הטוקבקיסט האוטומטי: תוכנה לטוקבקים מטעם
סטארט-אפ ישראלי מציע לראשונה שירות לשתילת תגובות אוטומטית באתרי תוכן. האם זה סופו של הטוקבק כפי שהכרנו אותו? הם טוענים שזו רק ההתחלה
כותב שורות אלה התחבט בשאלה מה ראוי יותר לעשות עם הטכנולוגיה החדשה הזו: לכתוב עליה או להתעלם ממנה. מצד אחד, לכתוב על מערכת התגובה האוטומטית של Qerta אומר לתת לה חשיפה ואולי גם להאיץ אגב כך את מכירותיה. מצד שני, לא לחינם נאמר ש"חומר החיטוי הטוב ביותר הוא אור השמש". מדובר שטכנולוגיה שאתם לא רק רוצים לדעת עליה - זו גם זכותכם.
בואו נניח את הדברים על השולחן, גבירותיי ורבותיי, התעוררו והריחו את החומוס: לא רק שהטוקבקים שאתם קוראים כבר לא (בהכרח) נכתבים על-ידי מגיבים אותנטיים - הם כבר לא נכתבים על-ידי בני-אדם. חלק מהם, לפחות, נוצרים עכשיו אוטומטית באמצעות תוכנה. בינתיים מדובר בחלק קטן, אבל זו כנראה רק ההתחלה.
פלישת הבוטים החלה
על הנייר, מוסר ואתיקה בצד, מדובר באחת הטכנולוגיות הכי חמות ומסקרנות בשטח. השוק חיכה לה. אפשר לקבוע, בלי להסתכן יותר מדי, שבתוך זמן לא רב ישתמשו במערכת הזו (או לפחות ירצו להשתמש בה) כל משרד יחסי-ציבור וכל תאגיד, כל פוליטיקאי בכיר וכל ספינאי זוטר. יהיה מעניין לחפש תחת איזה סעיף יסתירו את רכישת
השירות הזה בדו"ח הבא של תקציב הקשר עם הציבור, למשל.
לא שזה עד כדי כך רחוק מהמצב הקיים - ממילא חלק משמעותי מהטוקבקים, כבר היום, נכתב על-ידי בעלי עניין. החידוש במערכת של Qerta הוא שעכשיו לא יצטרכו אפילו להעסיק לשם כך מטקבקים בשכר.
נכון לעכשיו, Qerta לא מוכרת את הטכנולוגיה שלה במוצר מדף, אלא מאפשרת לקבל אותה במסגרת שירות שהיא מכנה "מרקט טוקבק". תמורת החל מכמה אלפי שקלים, תוכלו לומר מהו המסר שלכם ולראות אותו מתחיל להופיע בטוקבקים. בתדירות של פעם ביום או יותר, המערכת תפיק דו"ח ותשלח אותו אליכם.
חמש שנות פיתוח
הגעתי לפגישה עם מייסדי Qerta עם לא מעט אנטגוניזם. קיוויתי לפגוש אנשים מהסוג שקל לא לאהוב, חלקלקים ומלאי שביעות רצון עצמית. לאכזבתי, ערן שחם ותמיר עדווי, נתגלו כאנשים די סימפטיים. שחם הגיע מהפיתוח; עדווי מעולם ה-IT. שניהם עם קילומטראז' של הרבה שנות-הייטק, כולל בתפקידי ניהול בכירים יותר או פחות. עושים רושם רציני ואמין.
הם מספרים שהקימו את חברת Qerta רק לאחרונה אבל על הפיתוח עצמו עבדו כחמש שנים. במקור, המטרה הייתה לפתח מנוע חיפוש סמנטי, אבל בדרך הם הבינו את הפוטנציאל הפרקטי והמיידי בהרבה.
בחלק שקשור בתקשורת שלה עם העולם, הטכנולוגיה שלהם בסך-הכל די פשוטה: מהצד האחד, היא מתממשקת לאתרי תוכן, לרוב דרך ערוצי ה-RSS שלהם, כדי לזהות תכנים חדשים בזמן-אמת; מהצד השני היא מתממשקת למנגנוני התגובות כדי להזרים לאותם התכנים תגובות תואמות.
