פסיקת בג"צ על חוק "האח הגדול" - בחודשים הקרובים
בדיון שהתקיים היום (א') על חוק נתוני תקשורת, המאפשר למשטרה לקבל נתונים על אמצעי תקשורת אישיים של אזרחים ביתר קלות, ניתן לעותרים ולמדינה 45 יום להשלים את טיעוניהם. לאחר מכן יקבל בג"צ את החלטתו, ככל הנראה תוך שנה
ההחלטה בעתירה נגד חוק נתוני תקשורת, הידוע גם כ"חוק האח הגדול" תתקבל בחודשים הקרובים. הבוקר (א') בדיון שהתקיים בעתירה בבג"צ בהרכב של שבעה שופטים, נתנה השופטת דורית בייניש ארכה של 45 יום להשלמת טיעונים לצדדים - שלאחריה יקבל בית המשפט החלטה ויפרסם אותה.
את העתירה הגישו האגודה לזכויות האזרח, לשכת עורכי הדין בישראל ומועצת העיתונות - שנציגיהם נכחו בדיון. גורמים משפטיים מעריכים כי ההחלטה עצמה עשויה אף לקחת שנה.
מה זה חוק נתוני תקשורת?
החוק, שהתקבל בדצמבר 2007 וכבר נכנס לתוקף בשנה שעברה, מקל על המשטרה בקבלת נתוני תקשורת על אזרחים, בהם מספרי טלפון ומספרי ברזל של מכשירים סלולרים (גם מספרים חסויים), מספרי טלפון אליהם התקשרו, נתוני מיקום על פי איכון אנטנות, וכתובות IP מספקיות האינטרנט.
במקרים מסויימים של מניעת פשע, גילוי של מבצע פשע או הצלת חיי אדם, המשטרה יכולה לקבל את הנתונים עם צו בית משפט שלום בלבד, או ללא צו, באישור של קצין משטרה בדרגת סגן ניצב - ובמגבלות מסויימות. לפני חודשיים אישרה ועדת חוקה של הכנסת תקנות המאפשרות למשטה להקים מאגרי מידע עם חלק מהתונים הללו. כך, לשוטרים שימונו על ידי ראש אגף חקירות במשטרה, תהיה גישה ישירה ומיידית אל הנתונים הללו.
להגביל את החוק
האגודה לזכויות האזרח ולשכת עורכי הדין בישראל, שהגישו את העתירות לבג"צ, לא ביקשו לבטל את החוק, אלא לבצע בו מספר תיקונים ולהכניס בו מגבלות. בעקבות הדיונים בכנסת הגישה האגודה השלמת טיעונים. מועצת העיתונות הצטרפה לעתירה של האגודה לזכויות האזרח.
בין השאר, ביקשו הגופים לקבוע שצו נתוני תקשורת שניתן על ידי שוטר (סעיף 4 לחוק) לא יחול על בעל חיסיון (עורך דין או רופא), למשל - וזאת בשביל להגן על זכויות הלקוחות שלהם ועל עיתונאים - שיוכלו להגן על המקורות שלהם. מנגד, טענה המדינה כי מדובר במקרים דחופים של הצלת חיים בהם החסיון לא רלוונטי. כמו כן בעתירות ביקשו לקבוע כי תהיה פסילת ראיות לנתונים שלא הושגו על פי החוק, על כך השיבה נציגת המדינה שהחוק הקיים כבר מכסה את העניין.
עוד ביקשו בעתירה שתוגבל הפעלת הסמכויות השונות של המשטרה לקבלת המידע לעבירות חמורות יותר מאשר בנוסח הנוכחי (עבירות מסוג "פשע", במקום "עוון") - ובתגובה לכך אמרה המדינה כי גם עבירות מסוג עוון מדורגות עברות חמורות מאוד שדורשות את טיפול החוק. כמו כן תהתה המדינה בתגובתה, מדוע פגיעה בפרטיות בנוגע לעבירות עוון אינה חוקתית, בעוד כאשר מדובר בפשע אין בעיה של חוקתיות.
"לחוקק את החוק מחדש"
בדיון הבוקר הציגו העותרים משלושת הגופים את טענותיהם ואמרו כי החוק פוגע בפרטיות ואינו מידתי מספיק, אך ציינו כי הם מכירים בחשיבותו של החוק על מנת לאפשר למשטרה לעבוד בצורה יעילה יותר להילחם בפשע.
העותרים אמרו בדיון כי בתגובת המדינה לעתירה צוטט נוהל של המשטרה באשר לשימוש בחוק. יחד עם זאת, אמרו העותרים, שהנוהל צוטט באופן חלקי בלבד – וכי הוא אינו גלוי להם ולציבור. המשטרה הבטיחה בדיון כי הנוהל המלא יועבר לידי העותרים.
המדינה, מצידה טענה כי החוק דווקא יצר איזונים נכונים, והסדיר את המצב הקיים בו התאפשרה קבלת נתוני תקשורת, והטיל עליה מגבלות, סייגים וחובת דיווח.
נציגת המדינה, עורכת הדין דנה בריקסמן, אמרה כי בלי נתוני תקשורת – המשטרה לא תוכל למלא את תפקידה. הוצאת תחום שלם של עבירות, היא הוסיפה, משמעותו הרמת ידיים. “העותרים מבקשים מבית המשפט לחוקק את החוק מחדש", אמרה בריקסמן.
החלטת בית המשפט
בסיום הדיון קבעה השופטת בייניש כי המדינה תעביר את נוהל המשטרה לעותרים בתוך 30 יום, יחד עם השלמות הטיוענים שלה. 15 ימים נוספים ניתו לעותרים להשיב על הטענות הללו. לא יתקיימו דיונים נוספים בנושא, ועל בסיס השלמות הטיעונים האלה יקבל בית המשפט העליון את החלטתו ויפרסם אותה, ככל הנראה בתוך כשנה.
עוד על החוק
