גשר המיתרים

ב-1988 הגיע אמן הכינור דניאל אהביאל לביקור ראשון בארץ המובטחת, כשמאחוריו כבר שנים של נגינה בבתי הספר היוקרתיים למוזיקה באנגליה - שם נולד וגדל, וסומן ככוכב מבטיח. כששב לאנגליה הבין שזה לא המקום בשבילו, ותוך כמה חודשים רץ לקנות עוד כרטיס טיסה לישראל, הפעם בכיוון אחד בלבד.

מאז הספיק אהביאל להוציא כבר שלושה דיסקים, שהוקדשו כולם לעולם הניגונים היהודיים - חלקם מחצרות החסידים וחלקם ממירון. עם הזמן הוא העיז יותר בכל הקשור לעיבודים, כשהוא עושה שימוש בכל הסגנונות שאליהם נחשף מהלך השנים.

בקרוב עומד אהביאל להוציא הדיסק הרביעי שלו, ובשונה מהפעמים הקודמות - כל הלחנים בדיסק הם פרי הלחנתו. על האלבום הנוכחי הוא עובד כבר קרוב לחמש שנים, ובנגינה מתארחים גם המוזיקאי אייל אהרון (גיסו של אהביאל) והגיטריסט הססגוני מנחם הרמן.

"הרבה אנשים שואלים אותי אם הדיסק הקרוב יהיה דיסק של מוזיקה יהודית, ואני אומר להם שאני לא יודע אם זו מוזיקה יהודית, אבל זה הולחן ע"י יהודי", הוא אומר בשיחה עם ynet, "משוקעים בדיסק הזה כל-כך הרבה סגנונות - אירי, אתני וקאנטרי".

אבל לא רק הלחנים הם חידוש משמעותי באלבום. בדיסק הנוכחי יש גם שלוש רצועות שאהביאל כתב להן מילים, ושר אותן. הטקסטים מבוססים על כתביו של רבי נחמן מברסלב. קבלו את הסינגל הראשון מהאלבום - "לב העולם" בהשמעת בכורה:

אהביאל מספר שהמוזיקה האירית מלווה אותו כבר שנים, הרבה לפני שהפכה לטרנד. לדבריו, הז'אנר הזה חוצה מגזרים, והוא מרבה להשתמש בו גם כשהוא מופיע מול הקהל החרדי, שהתאהב בקצב ובסגנון. אחת המחרוזות האיריות האהובות על אהביאל אף זכתה לכינוי "אירישע טאנץ" (ריקוד אירי).

אהביאל, חסיד ברסלב מובהק, לומד מדי בוקר בכולל ובערבים יוצא לנגן בחתונות או הופעות. לעתים קרובות הוא מוזמן להופעות בחו"ל, לעתים גם בפני קהל שאינו-יהודי.

בשנה האחרונה הוא עובד עם המפיק הדתי דוד פדידה, והשניים מתכננים לפרוץ גם אל הקהל החילוני. הוא מאמין כי האלבום החדש שלו יכול בהחלט לגעת גם באנשים ש"פחות שומרים תורה ומצוות" (הוא מתעקש על

הוצאת המילה "חילוני" מהלקסיקון). יותר מכך, הוא מאמין שהאלבום הזה יכול לשבור סטיגמות ודעות קדומות: "אם מישהו יראה איך אני נראה ויחשוב לעצמו הנה אחד שלא מבין כלום ביצירתיות ואחר כך ישמע את הדיסק ויתלהב, זה יכול לעשות שינוי חיובי". דווקא לגבי הביקורות הצפויות מצד הקהל הדתי והחרדי הוא מסופק.

הדיסק של אהביאל מצטרף לשורה ארוכה של אלבומי מוזיקה בפרט, ויצירות מתחומי אמנות אחרים בכלל, שפורצים מבית המדרש של חסידי ברסלב ותוקעים יתד בתרבות הישראלית: החל מ"נקודה טובה" ההיסטרי של שולי רנד וכלה ב"מקימי" של נועה ירון. מעניין לראות אם גם האלבום החדש של אהביאל יהפוך לחלק מקו התפר התרבותי המעניין שהולך ונרקם פה בעדינות בשנים האחרונות.

• לאתר של דניאל אהביאל