החלק המעניין יותר הוא מה שבאמצע - האלגוריתם שמשמש כדי לייצר תגובות אוטומטיות. בגדול: המערכת של Qerta מבצעת ניתוח של הטקסט במאמר ובתגובות, יודעת לשלוף ממנו מילים ומשפטים ולהרכיב תגובה שכוללת את המסר של הלקוח, עם או בלי תוספות וכותרת ייחודית. זה עלול להישמע פשוט, אבל כל מי שעוסק בבינה מלאכותית יאמר לכם שכאן בדיוק נמצא האתגר הגדול. שחם ועדווי טוענים שהצליחו לפצח אותו.
הגורם האנושי
שחם, בעברו (בין השאר) מנהל של פרוייקטי פיתוח בתחום הבינה המלאכותית, אומר בלי למצמץ שהאלגוריתם שלהם משיג "תוצאות טובות מאד" במבחן טיורינג. כלומר: מצליח באחוז גבוה יחסית של המקרים לשטות בבני אדם, ולגרום להם להאמין שהטקסט נכתב על-ידי אדם ולא על-ידי בוט (תוכנה שמדמה אדם).
האתגר בטוקבקים-מטעם הוא עוד קצת יותר מורכב: התוכן של התגובות צריך להיראות אותנטי. כלומר, על התוכנה להיות מסוגלת לשכנע את מאשרי הטוקבקים , שמי שכתב את התגובה הוא לא סתם אדם, אלא אדם אמיתי, מגיב אותנטי.
עדווי מסביר שהם יכולים היום לא רק לייצר תגובות "איכותיות" כאלה, אלא גם לתזמן אותן לנקודות הזמן בהן קל יותר "להשחיל" תגובות. "יש שעות של היממה" הוא אומר, "שבהן כמעט הכל נכנס".
"רק מסרים חיוביים"
כששחם ועדווי מדברים על הצורך במערכת שלהם, הם מסבירים שערוצי הפרסום המסורתיים הפכו פחות יעילים. אנחנו מוצפים במידע, לומדים להתעלם מבאנרים ומקישורים ממומנים, ולכן זה רק טבעי שמפרסמים ומשווקים רוצים אזכורים בתגובות.
סליחה, אמרתי, אולי זה רק אני אבל זה יותר מדי מזכיר לי "הטעיה בפרסומת", למעט העובדה שהחוק לא מזכיר טוקבקים.
מהם הקווים האדומים שלכם? אם, למשל, אראה מחר באתרי התוכן 50 אלף תגובות חדשות שקוראות לשלול את אזרחותם של חלק מתושבי המדינה, האם עליי להניח שאתם מעורבים?
חד-משמעית לא, הם השיבו. באופן כללי, הם מבהירים ללקוחות שלהם שהם לא מוכנים לפרסם מסרים שליליים. הם מוכנים להעניק את השירות למי שרוצה לדחוף את המותג שלו - כבר סירבו למי שרצה להשמיץ מתחרים, ועל תעמולה גזענית בטח שאין מה לדבר.
מבחן טיורינג הפוך
לשם הדגמה, בחרנו סיפור עיתונאי שפורסם באותו יום בכל כלי התקשורת, והמצאנו "מסר ניטרלי" שלא משרת שום גוף עסקי או פוליטי. הטלנו על החברים מ-Qerta לשתול את המסר שלנו באתרי התוכן. כעבור שלוש שעות בלבד, שלחה לנו המערכת של Qerta רשימה ארוכה של הפניות לתגובות מפוברקות שיצרה בחמישה אתרי תוכן ישראליים גדולים. גם בידיעה המקורית שהצגנו ל-Qerta, גם בידיעות מקבילות לה באתרים אחרים, וגם בידיעות רלוונטיות אחרות.
נגזים אם נאמר שאלו היו התגובות הכי רהוטות שפגשנו באינטרנט. מצד שני - אולי הודות למערכת החינוך - הן גם לא חרגו מהנוף הכללי של תגובות ברשת העברית.
כמובן שאנחנו לא יכולים להציג את התגובות, או לספר היכן ומתי הופיעו, אבל השתכנענו: המערכת של Qerta עובדת. תחשבו על זה בפעם הבאה שאתם קוראים טוקבקים.
