמה, שבמקרה הכי טוב תאפשר לך לצלם את האוטו של השכן, וזאת כדי להראות לסוכנות של מכוניות לאיזה דגם אתה רוצה לשדרג.
בענן השידרוגים האלה שאופף את חיינו, חסר רק סוג אחד של שידרוג שבאמת עשוי להוביל אותנו לאושר הנשגב – שידרוג של הזוגיות.
האימייל של יניב
לפנייה לכתב/ת 
