המבקר: עברייני תנועה מועדים ממשיכים לנהוג
משרדי הממשלה השונים ומשטרת ישראל, תחת מתקפת המבקר. טוען כי נמצאו ליקויים חמורים בהתנהלות המשרדים והזרוע האוכפת, אשר פגעו במלחמה בתאונות הדרכים. ביקורת חריפה במיוחד מכוונת לטיפול כושל בעברייני תנועה מועדים
מבקר המדינה קובע: המלחמה בתאונות הדרכים נפגעת כתוצאה מליקויים חמורים בהתנהלות המשטרה ומשרדי הממשלה. התוצאה: עברייני תנועה מועדים ממשיכים לנהוג באין מפריע. דו"ח מבקר המדינה, המתפרסם היום (ד'), כולל ביקורת חריפה על טיפול משרדי הממשלה ומשטרת ישראל בעברייני תנועה מועדים. "בביקורת נמצאו כשלים רבים בפעילות כל אחד מהגופים העוסקים בטיפול בעברייני תנועה מועדים, ובשיתוף הפעולה ביניהם", קובע המבקר, מיכה לינדנשטראוס. התוצאה: אכיפה לקויה וחלקית בלבד נגד עבריינים, שיכולים להמשיך לנהוג ולבצע עבירות תנועה.
עיקר הביקורת בדו"ח מופנית נגד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שאינו מיישם לקחים ומסקנות שהוגשו לו בעבר. כך למשל, החלטת שר התחבורה הקודם, שאול מופז, שהורה ב-2006 להכין וליישם שיטת ניקוד חדשה לעבירות תנועה, לא מומשה עד היום. בנוסף, המבקר קובע כי שיטת הניקוד הקיימת - שעל יעילותה נמתחה ביקורת חריפה - אינה מיושמת כראוי, ומאפשרת לעבריינים לחמוק מעונשים.
לא מפיקים לקחים
הממצאים המתפרסמים היום, מהווים המשך ומעקב לדו"ח מבקר המדינה מ-2006, שעסק באופן מעמיק במאבק בתאונות הדרכים. למרבה הצער, ממצאי הדו"ח החדש מלמדים כי רבות ממסקנות המבקר שפורסמו לפני שלוש שנים, טרם יושמו. דוגמה ראשונה, וחשובה במיוחד, היא עניין שיטת הניקוד הנהוגה כיום לעבירות תנועה: "בדו"ח 56 ב' של מבקר המדינה (שפורסם ב-2006) צוינו ליקויים רבים בהפעלת שיטת הניקוד, ואף הגופים הנוגעים בדבר - משרד התחבורה, משרד המשפטים והמשטרה - עמדו על בעיות בהפעלתה ועל אי-יעילותה".
אחת הבעיות המשמעותיות ביותר בשיטה הקיימת, היא חוסר יעילותה דווקא באכיפה נגד מי שצוברים מספר רב של נקודות. הסיבה: ניסוח לקוי של אחת התקנות הרלוונטיות, שאינו מאפשר פסילת רישיונות נהיגה לתקופה המרבית - תשעה חודשים. ראוי לציין כי על בעיית הניסוח עמד שר התחבורה מאיר שטרית, שהנחה את אנשי משרדו לתקן את התקנה כבר ב-2005. בדו"ח המתפרסם היום, קובע המבקר כי "פסילת הרישיון לתשעה חודשים, שהיא כלי משמעותי שנועד למנוע מנהגים מועדים מלהמשיך לנהוג, לא מופעלת דווקא נגד אותם הנהגים שצברו מספר רב של נקודות".
"משרד המבקר רואה בחומרה"
לאור הליקויים בשיטה הקיימת, הורה ביוני 2006 שר התחבורה הקודם, שאול מופז, לגבש תוך שלושה חודשים שיטת ניקוד חדשה. אלא שתהליך הכנתה של השיטה החדשה לא הסתיים עד היום. אם לא די בכך, גיבוש השיטה החדשה הפסיק בפועל את תיקון ליקויי השיטה הקיימת. כך מתייחס לעניין המבקר: "בשל התמשכות ההליך, במשך למעלה משנתיים נזנחו תיקונים נדרשים בתקנות הקיימות, שיאפשרו את יישום שיטת הניקוד הקיימת".
