הטרנד הבא: מה זה מחשוב ענן?
זהו אחד הבאזזים הכי מדוברים בעולם המיחשוב: במקום תוכנות המותקנות במחשב, עוברים לשירותים הנשאבים מ"הענן," כלומר מהרשת — אי-מייל, אחסון, עריכת תמונות וסרטים ומסמכים ומה לא. אבל מה קורה כשהשירות קורס, או דולף, ובבת-אחת?
מה תעשו אם תיתקלו בבעיה בדואר האלקטרוני שלכם? תפנו אל ספק האינטרנט, או אל מחלקת התמיכה של מקום העבודה. אבל אל מי פונים כשהתקלה היא ב,Gmail- בLiveMail- או בשירות דואר-רשת אחר? לא מכבר הטרידה השאלה הזו מיליונים ברחבי העולם, כשקרס שירות Gmail בלי הודעה מוקדמת. בבלוג הרשמי פורסמה התנצלות חריגה, והסבר, לפיו הבעיה נבעה מתקלה במערכת אנשי הקשר של .Gmail
בתחילת יולי שיתקה תקלה אחרת את שירות Google Docs למשך כשעה; באותה תקופה השיקה אפל לצד הiPhone- שירות בשם ,MobileMe שאמור לסנכרן מידע בין הטלפון החדש לבין מחשבי המשתמשים. רק שהמשתמשים פשוט לא הצליחו להפעיל את השירות. בפברואר קרסו שרתי LiveMail של מיקרוסופט וחלק מהמשתמשים נותרו כמה ימים ללא גישה לתיבת הדואר האלקטרוני שלהם. במקביל, גם שירות האחסון שמציעה אמזון, שעליו מתבססים שירותים ואתרים שונים, סבל מתקלות. ואלה הן רק מעט דוגמאות מתחילת 2008 ועד היום.
אחד הבאזזים המדוברים ביותר כיום בעולם ההיי-טק הוא המעבר ל"מחשוב ענן" ("Cloud Computing" במקור) במסגרתו עוברים עוד ועוד שירותים, שהיינו רגילים לצרוך דרך תוכנות המותקנות במחשב האישי, אל רשת האינטרנט. ה"ענן" מציע יתרונות רבים, ונראה שכבר אין דרך חזרה - לא משנה מה יקרה, העתיד נמצא שם. ולראיה - גולשים רבים שנתקלו באותה תקלה בGmail- מיהרו לדווח עליה ב,twitter- שירות רשת, שסבל גם הוא לאחרונה מבעיות יציבות קשות.
גם ללא תשלום
המושג "מחשוב ענן" הגיע משרטוטים המציגים חיבורים בין שירותים ומכונות. בדרך-כלל שרטוט כזה הציג מחשב או מכשיר אחר, שנמצא בצד אחד ומקושר לשרת שמחובר לרשת מחשבים אחרת.
בחלק מהמקרים, המחשב מקבל מידע או שירותים מכלל הרשת, ולא משרת מסוים, לכן השרטוט מציג מחשב שמחובר אל ענן - כאילו לומר: השרת הספציפי, מתחבא פה בתוך "ענן השרתים". למי אכפת איפה הוא יושב פיזית.
ה"ענן" עצמו אינו חידוש. כל שירות דואר-רשת, למשל, נמצא למעשה בענן: תיבת המייל שלכם לא נמצאת בהכרח בשרת אחד מסוים, אלא נודדת בין כמה שרתים. חברה רצינית שמציעה שירות כזה חייבת לשמור גיבוי כדי שהתיבה תהיה זמינה גם במקרה של תקלה או אם יהיה צורך בסגירת כמה שרתים לעבודות תחזוקה, למשל.
זמין ובחינם
אבל בשנים האחרונות תופס מחשוב הענן תאוצה תודות למעבר לחיבורי פס רחב, לפריחת אתרי WEB 2.0 ולעלייה בכוח המיחשוב. כיום אפשר למצוא ברשת שירותים להמרת קבצים, לאחסון, לעריכת תמונות וסרטים, לעריכת מסמכי טקסט, לגליונות עבודה אלקטרוניים, לניהול יומן פגישות ועוד.
