שתף קטע נבחר
 

מי אחראי יותר ליופי האנושי, נשים או גברים?

ניתן להבין את הנטייה של נשים אל החוכמה, לפעמים על חשבון היופי, בשני אופנים: מצד אחד הגיוני להטיל עליהן את האחריות על הפצת הגנים של היפים, ומצד שני, על פי היגיון אחר, אפשר להטיל על הנשים גם את האחריות על הכיעור

לצד הרשימה שלי מהשבוע שעבר (מה חשוב יותר, להיות יפים או להיות חכמים?) הופיע סקר בו התבקשו נשים וגברים לסמן את העדפותיהם בבחירת בן או בת הזוג, לפי צורה חיצונית, או לפי חוכמה. הסקר הוא לא מדעי, אבל ממצאיו מתחברים לממצאים מדעיים: שני שלישים מהנשים מעדיפות חוכמה, בעוד שכמעט שני שלישים מהגברים מעדיפים צורה חיצונית.

 

הספרות המחקרית מלאה בהסברים, כמעט כולם ידועים ומדוברים. למרות זאת, אולי יש לי לתרום זווית לא כל כך מדוברת. האם ממצאי הסקר מלמדים על כך שהנשים אחראיות להפצת הגנים של היופי או של הכיעור?

 

הייבוא הגברי של היופי

ניקח לדוגמה את בתי המלוכה והאלפיון העליון. ניתן להניח שהם יפים יותר בממוצע מבני העם הפשוטים, שכן הם מייבאים אליהם את היופי, דרך הנשים. הסבר: נשים נמשכות יותר לגברים מצליחים (בעבר אלה היו בני האצולה), שבוחרים מביניהן את היפות ביותר. נשים אלה יולדות להם ילדים עם סיכוי גדול יותר להיות יפים. ואז גם הבנים שלהם, יפים או לא יפים, נישאים בבוא העת לנשים יפות במיוחד, ואלה יולדות ילדים עם סיכוי גדול עוד יותר ליופי וכך הלאה. 

 

המשיכה של נשים אל גברים מצליחים, יפים או לא יפים, היא האחראית לאבולוציה של היופי בקרב המעמדות העליונים.

 

יופי הולך לא רק עם דם כחול, אלא גם עם כסף, שלטון, חוכמה והצלחה ככלל. ההיגיון הוא אותו היגיון, פחות או יותר: גברים נמשכים יותר אל צורה חיצונית, ואילו נשים נמשכות יותר אל תכונות מצליחות אחרות, ובכך מייבאות את היופי שלהן אל האנשים המצליחים.

 

הגנים של הכיעור והטיפשות לא נכחדים בתהליך הזה, אלא הולכים ונדחקים לפינה ובאים פחות לידי ביטוי. הנסיך צ'רלס, יורש העצר האנגלי, לא היה יפה גם בצעירותו. הגנים הנידחים של הכיעור מצאו להם הזדמנות נדירה לפרוץ אצלו החוצה. ושימו לב מה קרה בהמשך: בכך שבחר להקים משפחה עם דיאנה יפת התואר הוא העלה את הסיכוי שילדיו יהיו יפים.

 

מצור על פוריות של הלא יפים

לא להאמין, אבל יש גם היגיון אחר, על פיו דווקא הנשים אחראיות לגנים של הלא יפים, בעוד שהגברים אחראים לגנים של היופי.

 

נניח הפעם שנשים יפות היו נמשכות יותר אל היופי החיצוני מאשר אל החוכמה, בניגוד למה שהתגלה בסקר הלא מדעי של ערוץ יחסים וגם במחקרים תקניים. במקרה כזה, הן היו יולדות ילדים לגברים יפים, ושני המינים היו מגבירים ביחד את פוטנציאל היופי של הילדים שלהם, שגם הם נישאים יופי עם יופי ויולדים ילדים עם סיכוי עוד יותר גדול להיות יפים.

 

יופי שנמשך אל יופי יוצר מעגל סגור, הולך ומתרחב של יופי, ולימים, בגלל הקשר האבולוציוני שהיה פעיל בזמנו בין יופי לתכונות טובות, הגנים של היופי היו מתפזרים יותר מהגנים של הלא יפים.

 

אבל רוב הנשים נמשכות יותר אל תכונות אחרות, שאינן מתלוות בהכרח ליופי. הן פורצות את מעגל היופי. במקום ללדת ילדים רק לגברים יפים, ובכך להטיל מעין מצור של פוריות על גברים לא יפים, הן דווקא לוקחות מהם גנים ומפיצות אותם.

 

יפים ולא יפים יתקיימו לעד, וטוב כך

נראה זאת מנקודת מבט נוספת: האוכלוסיה הכללית מתייפה אף היא במהלך האבולוציה. הרי פעם היה לנו פרצוף של קוף. היופי, אני מזכיר, היה האמצעי של האבולוציה להנחיל תכונות טובות. אבל נראה שבזכות העין הבוחנת והנבונה של הנשים, הן לא נדרשו, בניגוד לגברים, ליופי כאמצעי להנחלת התכונות הטובות. הן הצליחו להתרשם מאותן התכונות גם בלי היופי. כל הכבוד להן. אבל בכך הן בעצם הפיצו את הגנים של הלא יפים.

 

הרשימה הזאת, חשוב לציין, לא קובעת עדיפות לצד זה או אחר. אין בה מסר ערכי, ולא נאמרה בה אפילו מילה אחת על מעלותיו של היופי על פני שאר התכונות. אדרבה, קשה לי להבין איך אפשר לוותר על החוכמה אפילו למען היופי.

 

יפים ולא יפים יתקיימו לעד, וטוב שכך. בסך הכל, הנחתי הנחות לוגיות.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איי פי
תרמה גנים של יופי. הנסיכה דיאנה
צילום: איי פי
תרם דם כחול. הנסיך צ'רלס עם אהובתו קאמילה
צילום: איי אף פי
הנסיכים וויליאם והארי. דגמים משופרים
צילום: רויטרס
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים