איך זה שסטודנט בן 25 נשאר עם מיטת נוער?
בשביל לחיות בשניים צריך מקום לשניים. לפעמים המוכנות הזאת היא לא רק מוכנות מנטאלית, אלא זקוקה לביסוס עם עובדות בשטח. מיטה זוגית היא התחלה טובה בהחלט
אני נרדמת לבד במיטה זוגית, כל לילה. אפילו לא באלכסון. קניתי מיטה זוגית עוד לפני שהיה לי חבר. זה לא שאני מפונקת וצריכה את כל המרחב הזה, באמת שלא. אבל אני כן יודעת שבשביל לחיות בשניים צריך מקום לשניים. לפעמים המוכנות הזאת היא לא רק מנטאלית, אלא זקוקה לביסוס עם עובדות בשטח.
אל תקבלו את הרושם שהמיטה שלי היא מיטה חמה. המיטה שלי היא כמוני, חיכתה הרבה זמן לקבל את האדם הנכון שיעביר איתה את הלילה.
היא הכירה רק אותי, המיטה שלי, וכבר קיבלה את הצורה של הגב שלי. היא נדדה איתי בין דירות שכורות, ומקסימום הלינה פה ושם חברה טובה, עליה העברתי גם ערבי לימוד וסרטים עם חברים.
אורי הגיע בסוף, והיא קיבלה אותו בידיים פתוחות. אורי לא ישן אצלי הרבה, אבל היא פינתה לו מקום חם גם אם היה חולה או עייף מדי בשביל לדבר. שתינו קיבלנו אותו באהבה.
לצערי, המיטה של אורי הכירה אותי יותר טוב. זה פשוט יצא ככה, למרות שהמיטה שלי ביקשה שיבואו לבקר, ממלמלת כמה קר לה לבד. אמרתי לה לחכות, אמרתי שאנחנו עוד נחזור מתישהו.
לא הייתי צריכה לשקר, אבל שמחתי כל כך לבוא אליו, שמצידי שהדירה שלי תהייה רק כתובת למכתבים ואני אבוא אליו בכל יום שאוכל ונהיה זוג אוהב ומאושר. זנחתי את המיטה שלי לאנחות, את מה שאני בניתי והגדרתי לעצמי כבסיס רחב לקשר רציני, חם ואוהב.
מיטה מפונקת, שרצתה את אורי רק לעצמה
אני זוכרת את היום הראשון שנפגשנו, זה היה בנובמבר. נראה שהמיטה שלו לא כל כך אהבה אותי, כבר בהתחלה היא תקעה בי מבט עקום. או שזה היה הסדין שברח מהפינה והכרית שנפלה על הרצפה. המיטה שלו גם היתה קטנה משלי בשליש (בינינו, אפילו בחצי). מיטה מפונקת, שרצתה את אורי רק לעצמה. מעין מיטת נוער שבהחלט עוד לא התבגרה. תסבירו לי למה לעזאזל סטודנט בן 25 שגר עם שותפים ולטענתו מאוד סגור על העתיד שלו, אחד שחווה כבר מערכות יחסים ארוכות, נשאר עם מיטת נוער?! באמת שאני לא יודעת.
כשהרמתי מבט מהמיטה שלו, משתדלת לא להיראות המומה, הסתכלתי סביב. להפתעתי הרבה החדר עצמו היה מאוד יפה ומושקע, קירות מסוידים, שתי תמונות, וילונות, ואפילו שטיח שקצת לא מתאים אבל חימם את הרגליים היחפות. ידעתי שאני אחת שיכולה להתרגל, ואם המיטה זו הבעיה היחידה אז אני חיה טוב. שכנעתי את עצמי לא לשאול או להזכיר את הנושא, כי בכל זאת זה החדר שלו, ואני אצטרך לקבל אותו כמו שהוא.
הוא אמר לי להרגיש בנוח והלך לשים מים בקומקום. מכיוון שהכסא היה תפוס על ידי ערימת בגדים מקופלים, התיישבתי עליה והרהרתי לעצמי על המצב. אולי בכלל זו מיטה שבאה עם הדירה, אולי זו מיטה שהוא קנה כי החדר נראה לו קטן, למרות שלדעתי החדר מרווח מאוד.
ה"אולי" האחרון שיכולתי לחשוב עליו היה שככה מרגישים בשליטה, כשאפשר להתמתח ולהרגיש את הגבולות, לא אובד בבדידות במיטה זוגית. בלילה קפצה לה מחשבה דבילית שיש מצב שזו מתנה מההורים, אבל זו נמוגה לה בין הכבשים שספרתי ברווח הצר שנשאר לי בין הגב הרחב לקיר הקר.