אחד היתרונות הבולטים של שירותים מבוססי ענן הוא הזמינות שלהם - אפשר לשמור את הקבצים ברשת ולגשת אליהם מכל מקום. בחלק מהמקרים לא חייבים מחשב נייח או נייד אלא כל מכשיר עם חיבור לאינטרנט, אפילו טלפון סלולרי.
שם נרדף או נלווה ל"מחשוב הענן" הוא המונח "תוכנה בתור שירות" (תרגום חופשי ל:(Software as a Service- במקום לרכוש או להוריד ולהתקין תוכנה מסוימת בכל מחשב, או לעבוד רק עם מחשב אחד עליו מותקנת תוכנה כלשהי - פשוט מתחברים באינטרנט לאתר שמציע את התוכנה בתור שירות, ועורכים תמונה או מסמך לדוגמה. ויש גם את עניין המחיר - אפשר למצוא שירותי רשת, בכל תחום, ללא תשלום.
בארגונים גדולים אפשר לחסוך הרבה מאוד משאבים וכסף - גם אם הם משתמשים בשירותים בתשלום. במקום להוציא הרבה מאוד כסף כדי לרכוש שרתים ורישיונות לשימוש בתוכנה לכל מחשב, לתחזק את השרתים, לדאוג לעדכוני התוכנה ולשדרוג החומרה והתוכנה - עדיף פשוט לרכוש את השירות הרצוי, למשל שרת-דואר מרוחק או תוכנה לניהול מוקד שירות לקוחות, כפי שמציעות שותפות שונות של מיקרוסופט.
גוגל מציעה לעסקים את ,Google Apps חבילה הכוללת את השירותים השונים שלה - חשבון עם נפח אחסון גדול יותר, לוח שנה, מעבד תמלילים מקוון ועוד.
המעבר לשירותים הנמצאים בענן חוסך גם צריכת חשמל גבוהה של השרתים, שעולה לא מעט כסף. בנוסף, החיסכון בעלויות מאפשר גם לחברות קטנות יותר להשתמש בתוכנות ושירותים שבעבר היו יקרים מדי עבורן.
לאן נעלמו 25 גיגה?
הזמינות התמידית והמיידית של שירותי הענן היא יתרון עצום, אבל גם אחת מנקודות התורפה המרכזיות שלהם. כל שירות ענן חייב להיות תמיד זמין ונגיש - גם כשצרכניו הם "סתם" גולשים ועל אחת כמה וכמה כשחברות וארגונים מסתמכים עליו. אתרים רבים משתמשים בפלטפורמת האחסון של אמזון, לדוגמה, וכל תקלה קטנה בשירות יכולה להשבית כליל את פעילותם ולגרום להם הפסדים כספיים משמעותיים.
חיסרון נוסף הוא, שבחלק מהמקרים מדובר בחברות סטארט-אפ, שמציעות שירות מצוין היום אך יכולות מחר, או בתוך כמה חודשים, להיעלם מהשטח או לשנות את המודל העסקי שלהן. אתר ,MediaMax.com למשל הציע שטח עצום של 25 גיגה-בייט לאחסון וגיבוי קבצים בחינם (וגם חבילות גדולות יותר תמורת תשלום חודשי או שנתי.( מי שבחר להשתמש בשירות והעלה אליו קבצים לגיבוי גילה לפני כמה חודשים, כי האתר הפך ל.TheLinkup.com-
במסגרת השינוי בוטלו "ארוחות החינם" והשירות החדש הציע חבילות בתשלום בלבד. מנויים משלמים של MediaMax הועברו אוטומטית לשירות החדש אך מי שהשתמש בשירותי החינם איבד גישה לקבצים שאיחסן באתר. בתחילת יולי הודיעה החברה, כי גם השירות בתשלום יופסק. בתחילת אוגוסט נעל האתר את שעריו, וכיום הוא מציע לגולשים להשתמש בשירות של אתר .Box.net אבל מי מבטיח שגורלו לא יהיה דומה?
