מה הקשר בין אהבה לבין צפייה בטלוויזיה?

זוכרים את טום קרוז קופץ על הספה של אופרה ווינפרי לאחר שהתוודה על אהבתו החדשה? קשה לראות אדם מאושר כזה יושב שעות מול הטלוויזיה. טום קרוז שיחק אולי לצרכים של קידום אישי את הגבר המאוהב באושר, אבל גם אם כן, הוא ידע איך משחקים אהבה מאושרת. תזזיתית, חסרת מנוחה, מלאת מרץ, צחקנית. לרוץ, לרדוף, לשחק, לראות, לכבוש את העולם בדהרה על פרפרים - ההפך הגמור מלשבת שעות מול הטלוויזיה.

מחקר חדש שבדק את הקשר בין אושר לבין צפייה ממושכת בטלוויזיה אכן מצא שאנשים לא מאושרים צופים יותר בטלוויזיה בכ-20 אחוז יותר מאנשים מאושרים מאוד, וזאת כבר לאחר שקלול עם נתונים אחרים כמו חינוך, הכנסה, גיל ומצב משפחתי.

.

מדובר במחקר רב היקף של איסוף וניתוח נתונים של 30,000 אנשים בוגרים בארצות הברית, במהלך של 30 שנה, בין 1975 ל-2006. החוקרים, פרופסור ג'ון רובינסון ופרופסור סטיבן מרטין מאוניברסיטת מרילנד, שפרסמו את מחקרם במהדורת דצמבר של כתב העת Social Indicators Research, בחנו את תבניות הפעילות של אנשים מאושרים מול תבניות הפעילות של אנשים לא מאושרים ומצאו שאנשים מאושרים פעילים יותר מבחינה חברתית בשעות הפנאי שלהם, לעומת אנשים פחות מאושרים שצופים יותר בטלוויזיה.

מעניין, לצורך השוואה, אומרים שבצריפים הכי עלובים בברזיל יש טלוויזיות. גם בארץ, נדמה לי, העניים מקפידים על טלוויזיה לפני הרבה דברים אחרים. האם דינם של עניים כדינם של בלתי מאושרים?

מה יש בצפייה ממושכת בטלוויזיה שמתחבר דווקא אל אנשים פחות מאושרים? האם זו רק הרביצה על הספה והכורסה שמנוגדת תכלית הניגוד לדילוגים על הספה של טום קרוז?

אדם מרגיש מאושר כשהוא מרגיש שחייו איכותיים

אושר מתחבר לאיכות חיים. אדם מרגיש מאושר כשהוא מרגיש שחייו איכותיים, על פי מדרג האיכויות שלו. אהבה, עבודה, פעילות חברתית וקריאת ספרים מתחברים בדרך כלל, על פי סקרים שונים, עם איכות חיים. טלוויזיה לא. 

אושר מתחבר גם לפעילויות שיש להם היבט של שיפור החיים. חיזור יוצר תחושה של פעילות משפרת-חיים, גם אם החיזור עצמו הוא הימור שעלול להוביל בסוף לייאוש מהחיים. כך גם לגבי השתתפות בבחירות בתקווה לעזור למפלגה שלי לנצח, גם אם הבחירות עלולות להוביל לשלטונה של מפלגה שנואה.

פעילויות אחרות יכולות להיחשב גם וגם, כמו טיולים בטבע ושחייה לאור הירח. שתיהן גם משפרות חיים וגם נחשבות איכותיות בפני עצמן.

צפייה ממושכת בטלוויזיה היא לא זה ולא זה, לפי סקרים שונים. אמנם קשה היום להתייחס לאיכות חיים ללא הטלוויזיה, אבל הצפייה בה, קצרה או ממושכת, נחשבת הנאה קצרת מועד שאין בה איכות ואין בה שיפור. הטלוויזיה נחשבת אמצעי לא איכותי להעברת הזמן הפנוי.