וזו תוצאת הליקויים המתמשכים, כפי שמסכם המבקר: "לא זו בלבד ששיטת הניקוד מופעלת באופן חלקי, אלא דווקא האמצעי המכוון למנוע נהיגה מנהגים שצברו מספר רב של נקודות - פסילת רישיון לתשעה חודשים - אינו ננקט... משרד מבקר המדינה רואה בחומרה רבה את הכשלים בהתמודדות עם עבריינים מועדים". וכך, במקום שרישיונם של אותם עברייני תנועה יישלל לתקופה ארוכה, מאפשר להם משרד התחבורה להמשיך לנהוג.
תקשורת לקויה בין הרשויות
בעיה חמורה נוספת עליה מצביע המבקר, היא חוסר תיאום ותקשורת לקויה בין הרשויות המעורבות באכיפת החוק ובמאבק בתאונות: משרד התחבורה, אגף התנועה במשטרת ישראל, משרד המשפטים והמשרד לביטחון פנים. חוסר התיאום והתקשורת אליו מתייחס המבקר, מביא לתוצאות חמורות במיוחד: על-פי הערכות, בין 30% ל-60% מהנהגים שרישיונם נשלל, ממשיכים לנהוג בתקופת השלילה. על-פי נתוני משרד התחבורה, מאוגוסט 2008, רק 32% מ-82,366 נהגים שרישיונם נשלל, הפקידו את הרישיון כנדרש על-פי חוק.המבקר מונה את רשימת הכשלים הגורמים לחוסר התיאום בין הרשויות: "הועלו ליקויים הנוגעים לנתונים המועברים ממאגרי המידע של המשטרה אל משרד התחבורה, הפוגמים ביכולת המשרד להפעיל את שיטת הניקוד... (נמצאו) ליקויים הנוגעים לנתונים המועברים מהנהלת בתי המשפט אל המשטרה, המקשים על המשטרה לאכוף את החוק... משום כך, משאבים רבים אינם מנוצלים ביעילות, ופעולות האכיפה וההרתעה נגד עברייני תנועה מועדים, נפגעות". חוסר התיאום מוביל להתנהלות חלמאית: נהגים אינם מיודעים על שלילת רישיונם, שוטרים אינה מקבלים דיווח על נהגים פסולי נהיגה, ובתי המשפט לתעבורה אינם מיידעים את המשטרה על תוצאות הליכים משפטיים לשלילת רישיון.
"להגביר את האכיפה"
מסקנות המבקר עגומות: המאבק בתאונות הדרכים בישראל נפגע באופן מהותי עקב ליקויים סדרתיים מצד כל הרשויות המעורבות. לדבריו, דווקא האכיפה נגד עברייני תנועה סדרתיים מיושמת באופן חלקי בלבד, ואינה מניבה תוצאות ראויות. "עברייני תנועה מועדים, שאינם מצייתים לחוקי תנועה ועוברים עבירות רבות, מסכנים את שלום הציבור", מסכם המבקר.
רשימת המלצות המבקר נוגעת לכל אחד ואחד מהגופים המעורבים. על משרד התחבורה מטיל המבקר את האחריות לתיקון - בהקדם האפשרי - שיטת הניקוד. עוד נדרש המשרד להעביר את כל המידע הנחוץ למשטרה, כדי שזו תוכל לאכוף את החוק נגד עברייני תנועה ביעילות רבה יותר. גם המשטרה נדרשת להעביר מידע רלוונטי - גם למשרד התחבורה, וגם להנהלת בתי המשפט. "כל זה נחוץ", כותב המבקר, "כדי להגביר את האכיפה ואת אפקט ההרתעה, ולשנות את דפוס ההתנהגות של הנהגים".
"נערך יישור קו"
מאגף התנועה במשטרה נמסר בתגובה: "הדו"ח בעיקרו מתייחס לממשקים וההקבלות בין מאגרי הנתונים של משרד הרישוי, הנהלת בתי המשפט ומשטרת ישראל. בהתאם לנתונים אלה, נקבעת אפקטיביות האכיפה כנגד נהגים שרישיונם נפסל. כבר בשנת 2008 נערך 'יישור-קו' במאגר הרשעות נהגים, בין משרד הרישוי ומשטרת ישראל. הסנכרון מול מערכת הנהלת בתי המשפט טוב יותר, והוא נבחן בימים אלה על-ידי צוות בין-משרדי".
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "המשרד מתייחס לדו"ח המבקר בכל תשומת הלב, ונמצא בהליך לתיקון כל הליקויים שהועלו על-ידי המבקר".
לפנייה לכתב/ת 