חלק מהחברות והצרכנים יתקשו לוותר על תחושת השליטה: אם קיימת תקלה בשירות כלשהו או בתוכנה המותקנת במחשב אפשר לפנות למוקד תמיכה, אבל כשהשירות נמצא בידי חברות ענק כמו גוגל, מייקרוסופט, אמזון ודומותיהן - למי בדיוק פונים במקרה של תקלה?
"אין פרטיות, תתגברו"
ויש גם את בעיית אבטחת המידע. כשחברה משתמשת בשרת דואר או במערכת לניהול פרטי לקוחות, למשל, היא צריכה לדאוג גם לבטחונו של המידע הזה. ברגע שמערכות רגישות כאלה עוברות אל הענן, המידע כבר לא נמצא רק בידיים של החברות, אלא גם אצל ספקי השירות. הגישה אליו לא נעשית בתוך הרשת הסגורה של החברה, אלא באמצעות חיבור לגוף חיצוני, ובאופן תיאורטי, לפחות, עולה הסיכוי לדליפת מידע.
בכנס אבטחה שנערך החודש בלאס-וגאס הזהיר פרופסור גרג קונטי, חוקר מטעם הצבא האמריקאי, כי המצב שבו שירות או כלי עבודה נמצא בידי אדם אחד והמידע מאוחסן אצל גורם אחר הוא "רעיון רע." קונטי גם הזכיר, כי ממילא ניתן למצוא כיום בקלות ברשת מידע אישי ופרטי לגבי אנשים רבים.
בחלק מהמקרים מדובר בפרטים שהעלו גולשים בתמימות, בלי לדעת שיהיה חשוף לעיני כל. לאחרונה, למשל, גרמה תקלה בפייסבוק לפרסום תאריכי לידה של משתמשים שדווקא ביקשו להסתיר את המידע הזה מגולשים אחרים. ברשת החברתית נשמרים עוד הרבה מאוד פרטים אישיים והגולשים יכולים לקבוע כי רק חברים ברשת יוכלו לראות אותם, אבל תקלה כזו בשירות יכולה לדלג על ההגדרות ולחשוף את המידע לכלל הגולשים.
לפעמים, אגב, בשנייה שבה מידע כזה נחשף הוא כבר נשמר אוטומטית באתרים היוצרים ארכיון של דפי רשת, ואז אין דרך חזרה. או כפי שניסח זאת ג'ון פקזקובסקי מאתר :All Things Digital "ברצינות, אין לכם יותר פרטיות. תתגברו על זה."
ספק השירות צריך גם לספק אבטחה פיזית: בסופו של דבר, המידע לא נמצא באמת על ענן בשמיים - הוא הרי נשמר בשרת מסוים, הממוקם בחוות שרתים כלשהי ברחבי העולם. מי שיצליח לפרוץ לחוות שרתים כזאת יכול להיחשף לכמויות אדירות של מידע, או פשוט להשבית את השרתים. תסריט כזה וגם אחרים, כמו שריפה או סתם תקלה, מחייבים ליצור גיבוי אמין לכל
המידע שנשמר אצל ספקי שירותי ענן.
גם מיקרוסופט בדרך לעננים
למרות כל החסרונות, אין טעם לחכות לרוח חזקה - כרגע נראה, שאין דבר שיעצור את המעבר אל הענן, וכל החברות הגדולות פועלות בתחום. אפילו במיקרוסופט, שעיקר כוחה הוא בתוכנות המותקנות במחשב, נערכים כבר למעבר, חלקי לפחות, למודל של "שירות בתור תוכנה," או ל"תוכנה פלוס שירות," שיציע שירות משלים לצד התוכנות המותקנות במחשב, כמו חבילת אופיס.
ריי אוזי, מי שהחליף את ביל גייטס בתפקיד ארכיטקט התוכנה הראשי של מיקרוסופט, דוחף במלוא המרץ לכיוון הענן. ואם מיקרוסופט שם, אין ספק שגם העתיד נמצא בענן.