טלוויזיה נתפסת ככלל כבזבוז זמן, תרופת פלא של משועממים, עייפים, מאוכזבים, מיואשים מהחיים ומעצמם, וכמובן - עצלנים. תחליף של החיים עצמם.

מי הם, למשל, הצופים הנלהבים ביותר של סדרות רומנטיות? בדרך כלל אלה שאין להם אהבה בחיים שלהם.

ההתייחסות השלילית הזו אל הטלוויזיה ניכרת לא רק בסקרים אלא גם בתגובות של צופים נלהבים, כמו בדוגמה אקטואלית של "האח הגדול". הצופים האדוקים בתוכנית בדרך כלל לא התנדבו לחשוף את עצמם. וזה לא רק "האח הגדול". צופים מושבעים של האולפנים הפתוחים בימים המלחמתיים האלה מתלוננים נגד עצמם שהם לא מבינים למה הם בוהים שעות מול קריינים ופרשנים שאין להם מה לחדש.

יש בטלוויזיה לא מעט ערוצי ותוכניות איכות, אבל צפייה ממושכת בתוכניות איכות מעוררת אף היא תחושות שליליות. צופי האיכות מוצאים עצמם מתנצלים שהם צופים בערוץ 8 במקום לקרוא ספרים.

אהבה ממכרת, ולכן היא טובה

האם הטלוויזיה ממכרת, ולכן היא נחשבת שלילית? גם אהבה ממכרת, ודווקא בגלל זה משבחים אותה. ככל שנקדיש יותר זמן זה לזו, וככל שלא נפסיק לדבר זו על זה בהתרגשות, כך נזכה להערכה גדולה יותר, בעיני אחרים ובעיני עצמנו.

גם התמכרות לספרים נחשבת חיובית. "תולעת ספרים" הוא ביטוי חיובי מאיין כמוהו. אפילו אנשים שבקושי קוראים אוהבים להגדיר את עצמם כך.

בעצם, צריך לשנות את ההגדרה של התמכרות. התמכרות היא לא פעילות ממושכת ומתמשכת שבאה על חשבון פעילויות חיים אחרת. אהבה יכולה לבוא על חשבון ההכנסה, ההיגיון והסדר התקין של החיים שלנו, ועדיין היא לא נחשבת להתמכרות אלא במקרים נדירים.

התמכרות היא אומללות ארוכת טווח, שמספקת הנאות קצרות מועד. הנאה שמייצרת חרטות. ההנאה מהטלוויזיה נחשבת קצרת מועד ומייצרת חרטות, בשונה בדרך כלל מהנאה מאהבה.

הצפייה בטלוויזיה נחשבת סם מרגיע נגד החיים הלא טובים, בעוד שאהבה, קריאה בספרים ומעורבות חברתית נחשבים לחיים הטובים. טלוויזיה נראית כפעילות דחק נגד חוסר סיפוק מהחיים, בעוד שהפעילויות שלעיל נחשבות לפעילויות מתוך אושר, או מייצרות אושר.

אומללים לא אוהבים זמן פנוי

השאלה היא מה גורם למה: צפייה בטלוויזיה מפחיתה את האושר בכך שהיא מורידה את איכות החיים, או מצב האושר הוא זה שקובע את משך הצפייה בטלוויזיה?

ניתן להתייחס לשאלה הזו בעזרת הנתון הבא הלקוח מתוך המחקר - אנשים לא מאושרים אוהבים פחות זמן פנוי (51 אחוז מהם), בהשוואה לאנשים מאוד מאושרים, שרק 19 אחוז מהם אמרו שהם לא אוהבים זמן פנוי. אנשים לא מאושרים מרגישים יותר מוטרדים כשסדר היום שלהם לא לחוץ.

כדי לראות הרבה טלוויזיה צריך הרבה זמן. למי שאין זמן והוא שמח על כך (לא כולם שמחים שאין להם זמן) נראה שהוא מאושר יותר עוד לפני שהתיישב מול הטלוויזיה.