שלוש שנים להתנתקות: 28% ללא בית קבע

שלוש שנים אחרי ההתנתקות מגוש קטיף, 28% מכלל המפונים עדיין לא מצאו פתרון דיור המניח את דעתם, ואינם גרים בבית קבע - כך עולה מנתונים שפורסמו היום (ג') בתדרוך עיתונאים במשרד ראש הממשלה. חלק ממפונים אלה הגיש בג"ץ על שווי הקרקעות, ואחרים ממתינים להצעת חוק שתגדיל את הפיצויים.

עוד נמסר בתדרוך כי 55% בנו בית ביישוב חדש עם בני קהילתם, ו-17% בחרו ברכישת מגרש או בית באופן עצמאי. אמש חתם ראש הממשלה על הסכם להקמת קהילת בפלמחים, לשם יעברו 180 משפחות שהתגוררו עד היום באתר הקארווילות בניצן.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, רענן דינור, ציין בתדרוך בסיפוק רב כי חלק גדול מיוצאי גוש קטיף הגיעו להתיישב באזורי עדיפות לאומית: "חלקם הגדול פשוט מפריח את השממה, זה מחמם את הלב". בסך הכל התיישבו המפונים ב-24 נקודות התיישבות - מאבני איתן שברמת הגולן ועד ליישובי בנגב המערבי. כ-80% מהמפונים בחרו לבנות את ביתם בדרום הארץ.

עוד נמסר בתדריך כי הסכום הכולל שהושקע עד כה בתהליך ההתנתקות ובשיקום המפונים עומד על כשמונה מיליארד שקל, ועד סוף השנה הנוכחית - כך נמסר - יגיע הסכום לעשרה מיליארד שקל. העלות הממוצעת שהושקעה בכל משפחה בפיצויים, ביישובים הזמניים וישובי הקבע עומדת על כשלושה מיליון שקל. מנהלת סל"ע, נמסר בנוסף, פועלת למימוש הסכם ההבנות עם חברי הכנסת על תוספת פיצוי ומענקים מיוחדים בעלות כוללת של 640 מיליון שקל.

בתדרוך התברר כי כ- 80 מתוך 160 בעלי נחלות שהיו פעילים כחקלאים בגוש קטיף הקימו משק חקלאי על אדמה ששכרו באופן פרטי, או שקיבלו קרקע חלופית מהמדינה. מנתונים שהועברו על ידי מנהלת סל"ע עלה כי לפני הפינוי חכרו חקלאי גוש קטיף 32 אלף דונם מחוץ לגבולות גוש קטיף ו-5,400 דונם הוקצו להם בתוך גוש קטיף. לאחר הפינוי, החקלאים ממשיכים לחכור 32 אלף דונם מחוץ לגוש קטיף, רובם נמצאים בחבל אשכול, וכפיצוי על האדמות שנלקחו מהם קיבלו החקלאים כ-13,400 דונם בתוך שטחי מדינת ישראל. 7,400 כבר נמסרו.

99% קיבלו את הפיצויים

דינור התייחס במרומז לפעילותם של חברי כנסת המבקשים להגדיל את הפיצויים למפונים, ואמר כי אין לו ספק שהח"כים עושים למען המפונים מתוך דאגה להם, "אבל גם לח"כים יש פריזמה פוליטית. הדיונים בכנסת בחלקם הם לטובת המפונים, וחלקם כדי ליצור תו מחיר גבוה לפינוי עתידי".

בתדרוך הסביר דינור כי מירב המאמצים של מנהלת סל"ע הופנו להענקת פתרונות קהילתיים, זאת נוכח אימוץ מסקנות

מפינוי ימית: "לקהילה יש כוח להביא לכך שגם החלשים ביותר יוכלו למצוא פתרון תעסוקתי וסיוע בכל הדרוש. ההעתקה הקהילתית, כפי שנקבעה במסגרת חוק ההתנתקות, היא מנוף להסתגלות שנועד להעמיד את טובת המפונים מעל הכל".

ראש מנהלת סל"ע, צביה שמעון, ציינה כי 99% מהמפונים קיבלו את כל הפיצויים המגיעים להם על הבית, וניתנו להם הכלים והתשתיות לבניית בתיהם מחדש. האחוז הנותר הם מפונים שלא דרשו את הכספים, ככל הנראה מסיבות אידיאולוגיות.