משימה בלתי אפשרית כמו קפיצה במוט ללא המוט
אחרי חמישה חודשים נפרדנו. היה לנו טוב והיה לנו רע. היו גם פערים בלתי ניתנים לגישור שמאמץ אדיר לא היה מאחה אותם. הייתי מגדירה את הקשר כמשימה בלתי אפשרית כמו קפיצה במוט ללא המוט, עם ציפייה לצלוח את השישה מטרים. הגענו לשלב בו זה כמו לתת לקופץ את המוט - אחרי הקפיצה, מגוחך ביותר וגם לא אפקטיבי, במיוחד כשהקופץ שלי כבר בדרך חזרה הביתה, אחרי שקנה מכל גלידה לשיפור המצב רוח.
הייתי צריכה שבועיים של התאוששות מהאהבה שאבדה, בוכה על האדם שהפסדתי ועל הזוגיות שרציתי. אתם יודעים איך זה שמריצים סרטים בראש, למה ומה קרה שם? אז החלטתי להריץ סרטים בצורה מסודרת ולעשות עם עצמי חושבים, היה חשוב לי לנתח ולהפיק תובנות בשביל זוגיות בריאה לעתיד.
המחשבות שלי התרכזו בסוף בנקודה אחת שביהרה לי את שורש הבעיה - המיטה.
צעד קטן לחדר, צעד גדול ליחסים
המסקנה שלי היא שהבחור פשוט לא יודע להכיל, לא יודע שלשניים צריך מקום, ולא רק בלב. בעצם, קודם כל צריך לנקות את הלב לרוקן אותו משטויות שעבר זמנן לפתוח אותו רחב ככל שאפשר ולאוורר. זה בעדיפות גבוהה פי כמה, דרך אגב, מהפינה שאתה שוקל להקדיש לה בארון. פנה לה מקום במיטה, ואם זו מיטת נוער, לך לקנות אחת חדשה. זה צעד קטן לחדר, צעד גדול ליחסים.
זאת ממש לא צריכה להיות מיטה של חברה יוקרתית עם קפיצים וכיוונונים, ובטח שלא עם שלט. כשאתה קונה אותה תזכור שאתה עושה את זה קודם כל לעצמך, וגם בשביל הלב שלך. אפילו שהחדרים שלו קטנים וצפוף שם, כשתמצא את הפעימה הנכונה בעת ההרפיה כשהדם נכנס וממלא אותו תדחוף אותה יחד עם הזרם, אני בטוחה שהיא תיכנס. אתה רוצה שגם לה יהיה נוח וגם לך יישאר מקום, לא? אתם הרי לא ישנים חבוקים בכפיות כל הלילה.
קנה מיטה יפה ופשוטה, אחר כך פנק אותה במצעים ובשתי כריות משלה. באמת לא משנה מה הדוגמה, גם צבע אחיד זה בסדר. קנה אותם מבד נושם ואל תשכח לכבס עם מרכך ולסדר אותה לפני שבת הזוג באה. אם עבר זמנה של השמיכה תתייעץ עם המוכרת ותשקיע גם שם. כי מי יגן על החברה שלך בארבע בבוקר כשאתה מכורבל בתנוחת עובר בחלום השביעי והיא שוב ערה באותו רווח שבינך לקיר, תוהה אם שווה ללכת לשירותים או לשים עוד חולצה, כי קר ולא נעים לה להעיר אותך.
אל תשכח שזו השקעה לטווח ארוך, קודם כל בעצמך וגם בה. אתה הרי ישן בערך שבע שעות מהיום, אפילו באוטו אתה לא נמצא כל כך הרבה זמן, ובאוטו אתה משקיע, אל תשקר.
אז שתדע שמיטה זה הבסיס, הכל מתחיל מהבית, ואם לא ישנת טוב הכל גם ייראה ככה. וכשהיא תישן לא טוב היא בסוף לא תרצה לחזור.
אני לא חזרתי.
גם אם אתה ישן לבד בלילה במיטה זוגית או במיטת יחיד, נסה להבין שלשניים צריך מקום. הבית יכול להיות קטן והארוחה לא מפוארת, אבל שמכבים את האור, אפילו שלא רואים, יש משהו שמרגישים.
אני הרגשתי שלאורי לא היה מקום בשבילי. המיטה שלו לא אהבה אותי, הוא חשב שהוא אוהב.
וגם אם כבר יש לכם מיטה זוגית, זה לא אומר שהכל יילך חלק. עדיין צריך להתאמץ ולהשקיע. אבל לפחות זאת התחלה טובה.
לפנייה לכתב/ת 
